המאגרים הביומטריים – סכנה מוחשית לפרטיות

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה אתמול (ב') דיון בנושא המאגרים הביומטריים שהממשלה ורשויות נוספות מפעילות, ושכוללים מיליוני רשומות של מידע על כל אחת ואחד מאיתנו. בסיום הדיון קרא היו"ר החדש של הוועדה, ח"כ איימן עודה, לממשלה לצמצם את מספר מאגרי המידע שהיא מחזיקה, לבדוק היתכנות של איחודם, ובעיקר להקפיד על שמירת המידע ועל מניעת זליגה, כדי לשמור על הפרטיות שלנו, אזרחי המדינה.

הגורמים השונים שהשתתפו בדיון דיווחו על הפעילות שלהם בנושא, ורבים מהם אמרו שהחוק הקיים לא תואם, בדרך כלל, את המציאות בשטח. הטענה הזאת לא מפתיעה, והיא נשמעת חדשות לבקרים, בשלל נושאים.

אצל מי נמצא המידע עלינו – וכמה?

מאז שהממשלה אימצה את המדיניות הביומטרית לפני שנים אחדות, השימוש במאגרים התרחב, והם קיימים כמעט בכל גוף ממשלתי וציבורי שאנחנו נזקקים לשירותיו.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה

נושא המאגרים הביומטריים עלה על סדר היום הציבורי כמה פעמים בשנים האחרונות. במאי 2020 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח חמור על מצבם, עם הערות נקודתיות ודרישה לתיקונים. נכון לעריכת אותה הביקורת, מוקדם יותר ב-2020, משרד התחבורה החזיק במאגר ובו 4.5 מיליון תמונות של אזרחים בעלי רישיון נהיגה וב-6.5 מיליון תמונות ופריטי מידע אחרים על משתמשי רב קו. המבקר הזהיר שהמאגר של המשרד [לא עומד בתנאי הפיקוח, ושיש סכנה לפגיעה בפרטיות של האזרחים שהנתונים שלהם נמצאים בו.

מה עם גופים ציבוריים אחרים? ובכן, במערכת הזיהוי של שירות בתי הסוהר נמצאו אז 5.5 מיליון דגימות קול, במערכת הזיהוי של שירות התעסוקה היו רבע מיליון טביעות אצבעות של מבקשי עבודה, ובמאגר העובדים הזרים שהמדינה מנהלת נכללו חצי מיליון תמונות.

ככלל, המבקר קרא לבצע ובחינה ומיפוי של הסיכונים השונים הטמונים בקיומם של מאגרים ביומטריים ופגיעתם בפרטיות, במטרה לגבש מדיניות שתביא לידי צמצום הסיכונים. "היישומים הביומטריים והאתגרים בתחום מתפתח זה יתעצמו במהלך השנים – דבר המחייב בחינה ובקרה מתמדת, במטרה לנהל את הסיכונים ולהגן בצורה יעילה וטובה על הציבור", כתב אנגלמן.

האם הליקויים תוקנו? ואם לא – האם זה בטיפול?

בדיון שנערך אתמול בכנסת לא ניתנה תשובה לשאלות אלה. חומר הרקע שהוגש לחברי הוועדה לפני הישיבה מעלה יותר מחשש סביר שהליקויים הללו עדיין קיימים, לפחות בחלקם. אלא שלא ברור אילו מהליקויים במאגרים של המשרדים הממשלתיים השונים עדיין קיימים ואילו תוקנו.

בשבת הקרובה יחול היום הבינלאומי להגנה על הפרטיות. יש לקוות שעד ליום זה בשנה הבאה, המצב ישתפר – בכל הנוגע לשמירה על הפרטיות במאגרים הביומטריים, ובכלל

רועי פרידמן, הממונה על היישומים הביומטריים מטעם מערך הסייבר הלאומי, שלח לפני אותו דו"ח של מבקר המדינה מסמך לשרת הפנים דאז, איילת שקד, שבו הוא פירט את תמונת המצב במאגרים הביומטריים של המשרד. המידע בדו"ח זה תואם את המסקנות של המבקר. כך, למשל, פרידמן כותב בו שבמשך תקופה ארוכה הועברו תמונות של תושבים ישראליים ממערכת ביקורת הגבולות לגוף ממלכתי אחר, ששמו לא צוין, והגוף הזה צבר מידע. ההעברה נעצרה רק בהתערבותו. עוד נכתב כי הנושא נמצא בבדיקה ושהטיפול בו מפורט בפרק הסודי שצורף לדו"ח. עד היום, תוצאות החקירה לא פורסמו, וכלל לא ברור האם בכלל קיימות תוצאות כאלה.

הערה נוספת שמופיעה בדו"ח של פרידמן מעלה ששמירת תמונות הפנים לא עומדת בדרישות החוק, ותמונות אלה נשמרות, או לפחות נשמרו, בשני מאגרים שונים: אביב של רשות האוכלוסין ורותם של ביקורת הגבולות. בדו"ח יש עוד פירוט, המלצות והערות לטיפול. האם השרה שקד הספיקה לטפל בזה לפני שהממשלה הקודמת הלכה לעולם שכולו טוב? ספק רב, ואם כן, היא שכחה לספר לנו.

הטיפול הבעייתי במאגרי המידע של הממשלה מצטרף לשלל דו"חות שפורסמו בנושא הפרטיות של אזרחי ישראל, ולמידע ממקורות אחרים. ניתן לומר שהפרטיות שלנו מותקפת מכל הכיוונים. לכן, על ועדת המדע והטכנולוגיה להמשיך לעקוב אחרי הנושא, ולוודא שהדרישה המוצדקת של היו"ר, עודה, לצמצם את המאגרים הביומטריים ולהגביר את הפיקוח עליהם תיענה. כיום, יותר מתמיד, יש לזה חשיבות עליונה, במיוחד לאור המהפכה שהממשלה מתכוונת לבצע במערכת המשפט, שתפגע בעצמאותה של הרשות השופטת וביכולת לפקח על המידע העצום שמוחזק בידי הממשלה.

בשבת הקרובה יחול היום הבינלאומי להגנה על הפרטיות. יש לקוות שעד ליום זה בשנה הבאה, המצב ישתפר – בכל הנוגע לשמירה על הפרטיות במאגרים הביומטריים, ובכלל.