על סדר היום: ההיי-טק מצטרף למאבק בחוקי האפליה – הגיע הזמן

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מיכל ברוורמן בלומנשטיק, פרסמה היום (ב') פוסט חריג בלינקדאין, שבו היא התייחסה לתיקון לחוק האפליה, שאם ייכנס לתוקף יאפשר לבעלי ארגונים ועסקים להפלות אנשים ממגזרים או מגדרים שונים.

בכך מצטרפת ברוורמן למחאה ההולכת וגוברת, בעקבות הפרסום של דבריה של השרה המיועדת אורית סטרוק, שאמרה כי בעל בית מלון רשאי לא לקבל אורחים להט"בים, אם זה מנוגד לאמונתו. אחר כך הבהירה סטרוק כי לא התכוונה להפלות, היא בעצמה מחבקת להט"בים, אבל לטענתה היא דיברה על הצד של בעל העסק.

זה כמובן לא הרגיע את הרוחות, וארגונים ועסקים החלו להגיב, כולל מענף ההיי-טק.

אף הנהלה שפויה, בכל מקום בעולם, לא תאפשר המשך פעילות של מרכז פיתוח או חברת היי-טק, שתיישם את החוקים שחברת הכנסת סטרוק רוצה להחיל, ולא משנה ההסברים שלה, שנבעו מכך שהיא לא צפתה את עוצמת ההתנגדות

וכך כתבה ברוורמן בלומנשטיק: "מיקרוסופט היא בית מגוון שבדלתו לא נכנסת גזענות. הסיבה להצלחת החברה היא הגיוון: אני מסתובבת במסדרונות מיקרוסופט מדי יום ורואה עובדות ועובדים נפלאים – יהודים, ערבים, חרדים, חילונים, להט"בים, נשים וגברים – עובדים זה לצד זו באחווה, במקצוענות, על רקע ההבנה הבסיסית שכולם שווים. ישראל היא מדינה דמוקרטית ומוסרית ועליה להישאר כזו אם חפצת חיים היא. לשיח המעודד גזענות ואפליה מכל סוג שהוא אין מקום בחברה מתוקנת".

שוויון חוקתי בחברות רב-לאומיות

ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים שרעיון השוויון בין המגדרים הוא אבן יסוד בקוד ההפעלה שלו, במיוחד כאשר מדברים על חברות רב-לאומיות שפועלות בישראל. בחברות אלו מתייחסים לכל עובד באופן שווה, והוא מקבל את כל הזכויות, ההטבות, וכמובן החובות, שמוטלות על כלל העובדים.

ברמה הפרקטית, בחברות כמו מיקרוסופט יש העדפה מתקנת לקליטת עובדים מהמגזר החרדי, ערבים, חברי הקהילה הלהט"בית, נשים, ועוד. ההקפדה אינה רק ברמת ההצהרה, אלא כחלק מנהלי עבודה קשוחים ומפוקחים.

הנזק שהדברים שאמרה סטרוק, על בסיס ההסכמים הקואליציונים, הוא חמור בהרבה מהמשמעות המעשית שלהם. בישראל חלק מרכזי מענף ההיי-טק מבוסס על מרכזי פיתוח כמו אלו של מיקרוסופט, ששם כאמור המדיניות היא של אי אפליה ואף של אפליה מתקנת ממש.

פועלות נגד אפליה. חברות הטק הרב-לאומיות. צילום: BigStock

אם הסעיף הזה בחוק יעבור, הוא עלול לגרום לתגובות חריפות מצד אותן חברות, שכן מרכזי פיתוח, למשל, הם ישות עצמאית, חלק מרשת מרכזים בכל העולם, והם כפופים למטה העולמי של החברה. אף הנהלה שפויה, בכל מקום בעולם, לא תאפשר המשך פעילות של מרכז פיתוח או חברת היי-טק, שתיישם את החוקים שחברת הכנסת סטרוק רוצה להחיל, ולא משנה ההסברים שלה, שנבעו מכך שהיא לא צפתה את עוצמת ההתנגדות.

ענף ההיי-טק הוא קטר שמוביל את המשק, אבל הוא גם קטר שצריך לשמור על הקרונות של הרכבת, על אלו שנוסעים בה, ולוודא שהם נהנים מזכויות, הזדמנויות וביטחון אישי ותעסוקתי בכל מקום ובכל ארגון.

לא צריך להתרגש מהרעשים שמסביב, או מתגובות צפויות של תומכי האפליה, הטוענים כי מדובר בהסתה והמרדה.

בצה"ל יש ערך עליון שאומר שחייל או קצין רשאי ואף חייב לא למלא פקודה בלתי מוסרית או לא חוקית בעליל. גם המגזר העסקי, כולל ההיי-טק, חייב ליישם את הכלל, חוקי אפליה הם בלתי חוקיים ואינם מוסריים בעליל, לכן – אסור לשתף פעולה איתם, אם חס וחלילה הם יצאו לפועל.