נשים ומחשבים: עדי אשר מגידש, נוירולייט

מדור מיוחד על נשים בתפקידים שונים בתעשייה: מיהן? מה הביא אותן לעולם הטכנולוגיה? והאם הן חושבות שיש בענף אפליה? ● והפעם: עדי אשר מגידש, מובילת איסוף נתוני בריאות ב-נוירולייט

עדי אשר מגידש, מובילת איסוף נתוני בריאות ב-נוירולייט.

שם: עדי אשר מגידש.

תפקיד: מובילת איסוף נתוני בריאות בנוירולייט (NeuraLight).

ותק בתפקיד: כחודשיים וחצי.

תפקידים קודמים: התחלתי את דרכי בעולמות הבריאות והספורט כמאמנת כושר. לאחר מכן ניהלתי חדר כושר, ניהלתי פרויקטים בתחום הבריאות בארגונים מול גופים גדולים, כמו קופות חולים.

בתפקידי האחרון ניהלתי סניף סיעוד של עמותת עזר מציון – תפקיד אופרטיבי, שכלל ניהול מגוון פרויקטים במקביל, ובעיקר שהיה מלא בסיפוק ובזכות להיות בצד הנותן. נחשפתי לאוכלוסיה המבוגרת ולקשיים איתם היא מתמודדת, החל מהפן הבירוקרטי ועד למחלות שמאופיינות בגיל השלישי, בעיקרן המחלות הנוירולוגיות.

היום אני עובדת ב-נוירולייט, סטארט-אפ שמפתח מוצר לניטור בעיות נוירולוגיות באמצעות תנודות עיניים, ואני אחראית על איסוף הנתונים ממגוון האוכלוסיה. 

השכלה ושירות צבאי: למדתי תואר ראשון בניהול מערכות בריאות, ותואר שני במנהל עסקים, בהתמחות של מערכות מידע.

בצבא שירתי כקצינת אימון גופני ופיתוח הדרכה בבה"ד 8, וינגייט, ובאגד 282 בתותחנים.

משפחה: נשואה לאורי, ואמא לארבל (3) ודפנה (1.4).

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז ומתמיד היה בי את השילוב בין עולמות הבריאות לעולם המדעי- טכנולוגי. עוד בתיכון הגברתי 5 יחידות ספורט וביולוגיה, שמהר מאוד הפכו למחשבים וכימיה. גם את התואר השני במנהל עסקים התחלתי בהתמחות של ייעוץ ארגוני ולאחר סמסטר חיפשתי יותר אתגר ועניין, ועברתי להתמחות של מערכות מידע.

תמיד נמשכתי, בכל תפקידי השונים, לעבוד מול צוותי פיתוח, לאפיין צרכים שונים לייעול המערכות הקיימות. לקחתי חלק אקטיבי בכל התהליכים עד להטמעה. היה לי ברור שהתפקיד שאני מחפשת, ושאני הכי אהנה ממנו, יהיה בשילוב עם העולם הטכנולוגי. ב-נוירולייט ללא ספק מצאתי שילוב של כל העולמות שמעניינים ומושכים אותי, ובעיקר מצאתי אנשים מדהימים ברמה המקצועית והבינאישית הכי גבוהה שיש.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שהאפליה המגדרית קיימת ולא רק בתעשייה. זו הטמעה של שנים בתרבות שלנו של חוסר שוויון מגדרי, שעדיין מאוד קשה לנטרל, לצערי. אנחנו רואים את הסקרים השונים מדי תקופה, שמראים את הכמות המועטה של התלמידות והסטודנטיות במקצועות הטכנולוגיים, עוד בתיכון ובאקדמיה. כנ"ל בתעשייה. יש עדיין רוב גברי במקצועות הטכנולוגיים השונים.

אני שמחה לחיות בתקופה שבה נעשה מגוון פעילויות רחב ויצירתי ליצירת השוויון בתעשייה, ומקווה שכשהבנות שלי יגדלו הן לא ירגישו באפלייה זו. בנתיים, אם תשאלו את הבת שלי מה היא עושה במחשב, היא תגיד שהיא כותבת קוד פייתון. זה עכשיו אמנם נשמע משעשע, אך בעיניי יש לזה הרבה משמעות שאומרת: 'אני ילדה, בת, קטנה, ויכולה לעשות כל דבר שאבחר'.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לי אישית לא יצא לחוות אפלייה מגדרית בתעשייה. אני חושבת שבזכות החינוך שקיבלתי בבית כילדה קיבלתי את הביטחון האישי שלי ולמדתי להעריך את עצמי, לעמוד על שלי, ולהיות במקומות שבהם אני מרגישה שלמה בחלקי ומוערכת. להורים שלי היה חשוב שנלמד להיות עצמאיות ושלא נצטרך להיות תלויות באף אחד. למדנו לעשות גם פעולות שנחשבות 'גבריות' וגם 'נשיות', מבלי לדעת להסליל אף פעולה. למדתי, לדוגמה, גם להשתמש במברגה וגם במכונת תפירה, ואת שניהם למדתי מאבא.

אני שמחה להגיד שגם בתפקידי הנוכחי ב-נוירולייט התרבות הארגונית מאפשרת שילוב בין בית לעבודה, שללא ספק יוצרת גם מחויבות ומסירות שלנו כעובדות ועובדים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים