סגירת מעגל

לפני שלוש שנים בדיוק נערך טקס חגיגי בלשכת רה"מ בירושלים, בו הוכרז על התנעת פרויקט מחשב נייד לכל מורה אותו יזם והגה אורי בן ארי, נשיא קרן אתנה, המפעילה את הפרויקט.

רה"מ דאז, אהוד אולמרט, שרת החינוך, יולי תמיר, נציגי ארגוני המורים, ומכובדים אחרים דיברו בשבחו של הרעיון ואיחלו שהוא יקרום עור וגידים.

אתמול (ב') הצטרפה רעננה לפרויקט בטקס חגיגי, שכמוהו נערכו בשלוש השנים האחרונות ב-180 יישובים בארץ, בהם קיבלו 5,000 מורים מחשבים ניידים. המהפכה הזו מתרחשת בשקט ובאיטיות, אבל בנחישות, ולא תהיה זו הפרזה לומר שהאחראי הישיר לה הוא אורי בן ארי.

אבל הטקס ברעננה היה בכל זאת שונה. לגבי בן ארי הוא מהווה מעין סגירת מעגל אישית, ולמען הגילוי הנאות, גם עבור כותב שורות אלו.

באי הטקס אתמול שמעו שלידתו של פרויקט מחשב לכל מורה הייתה בעיר רעננה. היה זה בשנת 2005 כאשר אורי בן ארי, אז סגן נשיא נס, חיפש דרך מקורית לשפר את רמת החינוך בישראל. בן ארי סבר – אז כמו היום – שאחת הדרכים לכך היא שיפור מעמדו של המורה, שנמצא בשפל, עובדה שמשליכה מן הסתם על כל מה שקורה במערכת החינוך.

בן ארי חשב לעצמו שבמאה ה-21, אין כמעט סקטור שירותי במשק שבו אין לאחרונת המזכירות מחשב אישי. ללא זה היא הרי לא תתחיל לעבוד. ורק למורים בישראל, אלו שאמורים להתמודד עם תלמידים המתקדמים מהם מבחינה טכנולוגיות, אין מחשב אישי.

הרעיון המקורי היה לקיים שעשועון בערוץ הטלוויזיה המקומי של רעננה, ולשתף בו מורים ומחנכים, אבל בפגישה שנערכה זמן קצר לאחר מכן, בלשכתו של זאב ביילסקי, אז עדיין ראש עיריית רעננה, ובהשתתפות נחום חופרי, אז ראש אגף החינוך והיום ראש העירייה, הועלה הרעיון להרחיב את המיזם לפרויקט שבו כל המורים בישראל יקבלו בתוך כמה שנים מחשב נייד אישי דרך בתי הספר. רעננה, שהייתה אז בשיא תנופת ההיי-טק שלה, נתפסה כמקום הטבעי שממנו יותנע הרעיון.

בן ארי החל לגלגל את הפרויקט ברמה הארצית. הוא הבין כבר אז שני דברים בסיסיים: האחד, ללא שיתוף פעולה בין כל הגורמים במערכת החינוך, ובהם הסתדרות המורים, משרד החינוך, גורמי פיקוח וניהול ברשויות ובמשרד, שום דבר לא יזוז. השני, את הכסף הוא יצטרך לגייס מהתעשייה, מתורמים וגופים שונים שנושא החינוך בראש מעייניהם.

כך הוקמה בשנת 2006 קרן אתנה. בן ארי פרש בינתיים מנס, הקים חברה עצמאית משלו בשם יו.בי.איי ונצ'רס, אבל המשיך במלוא המרץ בפעילותו כדי לממש את החזון: להעניק למורי ישראל מחשב נייד. כל כך פשוט, אבל בראשית הדרך היו יותר מדי אנשים שגם אם אהבו את הרעיון – לא האמינו שאפשר לממשו.

היישוב הראשון היה ירוחם. עמרם מצנע שמע על הפרויקט, עלה על האופנוע שלו ודהר לתל אביב. עוד בטרם שמע את כל הפרטים אמר: "אני בפנים". מאז מוצא את עצמו אורי בן ארי, יחד עם הצוות שעובד איתו, בראשותה של דפנה תמיר, מנהלת קרן אתנה, נע ונד ברחבי ארץ ישראל, מיישוב ליישוב ומעניק את המחשבים למורים.

בן ארי הדגיש לא פעם שמדובר כאן על פרויקט שיש לו לוח זמנים מאוד מוגדר: הוא החל ב-2007 ויסתיים ב-2012. עד אז, על פי התוכנית של קרן אתנה, 60 אלף מורי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בישראל יהפכו את המחשב הנייד לחבר הכי טוב שלהם. משרד החינוך הודיע כבר כי הוא מקצה משאבים לא מעטים לתיקשוב החינוך. אלו משתלבים באותם בתי ספר שפרויקט מחשב נייד לכל מורה כבר נמצא בהם או אמור להגיע אליהם.

בטקס אתמול ברעננה קרא בן ארי לשר החינוך, גדעון סער, לתקן את החזון שלו ולסיים את המיחשוב ב-2012 ולא ב-2016. בעולם המחשבים, מסביר בן ארי, ארבע שנים זה נצח. כל התוכנית לא תהיה רלוונטית אם ימשכו אותה כל כך הרבה זמן. עכשיו הכדור אצל גדעון סער, שצריך למצוא תקציבים מתאימים לכך. ומה הלאה?

כנגזרת מהפרויקט נולד רעיון לפרויקט חדש: "אמץ בית ספר". לדברי בן ארי, "במסגרת הפרויקט אנו קוראים לאנשי עסקים לחזור אל עיר הולדתם, לאמץ בית ספר ולתרום למען קידום והעצמת המורים באותו בית ספר או עיר".

בן ארי מאמין שיש מספיק אנשי עסקים, מנהלים ובכירים בתעשייה ובתעשיות אחרות שבוודאי זוכרים לטובה את בית הספר שלהם, או את בית הספר שבו ילדיהם למדו, והם מוכנים לסייע ולתרום להעצמת המורה בבית הספר. הרעיון נמצא כרגע בשלבי גיבוש, אבל בן ארי משוכנע שגם את זה יוכל לממש. למעשה, הוא לא רואה דרך אחרת.

כל אופציה אחרת שלא תקדם את רמת התיקשוב במערכת החינוך פירושה קריסה מוחלטת של המערכת, מורים שימצאו את עצמם לא מחוברים ולא מסוגלים להתמודד עם תלמידיהם, שכבר כיום מביאים מהבית את הקידמה והטכנולוגיה. בן ארי מסכים לדעת רבים שחושבים שאת המשימה הזו המדינה צריכה לקחת על עצמה. התעשייה והאנשים הטובים שהולכים איתו מראים את הכיוון, והם יכולים לסייע, אבל אם קידום מעמד המורה ודרכו שיפור מערכת החינוך לא יהיה בראש סדר העדיפויות הלאומי, מצבנו יהיה לא טוב, בלשון המעטה.