אלבניה מנסה להתמודד עם בריחת מוחות: איך אנחנו קשורים לכך?
מנהלים ואנשי עסקים ישראליים שמעו מראשי המימשל האלבני על התוכניות שלהם להיות סטארט-אפ ניישן במודל המחקה את זה הישראלי, שמייצר לנו הזדמנויות מעניינות וגם מלמד אותנו דבר אחד או שניים
השבוע השתתפתי בכנס טכנולוגי באלבניה, שאליו הגיעו כמה עשרות אנשי עסקים ומנהלי חברות טכנולוגיות מישראל בהזמנת ממשלת אלבניה.
המטרה היתה להציג בפני המשתתפים את האקו-סיסטם החדש שאלבניה מנסה וחולמת לבנות, כדי למשוך אליה משקיעים ויזמים, שיעזרו להם לבנות את התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות לשנים הבאות.
בפועל, האלבנים מבקשים לחקות את הדגם של מדינות במזרח אירופה, שמבצעות עבודות מיקור חוץ עבור חברות ישראליות וזרות, ולמעשה אלבניה רוצה להיות האוקראינה של הבלקן.
מעבר לעניין הכלכלי שמייצרת תעשיית מיקור החוץ, יש לתופעה סיבה אחרת עמוקה יותר: המאפיין הדמוגרפי של אלבניה הוא גילאים צעירים. חלק גדול מהתושבים במדינה בוגרי אוניברסיטאות, בין היתר במקצועות מדעיים ובמדעי המחשב. עם סיום הלימודים הם עוזבים את ארצם ועושים רילוקיישן לאירופה או לארצות הברית.
באלבניה יש שלושה מיליון תושבים, ומספר כמעט כפול של אלבנים שעזבו את המדינה, יצאו לסוגים שונים של רילוקיישן – ולא חזרו.
האלבנים יצאו מגדרם כדי להעביר למשלחת הישראלית את התחושה עד כמה הם מעריצים אותנו ומאוד נחושים לחקות את הדגם של סטארט-אפ ניישן. אריון וליה, ראש עיריית טירנה, עיר הבירה, שהיה המארח הרשמי של המשלחת, אמר במפורש כי הוא רוצה שטירנה תהיה כמו תל אביב: עיר ללא הפסקה, בירת העסקים ומרכז הסטארט אפ-ניישן.
האלבנים רצים למרחקים ארוכים, ולכן התוכניות שלהם המבוססות על חזון, מתוכננות לעשור הקרוב. במידה רבה, כדי שתהיה תעשיית מיקור חוץ, צריך לבנות תשתיות פיזיות וטכנולוגיות, וגם בזאת האלבנים רוצים שישראל תסייע להם.
למה זה כדאי לישראלים?
מבחינת הישראלים יש כאן מפגש של הזדמנויות. חברות היי-טק וסטארט אפים מחפשים תמיד שווקים חדשים. ממשלת אלבניה מוכנה להשקיע היום די הרבה משאבים כדי למשוך אליה משקיעים. עבור הישראלים זה סוג של שוק בתול, שרוצה לקנות, לשתף פעולה ולהצליח, בין היתר כדי להחזיר את המוחות המבריקים שברחו משם.
לשוק הישראלי יש גם פוטנציאל כלכלי המגולם בעניין, על ידי השתתפות בהקמת התשתיות שהמדינה רוצה להקים שם. לדוגמה, חברת גולדן לינק הישראלית – שהיא חברת האם של ALIT, יוזמת המפגש – תיכנס בקרוב לפרויקט ענק, בהיקף של עשרות מיליוני יורו, להקמת פארק תעשיות עצום ממדים במבואות טירנה, שבמרכזו יהיה דאטה סנטר, כפי שפורסם אתמול (ד') באנשים ומחשבים בבלעדיות.
הפארק הזה הוא בעל פוטנציאל להעסקת אנשים רבים, ביניהם אותם אלו שעשו רילוקיישן ולא חזרו.
בביקור ראש ממשלת אלבניה, ואדי ראמה, בארץ. עם ראש הממשלה דאז, יאיר לפיד, ומשלחות משתי המדינות. צילום: חיים צח, לע"מ
האלבנים מינפו את מתקפת הסייבר האיראנית
כמובן שלצד הסיכויים יש לא מעט סיכונים. אלבניה עדיין רחוקה מלהיות מדינה מערבית עם סטדנרטים של שקיפות, רמת חיים ממוצעת ויציבה מבחינה מדינית וביטחונית. רק בספטמבר האחרון היא ספגה התקפת סייבר מאיראן ששיתקה את כל המדינה. אבל האלבנים יודעים לנצל כל משבר להזדמנות.
המתקפה האיראנית האיצה את התוכניות של הממשלה, בראשותו של ואדי ראמה, להשקיע בסייבר ובכל מה שקשור אליו.
במקביל הגיע ראמה לבקר בישראל, נפגש עם ראשי מערך הסייבר, עם שרי הממשלה, שהורו לכל הנוגעים בדבר אצלנו לסייע לאלבנים למגן את עצמם, בכל המגזרים, וגם להעביר להם ידע.
האלבנים אגב רצים לחדשנות כי זה מה שהאיחוד האירופי, מציע להם, כדי שהם יתקבלו בעוד כמה שנים כחברים מלאים בו. את השקיפות הנדרשת משיגים בעזרת חדשנות, שאותה יביאו למדינה המדענים והמהנדסים שמסיימים את לימודיהם.
ולגבי ישראל: ראשית הרעיון להוציא אל אלבניה עבודות מיקור חוץ הוא בר בדיקה. בגלל המחסור במהנדסים אצלנו, חברות היי-טק וארגונים מוציאים עבודות למדינות רבות. סביר להניח שאם התוכניות האלבניות יישאו פרי, התעריפים של מהנדסים שלהם יהיו זולים מתעריפים של מקביליהם הפולנים, הרומנים ויתר המדינות, שלא מזמן היו במצב דומה של אלבניה וכיום הן נחשבות למדינות יקרות.
"הקטר של המשק לא יעצור". שלט במחאת ההיי-טקיסטים, כחלק ממחאה ציבורית רחבה יותר בירושלים. צילום: יניב הלפרין
מחאת ההיי-טק
ומילה על הרפורמה והמאבק למען הדמוקרטיה שההיי-טק המקומי מוביל – אמנם מיקור חוץ אינו קשור ישירות לכך שחברות מאיימות להוציא מפה עבודות, מאחר שהוא נותן מענה למחסור מקומי בכוח אדם, אבל מצד שני, ככל שלא ימצא פתרון מהיר למחלוקת סביב הרפורמה, פוחתים הסיכויים שהמוחות המבריקים שלנו, המבוקשים מאוד בעולם, יזדרזו לחזור לארץ.
ההשלכות של זה תהיינה קשות לטווח הארוך.
ולבסוף למרות שאנו במקום אחר, אנחנו בהחלט יכולים ללמוד מהאלבנים את הנחישות להחזיר את הבנים הביתה, להשקיע בזה משאבים רבים, ולא להסתפק רק בהצהרות פוליטיות חסרות כל כיסוי מעשי.
זהירות, האם אלבניה היא דמוקרטיה? מערכת בתי המשפט באלבניה מורכבת מבית משפט חוקתי (בית משפט עליון), בית המשפט לערעורים ובתי משפט מחוזיים. בית המשפט החוקתי כולל תשעה שופטים שנבחרו לתקופת כהונה קצובה בת תשע שנים *על ידי חברי האספה הלאומית* בית המשפט החוקתי מפרש את החוקה ומסדיר את החוקים, ופותר מחלוקות בין הרשויות המקומיות והפדרליות. בתי המשפט הנותרים עוסקים בדינים פליליים, אזרחיים וצבאיים. בית המשפט לערעורים הוא בית המשפט הגבוה שאליו ניתן להגיש ערעור. בבית המשפט לערעורים נמנים שופטים הנבחרים לתקופת כהונה בת 7 שנים. *נשיא הרפובליקה הוא היחיד שיכול לפטר שופטים כראות עיניו*
כל עוד שזה לא ביבי זה דמוקרטיה.