תערוכת Smart City 2022: עולם הערים החכמות התבגר

אחרי שנת 2020, שנת הקורונה, שבה התערוכה השנתית לערים חכמות המתקיימת בברצלונה שינתה את מתכונתה ממפגש פיזי למפגש וירטואלי, ולאחר שנת 2021 בו חזרה התערוכה להתקיים פיזית, אך במתכונת מצומצמת משמעותית מאשר טרום הקורונה, ניתן להגדיר את 2022 כשנת החזרה לשגרה. כנס ערים חכמות 2022 אירח עשרות אלפי מבקרים, כמות עצומה של ביתנים, הרצאות, פאנלים ומוצרים, אך יותר מכל – תצוגה מרהיבה של יישום ערים חכמות במדינות רבות, לצד למגוון רחב של סטארט-אפים, המביאים פתרונות בנושאים הקשורים לעולם הערים החכמות.

יחד עם זאת, חדי העין שבין המבקרים באירוע יכולים היו לשים לב לשינויים רבים ומהותיים, אשר אפיינו את התערוכה שהסתיימה לפני ימים בודדים.

המהות היא ניהול העיר והשירותים, והטכנולוגיה היא האמצעי

השינוי המהותי ביותר הינו שינוי תפיסת העולם – הבנה רחבה, שעולם הערים החכמות התבגר. כמות המציגים והתצוגות של מוצרים חכמים נקודתיים, כדוגמת עמודי תאורה חכמים, מצלמות משוכללות ופתרונות פחי אשפה חכמים, תפסו מקום קטן משמעותית בהשוואה לשנים טרום הקורונה. במקום פתרונות נקודתיים אלו ניתן היה לראות גידול משמעותי בפתרונות אינטגרטיביים רחבים לניהול ערים חכמות. התערוכה התהדרה בפלטפורמות שליטה ובקרה חוצות ארגון רבות, המשלבות את כלל האירועים המגיעים מאותם מוצרים חכמים נקודתיים הפזורים ברחבי העיר, אשר הפכו להיות פחות חשובים.

משמעות השינוי הינה, שהעולם התבגר והבין שטכנולוגיה אינה המרכז. אם בעבר נשמעו דעות רבות, הטוענות שעולם הערים החכמות משמעו הטמעה של טכנולוגיה ולעיתים אף בוצע שימוש בדגם של הקובייה ההונגרית כדי להדגיש שמרכז הערים החכמות הינו הטכנולוגיה, כיום ברור לכל, שטכנולוגיה הינה אמצעי, אמצעי הכרחי ואמצעי מאפשר, אך הטכנולוגיה אינה המהות של עיר חכמה. מהות העיר החכמה הינה מתן היכולת להנהלת הערים לבצע שימוש בכלים ממוחשבים, אשר יאפשרו לה לנהל את העיר, ובמקביל – מתן היכולת לתושב לבצע שימוש בכלים ממוחשבים אשר יאפשרו לו לצרוך את השירותים המוניציפליים שלהם הוא נזקק.

תאום דיגיטלי

התערוכה הכניסה לעולם הערים החכמות מושג חדש – "תאום דיגיטלי", מושג אשר מגיע מעולם התעשייה החכמה. "תאום דיגיטלי" (Digital Twin), הינו יישום מחשובי, המייצר מודל/סימולציה דיגיטלית של העיר ומאפשר לבדוק את השפעתם של אירועים שונים העשויים להתרחש בעיר, במקביל לבחינת היערכות העיר לעמידה בתרחישים אלו. למשל, בתערוכה הודגמה בחינת ההשפעה של פעילות יזומה או פעילות חירום, כדוגמת סגירת כביש או גשר לצורך שיפוצים, על  מגוון רחב של נושאים, כמו עומסי תנועה בשאר רחבי האזור והעיר וכן ההשפעה על רמת זיהום האוויר באזור זה ובשאר רחבי העיר. תרחישים רלוונטיים לערים במדינת ישראל יכולים להיות ביצוע סימולציה של תרחישי חירום, כדוגמת אירוע או כמה אירועים חבלניים המתרחשים בו זמנית ברחבי העיר, נפילת טיל באזור מיושב או אירוע של פינוי תושבים. יישום הנושא בעולם הערים החכמות נמצא בתחילת הדרך, אך אין ספק שהמושג "תאום דיגיטלי" יחדור בשנים הקרובות יותר ויותר אל עולם הערים החכמות.

"הטכנולוגיה אינה המהות של עיר חכמה. מהות העיר החכמה הינה מתן היכולת להנהלת הערים לבצע שימוש בכלים ממוחשבים, אשר יאפשרו לה לנהל את העיר, ובמקביל – מתן היכולת לתושב לבצע שימוש בכלים ממוחשבים אשר יאפשרו לו לצרוך את השירותים המוניציפליים שלהם הוא נזקק"

מאות סטארט-אפים

בלט במיוחד גם מספר חברות הסטארט-אפ שהציגו בתערוכה, הקורא תיגר על מספר הסטארט-אפים הפועלים במדינת ישראל בנושא. מאות סטארט-אפים הבאים לתת מענה לצורכי העיר החכמה הציגו בתערוכה. עם זאת, משיחות רבות שקיימתי עם רבים מהם – ההתרשמות הינה שהפתרונות המוצגים אינם בשלים דיים, ויתרה מזאת – ישנם סטארט-אפים רבים המנסים לתת פתרון לבעיות שלא קיימות או לבעיות אשר כבר קיימים להם פתרונות רבים כבר כיום.

שינוי מהותי בולט נוסף בתערוכה היה הרצון של ארצות וערים להציג ולהתהדר בפועלן בנושא ערים חכמות. כך, ניתן היה למצוא מגוון רחב של ארצות וערים, רובן הגדול מאירופה, מיעוטן מהמזרח הרחוק וכן ביתן קטן של ארצות הברית, אשר התהדרו במגוון רחב של פתרונות שיושמו על ידן.

עיר אחת בלטה לטובה במיצג שלה –  העיר מדינה בערב הסעודית. בביתן הוצג דגם של מסגד פרופט (Prophet's Mosque), אשר במהלך ארבעת העשורים האחרונים הורחב משמעותית ומאפשר כיום מקום תפילה ל-700,000 מתפללים בו זמנית. כדי להגן על המתפללים הרבים מפני השמש, המסגד צויד ב-250 שמשיות חכמות ענקיות, אשר כל אחת מהן מיועדת להגן מהשמש על כ-900 מתפללים. השמשיות נפתחות באמצעות מערכת חכמה, השולטת גם על הגגות הנפתחים בעת הצורך, במטרה לאפשר כניסת אוויר צח למבנה העצום. אתגרים נוספים שהתמודדו איתם במסגד העצום בגודלו היו ניהול חניון עצום, פינוי אשפה בהתאם לכמויות העצומות והמשתנות של המתפללים, אספקת מי שתיה ופינוי כמויות עצומות של ביוב. בנוסף, מדינה לקחה את עולם השירותים הדיגיטליים לתושב צעד אחד קדימה, וכיום האזרח יכול לצרוך מאות שירותים דיגיטליים, כדוגמת הארכת תוקף דרכון וחידוש רישיון נהיגה ללא צורך לקום מהכיסא – הכל באמצעות פורטל דיגיטלי חכם. הפורטל החכם מאפשר לאזרח לבצע שימוש בשירותים דיגיטליים ברמה הארצית כמו גם בשירותים דיגיטליים ברמה המוניציפלית.

לסיכום, נראה שיישום עולם הערים החכמות במדינת ישראל אינו תואם את הקצב של יישום הנושא בארצות ובערים אחרות. על הערים במדינת ישראל להגביר את קצב יישום מערכות חכמות חוצות מבנים ארגוניים כדוגמת מערכות שו"ב עירוניות, אשר יספקו להנהגת העיר את הכלים הנדרשים לניהול העיר הן בעת שגרה ועל אחת כמה וכמה – בעת חירום.

הכותב הוא מנכ"ל אלתרנט (AlterNet) – יועץ בכיר ליישום ערים חכמות.