מחדל הידע – האם הפקנו את הלקחים?

הפרוטוקולים על מלחמת יום הכיפורים שמתפרסמים בימים אלו בכלי התקשורת מצמררים את כל מי שקורא אותם, ובמיוחד את אלו שהיו אז בתוך האירועים, כחיילים או כאזרחים. גם ללא הפרוטוקולים הללו, מלחמת יום הכיפורים נתפסת בתודעה הישראלית כמחדל הדרמטי ביותר מאז הקמת המדינה.

למחדל של יום הכיפורים פנים רבות, אחד מהם הוא בתחום הידע והמידע. זהו אותו מחדל שנבע, בין היתר, מהעדר במערכות מתאימות שיכלו לסייע בהעברת המידע, וחמור יותר, מחסור בכלים ובתהליכים שיכלו לסייע לאלו שקיבלו את המידע לנתח אותו טוב יותר.

כאשר שר הביטחון דאז משה דיין אמר באותה ישיבה שמצוטטת בפרוטוקולים, כי לא העריך נכון את מאזן הכוחות של המצרים והסורים, הוא התכוון למה שוועדת אגרנט כתבה ודיברה עליו מאוחר יותר: מחדל המודיעין. כיום, 37 שנה אחרי, אחת השאלות שעולה מהפרוטוקולים הללו היא האם הלקחים הופקו? האם מחדל הידע הזה יכול לחזור על עצמו? כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה, אבל אם יורדים קצת לרזולוציות יותר מדויקות, אפשר לומר שלפחות בהיבט של המידע, צה"ל עבר מהפכה אדירה.

שיא המהפכה היה במרץ 2003, כאשר הקים צה"ל את אגף התיקשוב על יסודות חיל הקשר האלקטרוניקה והמחשבים. בשבע השנים האחרונות עבר התיקשוב הצבאי גלגולים שונים, חלקם נבעו ממחלות ילדות ארגוניות טבעיות וחלקם מבעיה מהותית שקשורה בעקיפין למחדל יום הכיפורים: במשך כל השנים ההתנהלות של הצבא ושל המטה הכללי כלפי התיקשוב היא בראייה של כלי חשוב, אך לא מספיק חשוב. הדבר בא לידי ביטוי בתקציבים, במשאבים ובקדימויות שהצבא נותן, או לא נותן, בכל הקשור לקידום התיקשוב בצה"ל.

מה שקיים היום נעשה לא מעט בזכות החזון וההתעקשות של חלק מבכירי התיקשוב בצה"ל, שרובם הגיעו מחילות אחרים, ובהגיעם לאגף הבינו עד כמה מערכות המידע הן קריטיות בהיערכות לקראת האיומים הקיומיים על מדינת ישראל.

מאז מלחמת יום כיפור הספקנו לעבור עוד שתי מלחמות בלבנון, כאשר במלחמת לבנון השנייה, היו מי שניסו להוריד מעצמם את האחריות לכישלונם במלחמה והטילו את האחריות על "תרבות הפלזמות". בפועל, מלחמת לבנון השנייה הייתה המלחמה הראשונה שבה מומשו תוכניות ופרויקטי תיקשוב שנזרעו כמה שנים קודם. גם במבצע עופרת יצוקה ובשורה ארוכה של פעולות אחרות דגל התיקשוב הונף בכל שלב ושלב.

שדה הקרב מתרחב, לובש צורה חדשה וכולל בתוכו אלמנטים רבים, כאשר הציר המרכזי היה, ותמיד יהיה, המידע. ככול שהמידע יהיה איכותי יותר, מדוייק יותר ויזרום מהר יותר לעיניהם של אלו שצריכים לראותו – כך יגדל היתרון היחסי של מדינת ישראל.

צה"ל של היום הוא צבא הרבה יותר פתוח ומתוקשב, אבל לא מספיק. אנו עומדים כעת בפני הקמת מטכ"ל חדש, עם חילופי הרמטכ"ל וסגנו. הציפייה היא שהתיקשוב, על כל היבטיו, יתפוס מקום בולט בתוכניות העבודה ובסדר היום שלהם. הרבה יותר מאשר תפס  עד כה.