מה הממשלה החדשה צריכה לעשות בכל הנוגע להיי-טק?

ערב סיום שנת 2022 מתחילה היום (ה') את כהונתה הממשלה החדשה – ממשלתו השישית של בנימין נתניהו. היא תחליף את ממשלת יאיר לפיד, ולפניו נפתלי בנט, שכיהנה קצת יותר משנה וחצי בלבד. בין שלל השרים שיכהנו בממשלה החדשה יש כמה וכמה שהעיסוקים של משרדיהם נוגעים בהיי-טק, בחדשנות ובדיגיטל. מיהם ומה כדאי שיעשו לקידום הענף?

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

שר המדע והטכנולוגיה: אופיר אקוניס
השר הראשון הוא אופיר אקוניס, שיחזור להיות שר המדע והטכנולוגיה – תפקיד שהוא כבר כיהן בו בין 2015 ל-2020. השינוי העיקרי הפעם הוא שאקוניס מקבל לידיו גם את האחריות לרשות החדשנות, שהועברה למשרד זה ממשרד הכלכלה בתקופת כהונתה בתפקיד של השרה היוצאת, אורית פרקש הכהן. אקוניס יצטרך לטפל באתגרי מינוף החדשנות, הגדלת ההון האנושי בהיי-טק והגדלת תקציבי רשות החדשנות, כדי לסייע לחברות צעירות, שלא מצליחות לגייס כספים בימי משבר אלה.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: איתן פולד, מתוך ויקיפדיה

שר האוצר: בצלאל סמוטריץ'
המשרד השני שפעילות רלוונטית לענף ההיי-טק – כמו לכל ענף אחר במשק ובעצם באופן כללי לחיינו במדינה – הוא משרד האוצר. את תפקיד שר האוצר בממשלה החדשה ימלאו שני שרים, ברוטציה: בשנתיים הראשונות יהיה זה בצלאל סמוטריץ' ולאחר מכן אריה דרעי. הממשלה אמנם ממעטת להתערב בפעילות הענף, אבל יש שורה של החלטות כלכליות שסמוטריץ' ובכלל הממשלה יצטרכו לקבל כדי לסייע להיי-טק לממש את התואר שלו כקטר של המשק. על סמוטריץ' יהיה לעבוד עם ראש חברות ההיי-טק, התאחדות התעשיינים, ההסתדרות ו-ועדי העובדים, והארגונים הכלכליים והענפיים הנוספים, כדי לקדם את ההיי-טק הישראלי.

שר הפנים והבריאות, אריה דרעי. צילום: שרון אלון

שר הפנים: אריה דרעי
גם לשר דרעי, שבשנתיים הקרובות יהיה שר הפנים בחצי משרה, יש אתגרים שקשורים להיי-טק. בין היתר, הוא יצטרך לטפל בחיזוק מעמדן של הרשויות המקומיות על ידי הזרמת משאבים ושחרור תקנים שיאפשרו להן להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית בקרבן ולהיהפך לערים חכמות. התקנים המדוברים הם של מנמ"רים, מנהלי טכנולוגיות וסייבר. על שולחנו החדש-ישן יש גם את האתגר הוותיק, שהוא מכיר היטב מהתקופות הקודמות שבהן הוא כיהן במשרד: תעודות הזהות הביומטריות.

שר הבריאות: אריה דרעי
בזמן שיישאר לו, בחצי המשרה השנייה, יהיה דרעי שר הבריאות, ואחד האתגרים המרכזיים שלו יהיה יישום ודאגה לתפעול הבריאות הדיגיטלית, על כל היבטיה. זהו תחום שדורש קבלת החלטות אסטרטגיות ארוכות טווח, עם תוספת תקציבים משמעותית – לביצוע אוטומציה של תהליכים, הגנה על תשתיות, סייבר, שמירה על הפרטיות של החולים והמטופלים, ועוד.

שר הכלכלה: ניר ברקת
שר הכלכלה בממשלה החדשה יהיה ניר ברקת, שיודע מה זה היי-טק. ברקת מגיע מתעשיית הטכנולוגיה, ובין היתר הוא היה היו"ר הראשון של צ'ק פוינט. תחת אחריותו יימצא מעתה מערך הדיגיטל הלאומי. כאיש היי-טק לשעבר, ברקת אמור להיות מודע לחשיבות שבקידום הדיגיטל בממשלה ובכלל במשק, ולהמשיך בפעולות שונות שהחלה השרה היוצאת, אורנה ברביבאי.

שר החינוך, יואב קיש. צילום: מאיר פרייליכמן, מתוך ויקיפדיה

שר החינוך: יואב קיש
החינוך נמצא במשבר חמור ביותר, חלק מזה מאחר שבתי הספר עדיין לא עברו במידה מספקת לכיתות דיגיטליות, שיכולות לתת חלק מהפתרון למשבר זה. כדי שזה יקרה, צריך לתת את הכלים למורים, ולהקצות משאבים למעבר לחינוך מתקדם. כל זה יהיה מעתה באחריות של השר יואב קיש, שקיבל את תיק החינוך. קיש אמור להבין את החשיבות של השקעה במשאבים כדי להכשיר את דור העתיד שלנו בכלל, ושל ההיי-טק בפרט.

השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, והחוסן הלאומי: יצחק וסרלאוף
משרד נוסף שיש לו קשר לנושאי ההיי-טק והחדשנות הוא המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שבממשלה החדשה מצטרף לשמו החוסן הלאומי. בראשו יעמוד יצחק וסרלאוף, שבגיל 30 בלבד הוא השר הצעיר ביותר בממשלה, וגם החבר הצעיר ביותר בכנסת הנוכחית.

התחזיות להיי-טק הישראלי ל-2023 אופטימיות, אבל זה תלוי לא מעט במדיניות הממשלה החדשה והשרים שייכנסו לתפקידים הרלוונטיים

למשרד החדש שלו יש תפקיד בהתוויית תוכניות לצמצום הפער הדיגיטלי וחיזוק הפריפריה ברמת התשתיות, החינוך והתעסוקה, כדי לעודד את הצורך הלאומי – שחברות היי-טק יעברו לשם. יש לקוות שהוא לא יתמקד רק בנושאים שקשורים להשקפתו הפוליטית ולמגזרים מאוד מסוימים.

שרת התחבורה: מירי רגב
אתגרי החדשנות של המדינה מצויים גם בתחום התחבורה, כיום יותר מתמיד. מירי רגב חוזרת למשרד, וכסגן שלה ישמש ח"כ אורי מקלב, שמבין דבר או שניים במדע ובטכנולוגיה, לאחר ששימש במשך כמה שנים כיו"ר הוועדה של הכנסת שעוסקת בתחום.

מאז שרגב עזבה את משרד התחבורה ב-2020 הפקקים בכבישים רק החמירו והתחבורה החכמה ממשיכה להמתין להשקעות נוספות ולתנופה, ובעיקר לפתרונות יצירתיים, שישכנעו את הנהגים להעדיף תחבורה ציבורית טובה.

שר התקשורת: ד"ר שלמה קרעי
למשרד התקשורת יכנס השר ד"ר שלמה קרעי, וצריך להתפלל שהוא לא ימהר לממש סעיפים בהסכמים הקואליציוניים, שעלולים להחזיר את מדינת ישראל 20 שנה אחורה מבחינת תשתיות התקשורת, הסלולר ובפרט הדור החמישי. יש גם לקוות שהוא קודם כל יעסוק בנושאים הטכנולוגיים ולא בסגירת תאגיד השידור הישראלי כאן – שהוא התבטא כמה פעמים בעבר שיש צורך לסגור.

ברב שיח שנערך אתמול במערכת אנשים ומחשבים, ושסיקורו יתפרסם כאן בימים הקרובים, הייתה תמימות דעים בין המשתתפים שלפיה בסך הכול, 2022 לא הייתה שנה רעה להיי-טק, למרות האקורדים הצורמים של גלי הפיטורים. לגבי 2023, המשתתפים השתדלו להיות אופטימיים, אבל הדגישו שזה תלוי לא מעט במדיניות הממשלה החדשה והשרים שייכנסו לתפקידים הרלוונטיים. הכי חשוב, אמרו חלק מהדוברים, הוא שתהיה יציבות, שמזמינה השקעות וגיוסי כספים – דברים שההיי-טק תלוי בהם.

שיהיו שנה אזרחית חדשה טובה יותר מקודמתה, והצלחה לממשלה ולשריה. אלה ייבחנו קודם כל במעשיהם, ופחות בהצהרותיהם.