כמה הם שווים?
פרסום סקר השכר של המנמ"רים ועובדי ה-IT בארה"ב, שהופיע אתמול ב-Dailymaily, עורר מן הסתם תגובות רבות והתרגשות בקרב עמיתיהם הישראלים ● המגזין CIO הלך לחפש השוואות במחוזות אחרים, רחוקים מאוד מאיתנו, שבהחלט יכולים לעורר קנאה ● המגזין פרסם את שווי ההון האישי של שמונה מנכ"לי חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב, והתייחס גם לקשר לביצועי החברה שלהם
פרסום סקר השכר של המנמ"רים ועובדי ה-IT בארה"ב, שהופיע אתמול ב-DailyMaily, עורר מן הסתם תגובות רבות והתרגשות בקרב עמיתיהם הישראלים. שכר חציוני של 115 אלף דולרים זה יפה מאוד, אבל יש כאלו שכבר מיהרו לעשות את החשבון בשקלים, ובגלל שער הדולר הנמוך בישראל, הגיעו למסקנה כי עדיף להישאר בארץ.
המגזין CIO הלך לחפש השוואות במחוזות אחרים, רחוקים מאוד מאיתנו, שבהחלט יכולים לעורר קנאה. המגזין פרסם את שווי ההון האישי של שמונה מנכ"לי חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב, והתייחס גם לקשר לביצועי החברה שלהם. מדובר בבכירים המובילים חברות ענק כמו לארי אליסון (אורקל), סטיב באלמר (מיקרוסופט) סטיב ג'ובס (אפל), מארק בניוף (סיילספורס), מארק צוקרברג (פייסבוק), מייקל דל (דל) ולארי פייג' (גוגל). את מרבית ההון האישי שלהם הם עושים בעיקר ממימוש מניות של החברה שהם עומדים בראשה, ובכך הם יוצרים קשר ישיר בין ביצועי החברה לבין הונם הפרטי.
ועכשיו למספרים. לארי אליסון, מנכ"ל אורקל (Oracle), עומד בראש הטבלה. על פי ה-CIO הונו האישי נאמד בכ-39.5 מיליארד דולרים, לעומת 11.5 מיליארד דולרים בשנה שעברה. הקפיצה הגדולה נבעה מעלייה מטאורית של 30% במניות אורקל בהשוואה לשנה שעברה ומהכנסה חיצונית של 1.3 מיליארד דולרים בעקבות התביעה נגד סאפ.
במקום השני בטבלה נמצא לא אחר מאשר לארי פייג', מנכ"ל גוגל (Google), עם הון מוערך של 19.8 מיליארד דולרים. אמנם הוא לא קרוב ללארי אליסון, אבל עם הון כזה הוא בהחלט יכול להצטרף למועדון הסירות של אליסון עם שתי יאכטות לפחות. מניות גוגל צמחו ב-18% בשנה שעברה, מה שהגדיל את הונו של פייג' ב-5.5 מיליארד דולרים.
במקום השלישי נמצא ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון (Amazon), עם הון אישי של 18 מיליארד דולרים. מניות אמזון זינקו ב-50% ב-2010 ולזכותו של בזוס ייאמר, כי את ההון הרב עשה רק מאז 2001, בעוד את החברה הקים ב-1994 ובמשך כל אותם שנים לא משך רווחים.
במקום הרביעי נמצא מייקל דל, "מוותיקי השכונה", הילד הנצחי שלא מפסיק לזעזע את עולם המיחשוב. ההון האישי שלו נאמד ב-14.6 מיליארד דולרים. הוא דווקא לא התעשר במיוחד בשנה שעברה, לאור השנה הקשה שעברה על החברה שלו ועל שוק המחשבים בכלל. דל החליף את כל ההנהלה שלו כדי לחזק את מיצוב החברה בשוק ה-PC ומחשבי הלוח, וגם כדי למקסם את ההשקעה שלו בסך 3.8 מיליארד דולרים ברכישת חברה שנועדה לקדם את דל בשוק שירותי ה-IT.
לא הרחק ממייקל דל, במקום החמישי, נמצא סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט (Microsoft), שמסמלת את דור המחשבים והטכנולוגיה של שנות ה-90 ומעט משנות ה-2000. בכל מקרה, הונו האישי נאמד ב-14.5 מיליארד דולרים, והוא גדל רק ב-3.5 מיליארד בשנה שעברה. את מרבית ההון עשה באלמר ממכירת מניות של מיקרוסופט, אבל הוא עדיין נחשב לאחד המנהלים היותר נאמנים בתעשייה, שמאמין בחברה ובמוצרים שלה ולא מתרגש יתר על המידה מכל הרעש שעושות המתחרות.
במקום השישי נמצא האיש שלו מייחסים את מהפכת הרשתות החברתיות, למרות שהוא לא המציא אותן. זהו מארק צוקרברג, עם הון אישי של 13.5 מיליארד דולרים. כאשר בוחנים את ההון הזה אסור לשכוח שמדובר ב"ילד" בן 26 בלבד. את התודה העיקרית להונו הרב, חייב צוקרברג בעיקר לגולדמן סאקס, שהשקיעו בו והקפיצו את שווי החברה שלו, עובדה שסייעה כמובן גם להונו האישי.
שביעי ברשימה הוא סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל (Apple). על פי ה-CIO, ההון האישי שלו נאמד בכ-8.3 מיליארד דולרים. ההצלחה המסחררת של ה-iPhone וה-iPad הקפיצה את מניות אפל ב-80%, עובדה שגרמה לאנליסטים להכתיר אותה כחברה בעלת הערך השני בגובהו בבורסה, אחרי מיקרוסופט. עם זאת, צריך לשים לב שרק מחצית מהונו של ג'ובס מגיע מאפל. את החצי השני הוא עשה כאחד המשקיעים הגדולים ביותר בדיסני, שם שווי המניות שלו מוערך בכ-4 מיליארד דולרים.
במקום ה-8 ברשימה נמצא מארק בניוף, מנכ"ל סיילספורס (SalesForce), שלה מייחסים את זריעת הזרעים הראשונים של טרנד הענן השוטף את ענף ה-IT. בניוף החל לדבר על אספקת שירותי תוכנה בענן עוד ב-1999, וסומן על ידי רבים כ-"משוגע התורן של הכפר". היום הוא צוחק כל הדרך אל הבנק עם הון אישי של 2.1 מיליארד דולרים, וצופה בהנאה כיצד הצליח לחולל מהפכה של ממש בעולם הפצת התוכנות והרישוי. מניות סיילספורס עלו ב-16% בשנה שעברה, והכנסותיה בשנה שעברה היו 1.6 מיליארד דולרים, כאשר בניוף הציב יעד לחברה לשנה הבאה: לעבור את ה-2 מיליארד. טוב לו, וטוב כמובן לחברה.
השורה התחתונה: מנכ"לי החברות המובילות מביאים תוצאות טובות עד מצוינות לבעלי המניות שלהם, ולאורך השנים יוצרים קשר הוגן יחסית בין מצב המניות של החברה לבין הונם האישי.
תגובות
(0)