יום בחיי: דוד אשר, קלארוטי

דוד אשר (28, נשוי + בן ובת), מנהל מוצר בחברת קלארוטי (Claroty), בחר לנהל חיים המשלבים בין רוח לטכנולוגיה.

כחבר בקהילה החרדית, הוא התחיל את חייו בלימודים ב'חיידר' ובהמשך בישיבה ובכולל, אך בעידוד אשתו, יהודית ("הכל בזכותה"), חתר להשכלה טכנולוגית שתאפשר לו להשתלב בעולם ההיי-טק. ללא בגרות וללא תואר אקדמי, כנגד כל הסיכויים, אשר סיים בהצלחה עשרות קורסים והסמכות, על מנת לצבור ידע נרחב ברמה גבוהה.

הוא החל את דרכו בתעשייה כאנליסט סייבר. לאחר מכן השתלב בתחום ניהול המוצר, ולפני כשנה וחצי התמנה למנהל מוצר בקלארוטי, העוסקת באבטחת מערכות סייבר-תעשייתיות (OT) למאות מפעלים ואתרים ברחבי העולם.

אפשר שהרצון לעבוד וללמוד הוטמע בו עוד מילדותו, בהיותו בן למשפחה אמריקנית משכילה, בה אביו שימש כמדען וחוקר פיזיקה ב-MIT ובמכונים ישראליים נוספים, ואימו שימשה כיועצת בפנטגון ובשגרירות ארה"ב ברומא.

כיום, כישראלי-חרדי, הוא ממשיך את דרכם ואף מנחיל לילדיו ערכים, שבעיניו חיוניים להמשך חייהם, דוגמת לימודי אנגלית ומוזיקה.

במסגרת תפקידו בקלארוטי דוד חוקר מה משתמשים אוהבים במוצר, מהם הטרנדים בשוק העולמי, מהן הדרישות של הלקוחות ומה ניתן לשפר, ובהתאם לכך מתכנן ומתעדף את העבודה של צוותי הפיתוח, מטפל באתגרים ומקדם מתודולוגיות של עבודה ושיתופי פעולה בין הצוותים, כדי לקדם את פיתוח המוצר.

לאנשים ומחשבים הוא סיפר כי "כמשפחה חרדית אמריקנית, רובנו עובדים ולא רואים בזה סתירה לחיים התורניים, כולנו יודעים אנגלית ואין מצב שהייתי מגיע למה שאני היום בלי זה. אני מנסה גם להנחיל לילדי את האנגלית, לצד מוזיקה ותרבות. אני משתדל להיות טוב עם כולם ושלכולם יהיה נחמד איתי. לדוגמה, אני לעולם לא מכניס דת או פוליטיקה לשיח בצוות, ומשתדל שהכל יתנהל ברוח טובה. מה שתמיד כיף לראות הוא שלמרות שאני לא מבקש מקלארוטי יחס מיוחד, הם תמיד מתחשבים בערכיי".

פורטרטים שצייר דוד אשר, שמאד אוהב לצייר את אשתו. צילום: יח"צ

זה מה שקורה ביום טיפוסי בחייו

6:15 – השכמה, אני לוחץ על snooze לעוד עשר דקות של שינה.

6:30 – אני קם ומתארגן מהר, שותה כוס מים.

6:45 – תפילה בבית כנסת, שחרית עם מניין. יש ימים שאני מסיים ב-40 דקות ויש ימים שבהם יש בלת"מים כמו ראש חודש, או ימים בהם יש קריאת התורה ואז זה מתארך יותר.

7:15 – סיימתי תפילה, הילדים כבר ערים. מציירים ומשחקים ביניהם ממש יפה, כמו חברים טובים. כשאני חוזר הם מראים לי את הציורים. אני מתחיל להכין את הסנדוויצ'ים בהתאם לדרישות המוגזמות ותמיד אוהב גם להוסיף להם המון פירות וירקות.

7:50 – יוצא עם הילדים בהליכה רגלית למסגרות הלימודים, נעים ללכת ולדבר בכיף וברוגע.

8:15 – נוסע לעבודה ברכ, מאלעד לתל אביב, וכדי לחשוב פחות על הפקקים המעצבנים אני מקשיב בדרך לשיעור "הדף היומי", בו אני לומד כל יום דף גמרא. פעם ב-7.5 שנים מסיימים מחזור וכבר כמעט עברו שלוש שנים מתחילת המחזור הנוכחי.

9:00 – מגיע למשרד, מתחיל את הבוקר בנגינה על פסנתר בחדר הישיבות. אוהב במיוחד לנגן שירים רגועים, מוזיקה קלאסית, ניגוני חב"ד ואלתורים, אבל גם שירים של עידן רייכל, קולדפליי ועוד. לפעמים אנשים נכנסים ומאזינים, ומבקשים שירים ספציפיים.

מנגן מוזיקה קלאסית, ניגוני חב"ד ואלתורים, אבל גם שירים של עידן רייכל, קולדפליי ועוד. דוד אשר והפסנתר. צילום: יח"צ

9:20 – נכנס לחדר, מתחבר לעמדה ואומר שלום לצוות הפרודקט הנפלא. חוצה למטבח ממול החדר ועל הדרך מפזר איחולי בוקר טוב לכל מי שאני רואה. במטבח יושבים כולם על קפה, פירות ועוגות ומשתפים חוויות מהבית, חוויות טובות או קשיים. אנחנו ערבים זה לזה – וחוגגים ימי הולדת ואירועים משמחים. אני מאוד מבסוט מהקשר הבריא והטוב שיש בחברה ובצוות.

9:45 – חזרה לחדר שלי, פותח את המחשב ומתחיל לעבור על נושאים שמצטברים במהלך הלילה. כחברה גלובלית, אנחנו עובדים באזורי זמן מגוונים, דוגמת ארה"ב והמזרח הרחוק. אני עובר על המשימות ומייצר סדרי עדיפויות, עובר גם על ה-סלאק והמדיות האחרות, עונה תוך כדי על הרבה מהפניות.

10:00 – ביום רגוע, אם אין הרבה פגישות, אני עובד על מחקרי שוק לזיהוי הטרנדים החמים בתחום שלנו. המחקר מתבצע בשיתוף פעולה עם צוותי המרקטינג והמכירות, כדי לזהות הזדמנויות. אנחנו עורכים השוואות, בודקים סטטיסטיקות ומגמות. בנוסף, אני מנתח מידע לגבי הלקוחות ונתוני הרכישות, יחד עם מידע על פעילות המשתמשים ואופני השימוש במוצר. בהתאם לכך אנחנו מחליטים במה המפתחים שלנו צריכים להתמקד בזמן הקרוב, על מנת לספק מוצר מוביל בכל הקטגוריות. לעיתים נכנסים נושאים דחופים שאני נותן להם מענה, זה מאד דינמי ומשתנה מיום ליום.

11:00 – דיילי עם צוות הפיתוח. אני משתדל כל יום להיכנס לדיילי. לעיתים אני מגלה ב-דיילי פערים או חסמים איתם מתמודדים המפתחים. אנחנו מדברים על ההתקדמות לצד הקשיים ובסוף תמיד מגיעים לפתרונות. חשוב לי להיות בפגישה הזאת, כדי להבין איך ניתן להקדים תרופה למכה, לווסת לחצים, להתעדכן ולדאוג שהתכולות נסגרות.

13:00 – עונה על השאלות הפחות דחופות מהבוקר.

13:30 – תפילת מנחה במניין בחניון של הבניין, לעיתים זה קשה לצאת באמצע עבודה, או כשיש לי פגישה דחופה (למרות שזה רק רבע שעה), אבל זה גם מנתק ומרענן ועוזר לחזור לעבודה עם רעיונות חדשים.

13:45 – ארוחת צהריים. אני יוצא עם הצוות לאכול בחוץ, או שאנחנו מזמינים ואוכלים ביחד במטבח. מבחינה כשרותית, המטבח כשר והחברה תמיד משתדלת לספק את הצרכים של הדתיים בחברה.

14:30 – פגישת Grooming, במהלכה אני מציג לצוות המפתחים מה אנחנו רוצים לבנות בתקופה הקרובה, מה החזון, ומה הבעיות שיש לפתור. אנחנו מנסים לנבא קשיים פוטנציאליים, ולהבין את תכולת העבודה ועלויות הפיתוח, דבר שעוזר לנו לתכנן טוב יותר ולתעדף בין המשימות.

15:00 – יום רגיל/יום קצר. אשתי ואני עובדים שנינו בתחום ההיי-טק במשרה מלאה, ומקפידים על שוויון בעבודות הבית ובטיפול בילדים. אם זהו יום בו אני אוסף את הילדים, אני יוצא מהמשרד ומגיע הביתה ב-15:45 ואז אני נטו עם הילדים אחר הצהריים, יוצאים עם אופניים או קורקינט לגן העירוני ולפינת החי.

חוזר הביתה איתם ב-18:30 ויש לי ב-סלאק "זמן ידידותי לארה"ב" בין 19:30 ל-21:00, במהלכו ניתן לקבוע לי פגישות אם יש צורך להסתנכרן מול צוותי השיווק והמכירות בחו"ל.

אני מנגן פסנתר ומנסה ללמד את הילדים, יש לנו אורגנית ופסנתר בבית. לעיתים מנגן בסלון מנגינות שעוזרות לילדים להירדם, הם נרדמים בסביבות 19:30. אוהב לנצל את הזמן הזה גם לציור פורטרטים (אני מאוד אוהב לצייר את יהודית).

16:00 – אם אני נשאר במשרד ליום רגיל, אני מקיים פגישות סנכרון עם הצוותים השונים, בין היתר צוותי התמיכה, Dev-Ops, QA, פריסייל ופוסט-סייל. הסנכרון חשוב, מאחר שהצוותים צריכים לדעת על יכולות חדשות או אפשרויות מכירה חדשות. במקביל אנחנו מקבלים רעיונות מצד הלקוחות ויוצרים שיח כדי לנסות להבין מה מפריע ללקוח וממה הלקוחות מתלהבים.

17:30 – בחורף, תפילת ערבית. אם אני במשרד, אני משתתף במניין ערבית באזור. אם אני בבית, אני מחכה שאשתי תחזור מהעבודה ואז אני יוצא ל'שטיבלך' (בית כנסת עם המון חדרים ובכל חדר אפשר לעשות מניין, כך שאפשר לבוא מתי שרוצים במהלך הערב ואני לא תלוי בשעה מסוימת).      

19:00 – ביום ארוך, זוהי השעה שבה אני בדרך כלל יוצא הביתה.

20:00 – ארוחת ערב זוגית, בלי הילדים. אוכלים במרפסת, מזמינים או מבשלים, אבל תמיד מקפידים לאכול יחד. בכל יום חמישי אנחנו דואגים למצוא בייביסיטר ויוצאים למסעדה עם חברים או משפחה.

23:00 – הולכים לישון (-: