המינויים החדשים בממשלה ובכנסת – זה טוב להיי-טק?

השבוע, עם התחלת הפעילות של הממשלה החדשה והמעבר מהילוך ראשון לשני (או לחמישי, תלוי איך מסתכלים על זה) בפעילות הכנסת, התבשרנו על שורה של מינויים חדשים של מנכ"לי משרדים ויו"רי ועדות. כמה מאותם מינויים רלוונטיים, ואף מאוד, להיי-טק: אוסנת מארק מונתה למנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; אמנון מרחב למנכ"ל משרד הכלכלה; אלעד מלכא לתפקיד דומה במשרד התקשורת; את משרד האוצר ינהל שלומי הייזלר; וכיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ישמש ח"כ איימן עודה. המינוי של מארק הוא זה שעורר את הכי הרבה רעש, והרבה מאוד פוסטים ברשתות החברתיות, אבל אליו אגיע בהמשך.

כמו בחברה מסחרית, מנכ"ל של משרד ממשלתי הוא תפקיד קריטי במשרדו, ואף הכי קריטי. זוהי משרת אמון, והמשרת בה הוא זה שאחראי על כל מה שקורה במשרד, מתווך בין היחידות השונות, מנהל מלמעלה את פעולתן ובעיקר מוציא את המדיניות של השר מן הכוח אל הפועל. יו"ר של ועדה בכנסת מעלה נושאים רלוונטיים לדיון ואמור לעקוב אחר פעילות הממשלה בתחום שעליו היא אמונה, ולבקר אותה במקרה הצורך. בנוסף, מדי תקופה מסוימת, השר הרלוונטי נותן לה סקירה של פעילות משרדו.

משרדי הממשלה שהזכרתי למעלה קובעים לא מעט בכל הנוגע למדיניות ההיי-טק. המשרד הרלוונטי ביותר הוא משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. משרד זה והתקציב שלו התרחבו במשמרתה של השרה הקודמת, אורית פרקש הכהן, שבמהלכה הצטרפה אליו רשות החדשנות ולשמו – המילה חדשנות. רשות זו עוסקת בסיוע לסטארט-אפים ובקידום חדשנות במדינה. באשר למשרדים האחרים, תחת משרד הכלכלה נמצא מערך הדיגיטל הלאומי, משרד התקשורת עוסק בכל מה שקשור לסיבים אופטיים, דור חמישי ועוד מונחים שהם היי-טק פר אקסלנס וגם מאפשרים את הפעילות של הענף, כמו של כלל ענפי המשק, ומשרד האוצר הוא זה שנותן את הכסף. ובלי כסף כל הפעילות הזאת לא יכולה להתקיים.

ולמינויים עצמם

את סקירת המינויים החדשים הכי קל להתחיל עם משרד הכלכלה, משום שהשר, ניר ברקת, הוא איש היי-טק, יזם סדרתי, שהקים קרנות הון-סיכון והיה בין המייסדים והיו"ר הראשון של אחת מענקיות הענף – צ'ק פוינט. מרחב הוא לא איש היי-טק, אלא עורך דין שעד למינויו שימש כמנהל התאחדות בוני הארץ. אלא נראה שכאן אין מה לדאוג, מאחר שהם ישלימו זה את זה, בהנחה שהם יעבדו בהרמוניה.

עכשיו תורם של הממונים החדשים לפרוע את השטר ולדאוג לענף, מהממשלה ומהכנסת. בזה הם יימדדו, הרבה יותר מאשר אם הם באים מרקע של היי-טק או לא

מינויו של מלכא הוא בעיניי החידתי ביותר מבין המינויים האלה. לא הוא ולא שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, מגיעים מרקע של היי-טק. הרקע של המנכ"ל החדש – היותו יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת והעומד בראש הלובי האינטרס שלנו – מלמד שנראה שהוא יישם בהתלהבות את החזון של השר בתחומים האחרים, ובעיקר הפרטת או סגירת תאגיד השידור הציבורי כאן וגלי צה"ל, אם וכאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ייתן לזה אור ירוק. מה שכן, מלכא היה במשך כמה שנים חבר מועצת עיריית ירושלים, ובמסגרת זו הוא הקים האב יזמות לבני נוער. עוד מינוי חידתי בהקשר של ההיי-טק הוא זה של הייזלר למנכ"ל האוצר, שכן כמו מרחב, גם הוא בא מרקע אחר, של בנייה ותשתיות.

מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אוסנת מארק. צילום: פרטי, מתוך ויקיפדיה

ועכשיו – לאוסנת מארק

מרחב הטוויטר רועש וגועש בימים האחרונים סביב מינויה. מהצד האחד יש את המקטרגים, שטוענים – ולדעת כותב שורות אלה בצדק – שזהו מינוי פוליטי, שמקורו במחויבות הבלתי מתפשרת שלה למשפחת נתניהו. די לעבור על הציוצים שלה בטוויטר בחודשים האחרונים ולראות עד כמה היא קטרגה, ולעיתים אף השתלחה, במערכת המשפט, נפתלי בנט, יאיר לפיד ושאר היריבים של ראש הממשלה החדש. ציוץ על טכנולוגיה, היי-טק וחדשנות לא תמצאו שם, ולו אחד (בדקתי את כל הציוצים שלה מאז חודש מאי). רבים גם מרטווטים את הפוסט שמציב את הרזומה שלה אל מול זה של המנכ"לית היוצאת, הילה חדד חמלניק, שהיא מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה – תחום רלוונטי לפעילות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ולפני שמונתה לתפקיד שימשה כסמנכ"לית אסטרטגיה וחדשנות בנתיבי ישראל. מארק, לעומת זאת, היא עורכת דין שהייתה ח"כית מטעם מפלגת השלטון, הליכוד.

מנגד, רבים יוצאים נגד המקטרגים בטענה שמדובר בגזענות ושאם היא לא הייתה אישה מזרחית – לא היו פוסלים אותה (טיעון משונה לאור העובדה שחדד חמלניק היא ממוצא טוניסאי). הבולט שבהם הוא העיתונאי ד"ר אבישי בן חיים, שידוע בתיאוריות שלו על ישראל השנייה, האפליה המקוממת נגד המזרחים וההזדהות שנוצרה בין רבים מהם לבין נתניהו.

קרבה למשפחת נתניהו? אולי זה דווקא טוב

נכון שהמינוי של מארק הוא מינוי פוליטי פר סה, שניתן להריח את ריחו הלא טוב מרחוק, ונכון שהיא לא באה מרקע של היי-טק. נכון גם שעדיף לו מנכ"ל המשרד היה איש היי-טק, רצוי עם ניסיון במגזר הציבורי, שמכיר את המטריה ולא צריך ללמוד אותה. אבל יש במינויה של מארק שני יתרונות שייתכן בהחלט שהענף יצא נשכר מהם: ראשית, אדם שלא מגיע מתחום מסוים ומכהן בתפקיד ניהולי שקשור אליו יכול לתת נקודת מבט אחרת, פרספקטיבה שונה, שמי שכבר נמצא בתוך הקלחת – קשה לו לראות אותה. היתרון השני מצוי דווקא בקרבתה למשפחת נתניהו: ראש הממשלה אמנם מבין את חשיבות ההיי-טק לכלכלה הישראלית ונושא לא אחת את הבשורה שלו ברבים, בארץ ובחו"ל, אבל למארק – ולשר, אופיר אקוניס – תהיה גישה קרובה יותר ללחוש על אוזנו כשיהיה צורך בהגדלת תקציבים ובדברים אחרים שקשורים לפעילות המשרד. כמקורבת, סביר להניח שתהיה למארק גישה צפופה לראש הממשלה, וההיי-טק בהחלט יכול להרוויח מזה.

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ איימן עודה. צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לקראת סיום, כמה משפטים על בחירתו של ח"כ עודה ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה: בניגוד למנכ"לים של משרדי ממשלה – שאלה, כאמור, משרות אמון, יו"רים של ועדות בכנסת הם ח"כים, שממונים על פי חלוקה בין הקואליציה לאופוזיציה. האמת היא שהמינוי הזה מעט מפתיע, משום שבממשלות האחרונות, בדרך כלל, הוא הלך לאיש הקואליציה, ואילו הפעם מקבל אותו יו"ר מפלגה באופוזיציה. אלא שמדובר בבשורה חיובית להיי-טק: לאופוזיציה יש מוטיבציה לבקר את הממשלה, להראות לה – ולנו – את הכשלים שלה והיכן היא יכולה לשפר. אני בטוח שכך יעשה גם ח"כ עודה בתפקידו החדש. ודבר שני, בהיותו יו"ר מפלגה ערבית בעיקרה (חד"ש-תע"ל), שבניגוד למה שאומרים אכפת לה מהציבור שלה, ח"כ עודה יפעל להגברת השוויון בהיי-טק ותעסוקה של אוכלוסיות שכרגע נמצאות בתת ייצוג בענף, כולל החברה הערבית – והוא כבר הצהיר על כך.

עכשיו תורם של הממונים החדשים לפרוע את השטר ולדאוג לענף, מהממשלה ומהכנסת. בזה הם יימדדו, הרבה יותר מאשר אם הם באים מרקע של היי-טק או לא.