למרות המשברים בעולם, מוקדם להספיד את הגלובליזציה

השנים האחרונות היו סוערות בהיבט העולמי, מה שמעלה בקרב מומחים את השאלה האם אפשר להכריז על תום עידן הכלכלה הגלובלית. די להזכיר את מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה, המתיחות הגוברת בין סין לארצות הברית, כולל מלחמת הסחר ביניהן, והטרור העולמי המתגבר. כל אחד מאירועים אלה, ואחרים, מהווה איום מספיק משמעותי לפגיעה בעולם העסקי הגלובלי שאנחנו רגילים לחיות בו.

ובכן, אחרי שקוראים מחקר של מק'ינזי, אפשר להירגע. החוקרים מחברת הייעוץ סבורים שמוקדם מדי להספיד את הגלובליזציה, למרות המשברים. הסיבה: התשתיות שעליהן מבוססת הגלובליזציה חזקות מדי מכדי להישבר, נכון לתקופה זו, והיתרונות שהכלכלה הגלובלית מעניקה לשמשתתפים בה עדיין גוברים על המצב הבעייתי.

בנייר עמדה מפורט של חוקרי מק'ינזי, הם סוקרים בהרחבה מגוון של תחומים שקשורים בגלובליזציה, כאשר השורה התחתונה שלהם, מלבד העובדה שהגלובליזציה לא מתה ולא בדרך למות, היא שצריך להסתכל מחדש על המציאות, ללמוד את השינויים הדרושים ולהמשיך לתחזק אותה.

המרכיב הדיגיטלי

הדו"ח המפורט מתייחס לפן הדיגיטלי כמרכיב חשוב בעידן הגלובלי. אין ספק שהתפתחות המדיות הדיגיטליות, התקשורת רחבת הפס והכלים שבהם זורמים כיום נתונים, שמשמשים את הכלכלה, השפיעו יותר מכל על העידן הגלובלי, והרחיבו אותו עוד ועוד.

מוקדם מדי להספיד את הגלובליזציה, למרות המשברים. הסיבה: התשתיות שעליהן מבוססת הגלובליזציה חזקות מדי מכדי להישבר, נכון לתקופה זו, והיתרונות שהכלכלה הגלובלית מעניקה לשמשתתפים בה עדיין גוברים על המצב הבעייתי

בחלק המרכזי של הדו"ח הם צוללים אל הפרטים שמרכיבים את העידן הדיגיטלי הגלובלי. כך, למשל, הם מציינים שרוחב הפס בעולם גדל פי 45 מאז 2005, ושהצפי הוא שהוא יגדל פי תשעה בתוך חמש שנים. ככל שזרימות המידע, החיפושים, התקשורת, הווידיאו, העסקאות והתעבורה בתוך ארגונים יימשכו, כך יגדל הצורך ברוחב פס גדול יותר – אתגר עצום לחברות התשתיות שמספקות את הפתרונות האלה.

התעבורה ההולכת וגדלה ברוחב הפס תאפשר תנועה גדולה יותר של סחורות, שירותים, כספים ואנשים, כמעט ללא גבולות. זאת ועוד, הגידול ברוחב הפס מרחיב את האפשרויות להנגיש את המידע למגזרים וקהלים רבים יותר, במיוחד אנשים עם מוגבלות. אפשר לראות את זה בעשורים האחרונים, כשלתחומים שונים, שבעבר היו נחלתם של מונופולים, מצטרפות חברות ממדינות שמוגדרות כמתפתחות, שמהוות שחקן מרכזי בלא מעט תחומים. הכוונה היא למדינות מאסיה, כמו הודו וסין, ולמדינות במזרח אירופה, וכיום מדברים על התעוררות באמריקה הלטינית. הסממן המרכזי בשני המקרים הוא גידול מתמיד בפרויקטי אוף שור המועברים למדינות אלה ממדינות המערב, כולל מישראל. על המודל הזה צמחה הודו, שבמשך יותר מעשור הייתה מרכז מיקור-החוץ של העולם, לרבות בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה.

חוקרי מק'ינזי מציינים דוגמאות רבות של חברות שהתחילו בקטן וכיום הן חברות ענק, בגלל הגלובליזציה. הם מזכירים את עלי באבא, אמזון, אי-ביי ועוד, שלפי המחקר, 12% מסחר הסחורות העולמי עובר דרכן.

בנוסף, כיום, רבים מאוד מהארגונים נולדים גלובליים. בולטים בכך הסטארט-אפים, שמראש מבססות את הצמיחה שלהן על השוק הגלובלי. לכן, מוזר שהחוקרים כלל לא מזכירים בדו"ח שלהם את ישראל, אומת הסטארט-אפ.

יתרונות וחסרונות של הגלובליזציה

דבר נוסף שעולה מהמחקר הוא שהפלטפורמות הדיגיטליות מסייעות לאנשים להרחיב את השכלתם, למצוא עבודה ולהציג את כישרונותיהם. עוד יתרון לגלובליזציה בעידן הדיגיטלי הוא היכולת של ארגונים להתייעל בקלות, להוזיל עלויות תפעול, להשתחרר מתלות במערכות לגאסי מיושנות ולאמץ כלים דיגיטליים. ערוצי השיווק שלהם מבוססים יותר ויותר על פלטפורמות דיגיטליות, הם מפעילים כלי מכירה וירטואליים, ובמרכזם בוטים, ומצליחים ליצור חדשנות "משבשת", ובמקרים מסוימים אף כזו שמשנה את העולם, לפחות בתחום מסוים.

מהצד השני של המטבע, התמונה עדיין רחוקה מלהיות ורודה. נכון להיום, מציינים החוקרים, יש די הרבה מדינות שלא מצליחות לנצל את המהפכה הדיגיטלית. המחשה לכך ניתנת במדד MGi, שמדרג 139 מדינות על פי זרימת הסחורות מהן ואליהן, הכלכלה והמצב הפיננסי של האנשים שגרים בה. המדד מגלה, באופן לא מפתיע, שיש פערים ענקיים בין מדינות מובילות כמו סינגפור, ארצות הברית וגרמניה, שנמצאות בעשירייה הראשונה, לבין מדינות מתפתחות וכמובן נחשלות. הפערים האלה משפיעים לרעה על התוצר המקומי הגולמי באותן מדינות (ובכלל בעולם), שיש לו פוטנציאל רב לגדול, הרבה מעבר למצב כיום.

השורה התחתונה: הפלטפורמות הדיגיטליות הן אחד המנועים הבולטים של הכלכלה העולמית. יש לכך יתרונות וחסרונות, אבל עבור מדינות שנחשבות יחסית קטנות, הן יכולות להוות מקפצה. ישראל היא דוגמה טובה לכך: הדיגיטל והטכנולוגיה הם אלה שהזניקו את המשק הישראלי, באמצעות הקטר של המשק שלנו – ההיי-טק. בימים אלה מתנהל מאבק ציבורי של אנשי ההיי-טק כדי לשמר את זה, כדי שנהיה גם בעתיד חלק בולט מהגלובליזציה.