מפוטרים, שימו לב: אלה המקצועות המבוקשים ביותר בהיי-טק

בימים אלה מתקיימות בהיי-טק שתי מגמות מקבילות אך לכאורה סותרות: מצד אחד, יש חברות שמפטרות עובדים, ומהצד השני, יש כאלה שמחפשות עובדים. לעתים אלה אף אותן חברות. הדבר נובע מרצון בצמצום בהוצאות על שכר, או בפיטורים ממקצועות מבוקשים פחות ובשכירת עובדים ממקצועות מבוקשים יותר.

המומחים חלוקים בדעתם עד מתי יימשך המשבר, אבל יש ביניהם קונצנזוס שהוא ייתן את אותותיו גם לאורכה של 2023. דו"ח עדכני שפרסמה חברת השכר רוברט הלף מיפה את המקצועות בעולמות ה-IT וההיי-טק שיהיו מבוקשים גם השנה, בהנחה שהמשבר לא יהיה ב-"ווליום" גבוה יותר מאשר עכשיו.

עוד מעט אגיע למקצועות הללו, שפורסמו במאמר שראה אור במגזין CIO, אבל לפני כן – שתי הערות: הראשונה היא שמאחר שאנחנו חיים בעולם גלובלי, מדובר במקצועות שנדרשים גם בישראל. ההערה השנייה היא שסקרים שנערכו בקרב מנהלי משאבי אנוש הראו מחד ש-39% מהם ימשיכו לגייס למקצועות המבוקשים (שזה לא רוב המנהלים אבל נתון יחסית גבוה), ומהצד השני, וזה נתון שיש לתת לו תשומת לב רבה – 86% מהם העריכו שיהיה להם קשה לאייש את המשרות הללו בגלל המחסור העולמי בעובדי היי-טק מיומנים.

אילו תפקידים הם המבוקשים ביותר?

התפקיד הראשון שמבוקש הוא מהנדס ענן, שאחראי לפיקוח על מערכות מבוססות ענן, פיתוח והטמעה של יישומי ענן והעברתם של כאלה שאינם בקלאוד – אליו. כאן נדרש ניסיון קודם, עם יכולת לנפות באגים ביישומים שמועלים לקלאוד, הבנה באבטחת מידע וכמובן, הכרה של תשתיות הענן של הספקיות המובילות.

תפקיד מבוקש נוסף הוא מפתח מסדי נתונים, שידע לשלב את הצרכים העסקיים של הארגון עם ניהול נכון של התשתיות. הכישורים הדרושים לשם כך הם הכרת סביבות שונות של דטה בייסים ותשתיות של ביג דטה, ותואר ראשון במדעי המחשב.

גם בתחום התמיכה הטכנית והסיוע ללקוחות הפנימיים והחיצוניים צפוי מחסור בעובדים השנה. התפקידים האלה הם בהלפ דסק, על השכבות השונות שלו. כיום, כאשר האוטומציה בתהליכי העבודה בארגונים הולכת ומתרחבת, יש חשיבות רבה למוקדי התמיכה במשתמשים, שיודעים לפתור בעיות ומאפשרים פרודוקטיביות מקסימלית – הן לעובדים והן ללקוחות החיצוניים של הארגון.

אם אתם בעלי המקצועות המבוקשים, במשרות שאתם מתמיינים אליהן או אם אתם כבר עובדים בהן, בדיון השכר הבא שלכם – אל תהססו להביא את הנתונים שמפורטים כאן

עכשיו – לתשתיות התקשורת, שהפכו להיות קריטיות בעידן של מעבר לדיגיטל ואוטומציה. מנהלי הרשתות אחראים על הטיפול היומיומי ברשתות המחשבים בארגון. כדי להתקבל לתפקיד צריך להיות, על פי רוב, בעל תואר ראשון במדעי המחשב, ועם יכולת ומוכנות לעבוד בשעות רבות מהרגיל ולא שגרתיות.

לא רק בתשתיות יש מחסור בכוח אדם. על פי רוברט הלף, ברחבי העולם יש עדיין מחסור חמור במפתחי תוכנה, שאחראים לתכנון, פיתוח, התקנה, בדיקה ותחזוקה של מערכות תוכנה. התפקיד דורש קידוד, עיצוב ובניית אתרים ואפליקציות מובייל, ועבודה עם שפות תכנות מרובות, כמו C# ,C++ ,HTML, ג'אווה, מיקרוסופט ודוט.נט.

יש ביקוש גם לתפקידי ניהול בכירים ב-IT, כמו מנהל אבטחה וסייבר (CSC). לאוחזים בתפקיד זה יש אחריות רבה על פיקוח על אבטחת ה-IT של הארגון, עם תשומת לב מיוחדת לסייבר. כדי להתקבל אליו נדרשים בדרך כלל ניסיון ניהולי ותואר אקדמי בתחום.

תגמול ושכר

הדו"ח של רוברט הלף כולל הערכות של השכר שמקובל לשלם בתחומים אלה. לדוגמה, מהנדס ענן מרוויח בממוצע 143 אלף דולר בשנה ומפתח דטה בייסים – 144 אלף. מפתח תוכנה בוגר אוניברסיטה ובעל ניסיון יכול לקבל שכר של 148 אלף דולר לשנה, מנהל הלפ דסק ברמה הגבוהה ביותר (טיר-3) – 165 אלף דולר, ואילו שכרו של מנהל אבטחה בסייבר בעל ניסיון בארגון בינוני ומעלה עשוי להגיע לקרוב ל-194 אלף דולר לשנה.

ומה אצלנו?

כאמור, המגמה של פיטורי עובדים מצד אחד וגיוסי עובדים מהצד השני ניכרת גם בהיי-טק הישראלי. זה נובע בין היתר מכך שחברות שמפתחות לא מפסיקות לעבוד, והן מוציאות פרויקטים החוצה או ממשיכות לגייס בעלי תפקידים שממילא מצויים במחסור. סביר להניח שגם אם יש בארגון פיטורים, הם לא העובדים הראשונים שייקראו לשימוע.

לגבי רמות השכר: בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני שכר השכירים במשק לחודש אוקטובר, מהם עולה ירידה של יותר מ-4% בשכר בענף ההיי-טק. אלא שבמקצועות המבוקשים, העובדים עדיין יכולים להתמקח עם המעסיקים ולהגיע לרמות שכר גבוהות. אם אתם עוסקים במקצועות המבוקשים, במשרות שאתם מתמיינים אליהן או אם אתם כבר עובדים בהן, בדיון השכר הבא שלכם – אל תהססו להביא את הנתונים שפורטו למעלה.