מנמ"ר, כך תימנע מטעויות קריטיות שעלולות לסיים את הקריירה שלך

תפקיד המנמ"ר הוא מהתפקידים המאתגרים ביותר, מאחר שכמעט כל פעילות של הארגון שבו הוא מועסק נוגעת באחד התחומים שבהם הוא עוסק. המנמ"רים מצויים במאבק מתמיד לשמור על מעמדם, ולהצדיק את האמון והתלות של הארגון בהם. הסכנות הן לא מעטות, גם אם הוא עובד בצורה הכי טובה, משום שמספיקה פעולה אחת או החלטה לא זהירה אחת כדי למוטט את הכול ולשלוח אותו אל מנהל משאבי האנוש על מנת לסכם על פיצויי הפרישה.

אתר CIO שוחח עם מומחים ועם מנמ"רים לשעבר וריכז כמה טיפים שימנעו מהמנמ"ר לעשות טעויות קריטיות ויוציאו את החשק מהמעסיק אפילו לחשוב על פיטוריו. הטיפים לקוחים מחיי היום יום של כל מנמ"ר, וחלק מה-CIO’s שביניכם, קוראי טור זה, ודאי תמצאו אותם מוכרים.

הכול (כמעט) שאלה של מערכות יחסים ואינטראקציות

הטיפ הראשון קשור באינטראקציה של המנמ"ר עם העובדים והמנהלים האחרים בארגון. המנמ"ר חשוף להרבה מאוד טכנולוגיות ומגיע שלב שבו הוא משוכנע, לגבי לפחות חלק מהן, שזה מה שהארגון שלו צריך. מלאכת השכנוע של המנכ"ל ו/או הבעלים של החברה מעולם לא הייתה קלה, והיא קשה שבעתיים בעידן המשברי הנוכחי. לעתים, בפרט במקרים שבהם מעורב סמנכ"ל הכספים – ומן הסתם הוא מעורב בלא מעט מהפעמים, ההתנגדות תהיה מפני שהם לא מכירים מספיק את העבודה של המנמ"ר, והדבר האחרון שהם רוצים לשמוע הוא שצריך להשקיע בטכנולוגיה לשם הטכנולוגיה. העצה של החכמים שצוטטו באתר CIO היא לדעת מתי להפסיק, לא להתווכח רק לשם הוויכוח, לסיים את הדיון ולמצוא הזדמנות אחרת להעלות את זה.

חשוב שהמנמ"ר ידע מתי להפסיק להתווכח, איך לשכנע את המנהלים שה-IT רק יעצים אותם, לוודא כל הזמן שהתשתיות עובדות טוב, כי הן המפתח לשביעות הרצון של העובדים, ולא להירדם בשמירה בכל מה שקשור לסייבר

המישור השני שבו המנמ"ר עלול ליפול הוא במערכות היחסים עם מנהלי קווי העסקים. אסור להתבלבל, הם לא לקוחות של המנמ"ר, אלא קולגות שצריכים לשתף פעולה. הם צריכים את עזרת מנהל הטכנולוגיה ביצירת פתרונות יצירתיים איך להמשיך לעבוד מבלי להגדיל תקציבים, בפרט בתקופת משבר כמו עכשיו. לכן, הגישה אליהם צריכה להיות כאל שותפים ולא כאל מי שהמנמ"ר בא לתת להם פתרון שאולי בכלל לא מתאים להם ואולי הם לא רוצים אותו. אסור למנמ"ר לאכזב את מנהלי קווי העסקים בארגון, ויש לתת להם כלי IT שישפרו את חוויית העבודה שלהם ושל העובדים שנמצאים תחתיהם.

הארגון עובד על פרויקטים והמטרה שלו היא לעשות מחר בצורה שונה ממה שהוא עשה אתמול. ה-IT עומד כמעט תמיד במרכז הפרויקטים, ולכן, כאשר הפרויקט נכשל, באופן טבעי החיצים מופנים אל המנמ"ר, או לפחות גם אליו. עצה נוספת של המצוטטים במאמר היא שכמנהל טכנולוגיה בארגון, רצוי לו להפנים את המציאות, לא לברוח מאחריות, גם אם הוא חושב שהוא האדם האחרון שאחראי לכישלון, כי אם הוא לא יעשה כך, אין עילה טובה יותר לבעל הבית לפטר אותו.

זה לקח זמן, אבל עכשיו כולם מבינים מהו הדבר הקריטי בארגון

התשתיות תמיד היו תחום קריטי בארגון, אבל רק בשנים האחרונות המנהלים והעובדים מבינים את זה, ולחלק מהם יש אפס סובלנות כלפי תשתיות שאינן מתפקדות. רבים מאוד מהמנהלים בארגונים משווים את מה שצריך להיות אצלם מבחינת התשתיות לאמזון או לגוגל, שלשיטתם לעולם לא נופלות. הם הרי מחפשים דרכן (במקרה של גוגל), קונים באתר שלהן (במקרה של אמזון) או משתמשים בתשתיות הענן שלהן (במקרה של כל אחת משתיהן). כשהתשתית הארגונית לא מתפקדת כמו האתר של גוגל או אמזון, המנמ"ר צריך להסביר, ואם הוא לא יודע לעשות זאת – הרי לכם עוד סיבה טובה למעסיק לחשוב להתחיל למצוא לו מחליף.

ועכשיו לסיכון הגדול ביותר: מתקפות סייבר, ובמיוחד מתקפות כופר. מדובר במשבר מסוג המשברים שעלול לחסל את החברה או לגרום לה לנזקים חמורים. לכן, העצה הפשוטה למנמ"ר היא לא לסמוך רק על אנשי האבטחה. עליו להקדיש לתחום הסייבר את מרב משאבי הזמן, המחשבה והדרכים לשנות ולפעול. אמנם, אין מצב של הגנה הרמטית, אבל אמור להיות ברור לכל מנמ"ר מתחיל שהתירוץ הזה לא יתקבל במקרה של משבר חמור.

המסקנה מעצות אלה היא שלמנמ"ר אסור אף פעם לשקוע בתהילה שהוא זוכה לה בארגון – וזה לא תמיד קורה, אבל במקרים רבים כן. עליו תמיד להיות מוכן לכך שהאורות של הזרקורים שמופנים אליו הם בעוצמה גדולה מאוד, שיכולים לסנוור אותו. לכן, חשוב שהמנמ"ר ידע מתי להפסיק להתווכח, איך לשכנע את המנהלים שה-IT רק יעצים אותם, לוודא כל הזמן שהתשתיות עובדות טוב, כי הן המפתח לשביעות הרצון של העובדים, ולא להירדם בשמירה בכל מה שקשור לסייבר.