דמוקרטיה בסכנה בעידן הפייק ניוז והסייבר

ראש הסוכנות האמריקנית לאבטחת הסייבר הזהיר השבוע כי הרשתות החברתיות, שמפיצות את הפייק ניוז, הרבה יותר מסוכנות כיום, מאז הבחירות האחרונות לנשיאות בשנת 2020.  הממשל הפדרלי, כך דווח מגביר את המאמצים שלו להילחם בתופעת ההודעות הכוזבות והפייק ניוז, שלדברי המומחים שם עלולות "לערער את ההליך הדמוקרטי".

ארה"ב הולכת לקראת בחירות האמצע, שיהיו בנובמבר הקרוב, והשיח האלים שמשתולל שם מדאיג את ראשי המדינה, באופן כה חמור שמייצר התבטאויות שלא שמענו בעבר. הם מזהירים כי מה שקורה כעת לפני בחירות האמצע יכול להיות רק קדימון לבחירות הכלליות, שיהיו ב-2024.

האם תתערער הדמוקרטיה לקראתן? הבחירות הבאות של ישראל. אילוסטרציה. צילום: BigStock

האם תתכן השתלטות פייק ניוז על מערכת הבחירות גם בישראל?

החשש הזה מפני השתלטות הפייק ניוז על מערכת בחירות וערעור היציבות הדמוקרטית, מחלחל גם אצלנו, על רקע הבחירות החמישיות שיתקיימו בנובמבר הקרוב.

התדירות הגבוהה שבה נערכות בחירות בישראל מהווה מנוע בערה להחרפת השיח ברשתות החברתיות, בפייסבוק, בטוויטר, טיק טוק וכל מדיה חברתית שקיימת. הפוליטיקאים כבר העבירו מזמן את זירת ההתגוששות שלהם אל המרחב הווירטואלי, כהמשך לשיח האלים שהיה במשך השנה האחרונה מאז הבחירות הקודמות.

בזירות כמו טוויטר, שם יש אפס סינון, מרשים לעצמם הנבחרים, יועציהם, העוזרים וכל מי שקשור בהם להתשלח בצד האחר, ללא הבדל בין ימין לשמאל.

אבל זה עוד לא הכול. בסוף השבוע שעבר, השב"כ פרסם אזהרה חמורה מפני התערבות זרה בתהליכי הבחירות בישראל, על ידי גורמים שמעוניינים ביצירת כאוס ברשתות החברתיות. ואולם דווקא החלק השני של הודעת השב"כ היה הרבה יותר פסימי ומטריד – גורמים בגוף זה אמרו כי הם מוטרדים מהשיח האלים ברשתות, וחוששים מאוד שזה יביא להידרדרות ממשית, מעבר לזירה הוורטואלית.

פעילות ההסתה והצפת הרשתות בפייק ניוז נעזרת בבוטים, הן של גורמי חוץ והן מצד גורמים ישראלים.   בישראל עברה חקיקה בוועדת החוקה של הכנסת, שמגבילה מאוד את השימוש בבוטים בתעמולת הבחירות הקרובה, ובחובת שקיפות מלאה מצד כל גורם שמפרסם קמפיין פוליטי, שיש בו בוטים שהחוק מתיר אותם. זאת בהמשך לאיסור מוחלט לפרסם מידע כלשהו בהקשר הבחירות, שלא עומד מאחוריו גורם ישיר מזוהה ומוכר.

המבחן הגדול הוא, כמובן, ביעילות הפיקוח על איסורים אלו. אפשר להניח שהשב"כ יעשה את מירב המאמצים כדי לסכל ניסיונות חדירה של גורמים עוינים. אבל גם השב"כ לא יכול להתמודד לבד עם התופעה. אותם גורמים שמנסים לחדור למערכת הבחירות, מסתמכים על האווירה האלימה שיש בשיח הציבורי הישראלי, ובעזרת תוכנות AI וכלים דיגיטליים חכמים שקיימים גם אצלם, הם יודעים לזהות את אותם כותבי פוסטים, שלא בהכרח מודעים לחומרת דבריהם, ודרכם מסיתים את הרשת,  מקבלים גם מידע חשוב, ותורמים לערעור הדמוקרטיה.

תוקפת את ישראל. קבוצת סייבר איראנית חדשה. צילום: BigStock

האיראנים "חוגגים" בסייבר

המצב חמור גם ביתר הזירות שאינן פוליטיות. השבוע גם דיווחנו על כך שחוקרי חברת מנדיאנט זיהו גורמים איראניים שביצעו פעולות סייבר על ארגוני בריאות, משלוחים וממשל בישראל.

הייחוד בפעילות זו של גורמים אלו, לכאורה, הוא בכך שהם אינם מבצעים פעולות סייבר פיזיות בולטות, אלא נוקטים בשיטות של איסוף מידע, מתערבים בשיח לכאורה תמים בין גולשים, ופועלים כך שהם עלולים להביא להדלפת מידע רגיש, וזאת משום שהרשתות מלאות בכל יום במידע שקשור בצבא, בביטחון ובדברים מסווגים.

לסיכום: מי שאמון בישראל על מניעת סייבר במערכת הבחירות הוא מערך הסייבר הלאומי, בשיתוף כמובן של השב"כ וגורמים אחרים. גם גופים אלו צריכים לחשוב יותר מחוץ לקופסה, לשתף יותר גורמים חיצוניים, חברות היי-טק וחברות הזנק אשר שמתמחות במלחמה בסייבר במדינות רבות, ולצרף אותן למערכה. המציאות היא כיום שהווירטואלי הופך לפיזי ואין כבר גבולות שחוצים ביניהם. הדמוקרטיה מבוססת על משטר התנהגותי שמוסכם על כולם, ועל מנגנונים שיודעים לשמור על כלל משחק זה. ההסתה, הבוטים והפייק ניוז מאיימים לחסל גם את קו ההגנה האחרון הזה וצריך להתפלל שנעבור את אחרי החגים, קרי הבחירות, בשלום.