הלהט"בפוביה משתוללת וההיי-טק שותק

אומרים על תעשיית ההיי-טק שהיא מתקדמת, מקבלת את השונה והקטר של המשק לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם בכל הנוגע לגיוון והכלה. אם תרצו, שהיא הקטר הליברלי של המשק. זה נכון במידה רבה: חברות רבות בענף מתגאות בעובדים שלהן מאוכלוסיות שונות, בעיקר נשים ולהט"בים.ות. ראינו את זה בהתגייסות המבורכת של התעשייה למחאת הקהילה הלהט"בית ב-2018. לכן, הגיוני היה לחשוב שהיא תצטרף למחאה נגד הכוונה לתת חלק חשוב במערכת החינוך לאחד האנשים בעלי הדעות החשוכות במדינה – ח"כ אבי מעוז.

ח"כ מעוז עומד לקבל את התואר סגן שר ואת האחריות על היחידה לתוכניות חיצוניות וקידום שותפויות במשרד החינוך. היחידה הזו תפוצל ממשרד החינוך, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עם מפלגת נעם (כמה פרדוקסלי שכך היא נקראת), שמעוז עומד בראשה. מדובר ביחידה די לא מוכרת, אפשר לומר אפילו אלמונית, שהוקמה מתוך רצון לתת למנהלי בתי הספר יותר אוטונומיה לקבוע מה ילמדו התלמידים שלהם. היא כוללת כ-22 אלף תוכניות, שמתוכן יכולים המנהלים לבחור אילו לאמץ וללמד בבית ספרם. יש לראות גם בהקשר זה את המחאה של המנהלים וראשי הרשויות המקומיות, שקמה בעקבות הכוונה להעביר את האחריות עליה לסגן השר המיועד מעוז.

"להט"בים? סוטים; מצעד הגאווה? בושה וחרפה!"

נעם היא מפלגה שנשענת על מנהיג רוחני – הרב צבי טאו, שבאחרונה הועלו חשדות נגדו לביצוע תקיפות מיניות. הרב טאו כינה בעבר את ההומואים "סוטים" ו-"אנשים אומללים". המפלגה יוצאת נגד משפחות להט"ביות וטוענת שהן "לא נורמליות". מעוז עצמו השווה מעל בימת הכנסת באוגוסט אשתקד הומוסקסואליות לפדופיליה ואמר כי "אם אנשים שנמשכים לבני מינם – אין בזה שום רע, מה רע באנשים שנמשכים לקטינים?". הוא אף הביע בעבר תמיכה בטיפולי המרה, שאותה שינה בהמשך לתמיכה ב-"טיפולים פסיכולוגיים" ללהט"בים, והודיע ממש בימים האחרונים כי יפעל לבטל את מצעד הגאווה בירושלים, שאותו הוא כינה "בושה וחרפה".

תעשיית ההיי-טק והחדשנות משגשגת בדרך כלל במדינות דמוקרטיות וליברליות: בארצות הברית, באירופה – ובישראל של היום (סין וחלקית הודו הן דוגמאות יוצאות דופן). אלא שישראל של מחר הולכת בכיוון הרבה פחות דמוקרטי, הרבה פחות ליברלי והרבה פחות חדשני, לפחות במובן החברתי

לפני ארבע שנים, תעשיית ההיי-טק נטלה חלק פעיל במחאה רבתי של הקהילה הגאה, שעסקה בהרבה פחות מזה: אי הכרה בהורות הלהט"בית ובפונדקאות לבני זוג מאותו המין. חברות שונות הצטרפו להפגנות, הודיעו כי יממנו, ולו חלקית, פונדקאות לעובדים להט"בים שלהן וייח"צנו מאוד את כל זה. כאן מדובר באי הכרה בעצם הזהות הלהט"בית ובלגיטימציה של בעלי נטייה מינית וזהות מגדר שונות להתקיים, תוך שימוש ביצרים אפלים ובשנאה מסוג גרוע וגזעני במיוחד. ותעשיית ההיי-טק – שותקת.

דגלי הגאווה השונים. הפעם, ההיי-טק לא הניף אותם. צילום: BigStock

ניתן לתרץ את השתיקה הזאת בהרבה סיבות: מדובר בתעשייה שמצויה בימים אלה במשבר, כאשר חברות שוברות את הראש איך לצאת ממנו, מפטרות עובדים ומצמצמות עלויות – מה שלצד הפעילות השוטפת מעסיק אותן ולא מותיר הרבה זמן פנוי לדברים אחרים; הוויכוח בנושא הפך לפוליטי, בין שמאל לימין, ותעשיית ההיי-טק לא אוהבת לנקוט עמדה בנושאים מעוררי מחלוקת; והתעשיה תצטרך לעבוד מול הממשלה, ונקיטת עמדה שכזו עלולה לא לעשות טוב למערכת היחסים ביניהן.

אלא שאלה תירוצים. ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, ימשיך לתמוך בתעשיית ההיי-טק, כי הוא מבין את חשיבותה למדינה, ולהוציא הודעת גינוי למהלך ולדברים של ח"כ מעוז ותמיכה בקהילה הלהט"בית לוקח חצי שעה-שעה.

גיוון והכלה – עד שזה מגיע לנקיטת עמדה

אם תעשיית ההיי-טק מגדירה את עצמה כחדשנית, מעלה את הגיוון וההכלה על ראש שמחתה ורוצה להוביל את החברה והכלכלה בישראל, היא צריכה לנקוט עמדה בנושאים כגון אלה. היא לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים אל מול קריאת תיגר כל כך גדולה וכל כך עמוקה נגד קבוצה שמהווה 10% מהאוכלוסייה – מה גם שמעוז ונעם נאבקים נגד בערך כל אחד שהוא שונה מהם: ערבים, נשים ואפילו עמותת כנפיים של קרמבו, שעושה טוב ומגשימה חלומות לילדים חולי סרטן. באשר לנשים, נעם טוענת שהן לא צריכות לשרת בתפקידי לחימה בצה"ל (בתירוץ של החלשת כוחו) ושהאישה האידיאלית היא עקרת בית ש-"ממלאה את הפח בעשרות טיטולים", ותסלחו לי על התיאור הלא נעים. הוא כלול בסיפור שזכה בתחרות סיפורים קצרים שערכה המפלגה.

מול כל אלה ההיי-טק שותק? בתעשייה לא רואים עד כמה ישיבתה של מפלגה כל כך קיצונית וחשוכה בממשלה יכולה לפגוע בה, גם אם בעקיפין? תעשיית ההיי-טק והחדשנות משגשגת בדרך כלל במדינות דמוקרטיות וליברליות: בארצות הברית, באירופה – ובישראל של היום (סין וחלקית הודו הן דוגמאות יוצאות דופן). אלא שישראל של מחר הולכת בכיוון הרבה פחות דמוקרטי, הרבה פחות ליברלי והרבה פחות חדשני, לפחות במובן החברתי.

ועוד דבר: בתעשיית ההיי-טק מדברים לא מעט על חוויית העובד ועל רווחתו. חלק לא קטן מהענף מורכב מלהט"בים, שמצויים בה בדרגות שונות – זוטרות ובכירות. בהשאלה מהאמירה הזאת, דברים חשוכים ומאבק בקהילה הלהט"בית ובדברים החשובים לה מתוך הממשלה, גם אם זה "רק" סגן שר אחד (וזה לא), זאת לא חוויה מרנינה ללהט"בים.ות, כולל לא לאנשי ההיי-טק שביניהם.ן – וזה בלשון המעטה.

כדי שנהיה מדינה טובה יותר ומפלה פחות, כדי שנמשיך להיות מדינה ליברלית ומשגשגת, כדי שנהיה חברה טובה יותר וכדי שגם קבוצה לא קטנה מקרב אנשי ההיי-טק תרגיש מקובלת ורצויה במדינה שהיא גם שלה – על התעשייה לומר את דברה במאבק נגד מפלגת נעם, דעותיו של ח"כ מעוז והמעשים שהוא עלול לעשות כסגן שר, ועוד במשרד ראש הממשלה. אם היא לא תעשה זאת, היא תמעל בתפקידה כקטר של הרכבת שנקראת מדינת ישראל.