האם הממשלה תצליח לגרום לפקידים להיפרד סוף סוף מהפקס?

אחת הטענות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתשובה להתנגדות הנרחבת של כלכלנים ואנשי עסקים לתוכנית המשפטית שלו ושל השר יריב לוין היא שאותה תוכנית תפחית את המשפטיזציה והביורוקרטיה, שמעכבות עשיית עסקים בישראל. לא נראה שאותם כלכלנים התרשמו מכך, וככל הידוע, אף אחד ממאות החותמים לא משך עד כה את חתימתו על מכתב ההתנגדות ל-"רפורמה".

כך או כך, בין אם התוכנית אמנם תפחית את הביורוקרטיה ובין אם זה רק ניסיון של נתניהו לגרום לכלכלנים ולאנשי העסקים לחזור בהם מהתנגדותם לה, החסמים הביורוקרטיים באים לידי ביטוי לא רק בהיבטים הקשורים לבתי המשפט ולמערכת אכיפת החוק. אחד המקומות שהם בולטים בו הוא השירות הממשלתי לציבור. בטיוטת חוק ההסדרים החדש, שכבכל שנה מתלווה לתקציב המדינה, יש פרק שעוסק בצמצום הביורוקרטיה בשירותים הציבוריים, והוא כולל תיקון לחוק התקשורת הדיגיטלית בין הממשלה לאזרח, כך שיבוא סוף לעידן שליטתו הבלעדית של הפקס, ובמקומו ניתן יהיה לשלוח בקשות ולבצע תהליכים שונים מול משרדי הממשלה גם במיילים ובהודעות ווטסאפ.

אבסורדי, שלא לומר מרגיז, שהפקס שולט כדרך לתקשורת בין הממשלה לאזרח ב-2023, הרבה לאחר הולדת הווטסאפ, ובטח שלאחר הולדת המייל. כבר כיום ניתן לתקשר עם הממשלה באמצעים אלקטרוניים במקרים מסוימים, והחוק מרחיב את המקרים הללו. ועדיין, הוא לא מבטל לחלוטין את האפשרות לתקשר עם הממשלה בפקס, לטובת הלא דיגיטליים שבינינו.

ההיסטוריה הארוכה של החוק

אין זו הפעם הראשונה שבה הממשלה והכנסת עוסקות בתחום. החוק המקורי הועלה לדיון כבר ב-2014 על ידי הח"כית לשעבר סתיו שפיר – ולא עבר. הנושא אמור היה להיכלל בחוק ההסדרים לשנת 2021, אולם הוא הופרד ממנו להצעת חוק נפרדת, לאחר ביקורת רבה שהתעוררה מצד גופי זכויות אדם והחברה האזרחית, בעיקר עקב החשש שהדיוור הדיגיטלי לאזרחים יגרום לשמירת מידע בגופי הממשלה, שיפגע בפרטיותם.

זהו ניסיון מצד הממשלה להגדיל את הדיגיטציה בשירות הציבורי, לשכלל את הקשר בין האזרח לרשות ולצמצם את הביורוקרטיה. נכון לעכשיו, נראה שהסיכויים של מאמצים אלה הפעם להניב פירות זהים לאלה שנעשו בעבר – כלומר, אין סיכוי, או שהוא מועט

בחוק ההסדרים המוצע כעת יש הצעה לבטל כמה מגבלות שהיו בחוק המקורי, כדי שמשרדי הממשלה יוכלו לשלוח דיוור דיגיטלי ללא צורך באישורים שונים, שמהווים חסמים. ההצעה הזו מתקבלת בברכה על ידי גורמים שונים, אבל היא גם מעוררת את החשש שהגבולות ייפרצו לחלוטין והאזרחים יקבלו שטף של הודעות. אם תרצו, ספאם שלא נכלל בחוק הספאם. הסעיף הזה גם יוצר בעיה אצל גופים כמו הרשויות המקומיות, שעליהן חלה רגולציה קפדנית של שמירה על הפרטיות ואיסור העברת מידע, ובמרכז השלטון המקומי בוחנים כעת את הנושא.

ה-"פתרון": עוד ועדה

סעיף אחר בחוק ההסדרים עוסק בהסדרת העברת המידע בין משרדי הממשלה, באופן דיגיטלי. אלא שלא נראה שהוא ייתן פתרון בקרוב, משום שהוא כולל את ממסמס התהליכים והרפורמות הממשלתי הידוע: הקמת ועדה. אותה ועדה בינמשרדית אמורה להציע נוסח חוק שיחייב את פקידי הממשלה לשתף מידע. נחכה ונראה האם זה אמנם יקרה.

יחסי הממשלה והשלטון המקומי

פרק נוסף בהצעת חוק ההסדרים עוסק בשלטון המקומי. הוא נוגע בסוגיה רגישה, שנמצאת במחלוקת כבר שנים בין הממשלה לרשויות המוניציפאליות – הנתק המוחלט שקיים ביניהן בכל מה שקשור לפרויקטי ממשל זמין, פרויקטי תקשוב ממשלתיים ומכרזים בתחום המחשוב. המכרזים האלה מתנהלים כיום בנפרד, ואחת הסיבות לכך היא שיש אפליה מתמדת בין התקציבים שהממשלה מפרישה לטובת תקשוב במשרדיה לעומת אלה המוקצבים לרשויות.

הצעת חוק ההסדרים החדשה מנסה לגעת בתפוח הלוהט הזה, אבל לא באופן מיידי. עם זאת, גם כאן מוצע להקים צוות בינמשרדי – הפעם בהובלת מערך הדיגיטל הלאומי ומשרד הפנים, שיבחן מדיניות סדורה לאסטרטגיה דיגיטלית בשלטון המקומי, בנושאים כגון קביעת מדיניות אחידה בתחום של רכש טכנולוגי, לרבות מכרזים מרכזיים, שישמשו ביישומים ממשלתיים שיועתקו לרשויות ומיפוי ממשקים בינו לבין משרדי הממשלה. על פי החוק, הצוות יגיש המלצות עד סוף השנה.

השורה התחתונה: טיוטת חוק ההסדרים מראה על ניסיון מצד הממשלה להגדיל את הדיגיטציה בשירות הציבורי, לשכלל את הקשר בין האזרח לרשות ולצמצם את הביורוקרטיה. נכון לעכשיו, נראה שהסיכויים של מאמצים אלה הפעם להניב פירות זהים לאלה שנעשו בעבר. כלומר, אין סיכוי, או שהוא מועט. ובקיצור, אין חדש תחת השמש.