אורות וצללים

כמידי שנה, התפרסם זה עתה הדו"ח הכלכלי המשווה של הפורום הכלכלי העולמי לתקופת 2010-2011. הארגון שמושבו בז'נבה, שם לו למטרה לספק תשתית נתונים משווים בין ארצות תבל. כך מזדמנת לנו אפשרות לבחון מצבנו הלאומי האבסולוטי והיחסי, אל מול יתר כלכלות העולם. הדו"ח מתייחס ל-12 מישורים, אחד מהם שיך לתחום התמקדותנו: מוכנות טכנולוגית. מטבע הדברים נקדיש להיבט זה את עיקר תשומת הלב.

באופן כללי, מדינת ישראל מדורגת בדו"ח האמור, בכלל אמות המידה, במקום ה-24 בעולם, עם ציון של 4.9 (מתוך ציון מרבי של 7.0). החדשות הטובות הן כי מדובר בשיפור של 3 מקומות לעומת דו"ח השנה הקודמת. גם שם היה הציון 4.9. אולם אפשר להסתכל על ההישג גם אחרת. טרם שבנו למקומנו בשנת 2008-2009. אז הגענו למקום ה-23, עם ציון מכובד יותר, של 5.0. החיוב והשלילה תלויים כמובן בנקודת מבטו של המנתח.

עדיין במישור הלאומי הכללי, ראוי להקדיש פסקה לבעיות הגדולות ביותר לעשיית עסקים בארצנו. מהרשימה הארוכה, נציין את 4 הרעות החולות המובילות. קודם לכל מנגנון ממשלתי לא יעיל. בעיה זו ניצבת בולטת ובפער גדול מעל כל יתר הצרות. אחריה: חוסר תשתיות, מיסוי גבוה וכוח אדם מקצועי לא מספיק. למרות שמדובר במישור הכלל לאומי, אין ספק שכל הבעיות הללו מקרינות גם ישר על ענפנו.

הדו"ח המפורט, מקיף 500 עמודים גדושי טבלאות, דיאגראמות ונוסחאות. על הכנתו טרחו שורה של מומחי אקדמיה ממוסדות מפורסמים. הוא מתייחס ל-139 מדינות. אנו נתמקד כאמור במוכנות הטכנולוגית. בהקשר זה הדו"ח מדרג את ישראל במקום ה-26 עם ציון 4.9. בוודאי מפתיע רבים בקרבנו לגלות, כי דווקא במישור הטכנולוגי, אנחנו נחותים לעומת מיקומנו הכללי! שונה לגמרי מהתדמית שאנו נוטים לייחס לעצמנו.

דירוג המוכנות הטכנולוגית נשען בעצם על שישה פרמטרים ספציפיים, שלדעת מחברי הסקר משקפים טוב מכל את תמונת המצב. נתחיל מאלה בהם הישגי ישראל מעודדים ונעבור אל אלה הפחות משמחים. קודם לכל: זמינות הטכנולוגיות האחרונות. ישראל מדורגת מקום 6 בעולם, עם ציון 6.4, כשהממוצע הנו 5.1. אנו נמצאים לפני ארצות כמו: ארה"ב, בלגיה, דנמרק, הונג-קונג, הולנד, אוסטריה. מקדימים את מרבית העולם המפותח וזאת באמת תעודת כבוד.

גם בפרמטר השני אנחנו במיקום מצוין. מדובר בהטמעת הטכנולוגיה ברמת החברות. אנחנו ניצבים במקום 7 בדירוג העולמי. הציון שלנו 5.1 והממוצע הכללי הנו 4.6. בפרמטר השלישי אנחנו עדיין במצב סביר. משתמשי הפס הרחב אצלנו מהווים 25.8% והם מקנים לנו המקום ה-17 בעולם. בפרמטר הרביעי: המידה שבה השקעות זרות מביאות טכנולוגיות חדשות, המיקום שלנו הנו 26 בעולם. כלומר כבר גרוע יותר ממיקומנו הממוצע.

כעת לשני הפרמטרים הפחות סימפטיים. מספר משתמשי האינטרנט בארצנו, הנו כ-52%. זה מעמיד אותנו במקום 43 בלבד בעולם בתחום זה. כמעט באותו כיוון, עם תמונת מצב שחורה בהרבה, עוסק הפרמטר הבוחן את רוחב הפס. נעשה כאן שימוש במדד שמתבסס על רוחב הפס חלקי רבבת אוכלוסין. בישראל התוצאה הנה 20.7. כדי להבין את עליבות המצב בנקודה זו, די אם נגיד שבלוקסמבורג המובילה המדד עומד על 72,825. לפנינו אפילו מדינות כגון: מונגוליה, מלזיה, טוניסיה, טרינידד, מלטה, מולדובה וכדומה.

זהו אם כן דו"ח שבו אורות וצללים משמשים בערבוביה. אנחנו נמנים בוודאי על האומות המתקדמות יחסית. אולם, דווקא בהיבטים הטכנולוגיים הממצאים מאכזבים מאד. לעניות דעתי, בהחלט אפשרי למצב עצמנו בצמרת העולמית. הדבר נתון בעיקר בידיה של הממשלה. עם הסתכלות נכונה וסדרי עדיפויות אחרים, מצבנו ישתפר, ללא כל ספק. כל היתר שייך כבר לפוליטיקה, ממנה אנו משתדלים להתנזר.