האם ישראל מוכנה לרעידות אדמה בהיבטי ה-IT?

רעידת האדמה שהתחוללה לפנות בוקר (ב') בטורקיה, בסוריה ובחלקים של ישראל, וזו הנוספת שרעשה היום בצהרים, האירו זרקור על העובדה שהמוכנות של מדינת ישראל לאסון בסדר גודל של רעידת אדמה חזקה לא גבוהה. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, התריע על כך, ומנה בדו"ח שפרסם לא מכבר שורה של ליקויים שקשורים בהיערכות זו. המבקר כתב שאחד החסמים להיערכות טובה לרעידות אדמה הוא מחסור בנתונים, בהנחיה מקצועית ובפיקוח של השלטון המרכזי.

"הנתונים הקיימים ברשויות המקומיות בנושא מבנים מסוכנים אינם מרוכזים ברמה הארצית על ידי גופי הממשלה, ואין הנחיה מקצועית או פיקוח על פעילות הרשויות בנושא זה", כתב המבקר. "בנוסף, חוסר האחידות בהגדרות, באופני הבדיקה ובתקנות העירוניות בין הרשויות המקומיות השונות עשוי להקשות על יצירת מסד נתונים משותף בנושא, גם אם ייעשה ניסיון לרכזם". המבקר המליץ להיערך להקמת מסד שכזה וציין שכדי לרכז נתונים בצורה טובה יש לקבוע קטגוריות, תבחינים, אופני בדיקה ואופני תיעוד אחידים.

למערכות המידע, ליישומים ולממשקים הדיגיטליים יש תפקיד חשוב בהיערכות ובמוכנות של מדינת ישראל לרעידות אדמה, לצד ההיערכות בהיבטים הפיזי והלוגיסטי. מה שדרוש הוא ליישם את המלצות מבקר המדינה ושהגורם האנושי ישמיש את הטכנולוגיה, לטובת הצלת חיים

בכנס של איגוד המנמ"רים ברשויות המקומיות, שנערך בסוף השנה שעברה, דיבר אלי רגב, ראש מינהל החירום במשרד הפנים. אחד משני הכובעים של רגב הוא אחריות להיערכות לרעידת אדמה, בהיבטים של פינוי, חילוץ וטיפול באסון. הכובע השני שלו הוא אחריות על הסיוע לרשויות המקומיות בהגנת הסייבר. בהתייחסו לנושא רעידות האדמה הציג רגב תרחישי אסון, די מפחידים, על מספר הנפגעים בנפש והפגיעות ברכוש שצפויים במקרה של רעידת אדמה שתפקוד, חלילה, את מדינת ישראל. הכוונה היא לרעידת אדמה חזקה, ולא לאלה שחשו רבים בישראל הלילה והיום בצהרים, שאצלנו הן היו חלשות יחסית. כשתקרה רעידה כזו, אמר רגב, עלולים להיות אלפי הרוגים ואלפי משפחות שייוותרו ללא קורת גג.

למדינה יש תוכניות חירום כיצד לפעול בנושא, אבל העדר מסד נתונים מרכזי שמשתף את המידע של הרשויות עם זה שקיים בגופי הממשלה וארגוני החירום הוא המכשול הכי גדול להיערכות מיטבית לרעידות אדמה. באופן לא מפתיע, גם ההיערכות של הרשויות לסייבר לקויה – לא מפני שהן לא רוצות, אלא כי אין מי שיאכוף אותה עליהן. גם כאן רצוי להקים מסד נתונים עדכני, שישתף את המידע על המתקפות והאיומים בין כלל הרשויות המקומיות והגורמים הרלוונטיים האחרים.

זהו עוד פן של בעיה הרבה יותר רחבה שמונחת לפתחה של הממשלה החדשה: איגום מעמדן של הרשויות ומינוי רגולטור אחד, רצוי משרד הפנים, שיכול לאכוף ביצוע פעולות ולא רק לתת המלצות.

הקשר עם הציבור: חל שיפור, אבל לא מספיק

נושא אחר שקשור להיערכות לרעידות אדמה בהיבט הטכנולוגי-דיגיטלי הוא הקשר עם הציבור. כאן דווקא היו בשנים האחרונות יוזמות, בדמות האפליקציה של פיקוד העורף. אולם היא מזוהה בקרב הציבור בעיקר עם הגנה מפני מתקפות טילים ועם אזעקות צבע אדום, ופחות עם התראות על רעידות אדמה. מן הראוי שהרשויות האחראיות על כך יגבירו את מבצעי ההסברה שלהן ויעשו אותם לאורך כל השנה, כדי שבמקרה אסון, חלילה, האזרחים ידעו לפנות לאפליקציה של פיקוד העורף, על מנת לקבל התרעות בזמן אמת ולהציל חיים.

השורה התחתונה: למערכות המידע, ליישומים ולממשקים הדיגיטליים יש תפקיד חשוב בהיערכות ובמוכנות של מדינת ישראל לרעידות אדמה, לצד ההיערכות בהיבטים הפיזי והלוגיסטי. מה שנדרש הוא ליישם את המלצות מבקר המדינה, להקים את מסד הנתונים ושהגורם האנושי ישמיש את הטכנולוגיה על הצד הטוב ביותר, כדי שנהיה מוכנים ושכאמור, אפשר יהיה להציל חיים. ויפה שעה אחת קודם.