נשים ומחשבים: יאנה רוזנברג, ווקמי

שם ותפקיד: יאנה רוזנברג, אחראית עיצוב ב-ווקמי (WalkMe).

ותק בתפקיד: ארבע שנים וחצי.

תפקידים קודמים: מנהלת צוות עיצוב בסטודיו להפקות דפוס.

השכלה ושירות צבאי: מנהלת רשת בחיל תקשוב, קורס בעיצוב ג׳ון ברייס.

משפחה: מאורסת.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
לתחום הגעתי לגמרי במקרה. כשסיימתי את שירותי הצבאי, עשיתי פסיכומטרי והייתי בטוחה שאני יודעת מה אני רוצה ללמוד – הנדסת אלקטרו-אופטיקה (מספיק כדי לעשות שני הורים מאושרים ולסיים את שיחות ״מה תרצי להיות כשתהיי גדולה״). כמה ימים בלבד לפני מועד ההרשמה, לאחר שכבר התקבלתי, הבנתי שאני הולכת להשקיע יותר מארבע שנים בלימודים שאני בכלל לא בטוחה שאני אוהבת, ולאחר התלבטות קלה החלטתי להשקיע את זמני בקורס עיצוב כדי לנסות בכל זאת למצוא איזון בין טכנולוגיה לבין אמנות, שיווק ועיצוב שאהבתי עוד לפני.
עיצוב גרפי התאים כמו כפפה ליד. בהתחלה ועם הזמן התמקצעתי ולמדתי, שזאת תורה שלמה בפני עצמה, שתומכת בטכנולוגיות המתפתחות היום, ונתנה לי את היכולת ללמוד ולעבוד עם אנשים מוכשרים בתחומים שונים הן מהצד הטכני והן מהצד היצירתי של העבודה שלי. אני עובדת בצמוד למפתחים, אנשי שיווק, אנליסטים, אנשי-פרודקט, כותבי תוכן ועוד… שזה ה״גולדן-מידל״ שלי בין העולם הטכנולוגי לבין העולם האנושי.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?
תחום העיצוב יכול להיות שנוי במחלקות לגבי הנושא הזה מאחר שהתמחויות שונות מושכות אליהן  מגדר שונה. לרוב, מעצבי מוצר די מתחלקים שווה בשווה בין גברים לנשים. לעומת זאת, אם נכנסים לעולמות המיתוג והשיווק, באופן אישי אני מכירה משמעותית יותר נשים מגברים, וגם בקבוצות הפייסבוק והסושיאל השונות אפשר לראות את זה. דוגמה נוספת היא עולם ה-3D והמושן, שדווקא שם אני מכירה יותר גברים מנשים. לכן קשה לומר בוודאות האם החלוקה המגדרית בענף מבוססת על אפליה או על שיקוף של המציאות שלנו באיך אנחנו בוחרים תחומי עבודה שמתבססת מראש על העדפות אישיות.
אני מאמינה שככל שיעודדו נשים להתמחות גם בתחומים שבהם יש לנו ייצוג נמוך יחסית, וככל שיותר נשים יהוו דוגמה אישית לאחרות, כך נראה התפלגות שוויונית יותר בין גברים לנשים בתחום. בכל תחום.

­­­האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

במסגרת העבודה לא נתקלתי ביחס מפלה כלפיי או כלפי עמיתותיי. עם זאת, אין ספק שיש עוד דרך לעשות עד להגעה לשוויון מגדרי מלא. למשל, בפירוק הנחות יסוד שגברים מתבססים עליהן. אני שמחה להגיד, שאני רואה בסביבה שלי גברים שתומכים בשוויון, אבל לפעמים נקודת המוצא שלהם יכולה להיות מוטעית. יש שחושבים שאם אנחנו נענות בחיוב לבקשות מקצועיות שמגיעות ממנהלים גברים זה בהכרח מתבסס על היותנו נשים שמפחדות/נמנעות מכניסה לעימותים, מה שלא נכון. כלומר יש גברים, שיוצאים מנקודת הנחה שקיבלנו על עצמנו עבודה או שלא התעמתנו עם מנהל פשוט משום שאנחנו נשים.
נשים, לעומת זאת, כבר מזמן התקדמו, ורבות מהן יודעות מה הן שוות ולא מפחדות כלל מההיררכיות הישנות שהיו בארגונים.
ישנו תהליך שקורה בשנים האחרונות וכבר רואים את התוצאות שלו, אך כל זה עוד יחסית חדש ולא חלחל עד הסוף לבסיס שלנו כחברה – אצל נשים וגברים כאחד.