הישראלים קונים במיליונים ברשת – אז למה הם מתקשים לתרום אונליין?

הציבור הישראלי תורם ומעורב חברתית בשיעורים נכבדים, אך משום מה, כשזה נוגע לתרומה ודיגיטל – ישראל עדיין מאחור. מה שמפתיע במיוחד הוא העובדה, שישראלים נחשבים לצרכנים דיגיטליים חזקים, עם כוח קנייה אדיר. יותר מ-4.5 מיליון ישראלים מבצעים קניות אונליין בשנה. עם זאת, מגמת התרומה בדיגיטל עוד רחוקה מלהיות קרובה למספרים האלה. ישראלים רגילים לתרום "תרומה מזדמנת" – בסופר, ברחוב או לקבצנים בצומת. למרות שכל תרומה מוערכת, יש לתרומה הדיגיטלית יתרונות שהתרומה המזדמנת מתקשה להציע.

תרומה דיגיטלית – יתרונות

ראשית –  הידיעה "למי מגיע הכסף". בעידן הדיגיטלי ניתן לברר בקלות מי העמותה, מה מטרותיה ואפילו איך היא מתנהלת עם כספים בשוטף. אתר גיידסטאר הממשלתי מספק נתונים מפורטים על כל העמותות הרשומות ומאפשר לתורמים לתרום בצורה ביקורתית ולהימנע ממצבים שבהם הכסף שלהם מגיע לידיים הלא נכונות.

דבר נוסף הוא נושא הטבות המס על תרומות. מדינת ישראל מעניקה הטבת מס מיוחדת לתורמים, בצורת זיכוי מס עד לגובה 35% על תרומות לעמותות רשומות. ההטבה הזאת, לצערנו, לא מוכרת ולא מנוצלת מספיק בישראל. לאחרונה פורסם על יותר מ-800 מיליון שקלים הממתינים במס הכנסה למימוש על ידי הזכאים להחזר. בתרומה "אופליין", לרוב התורם לא מקבל קבלה וגם אם כן – הוא צריך לנהל אחריה מעקב קפדני. ברוב המקרים, תורמים מתייאשים מראש ומוותרים על הקבלה ועל ההחזר המגיע להם מהמדינה.

חשוב להתעכב על זה רגע. ההחזר הוא מנגנון עידוד ממשלתי לתרומות. בצורה זו, המדינה "מפריטה" את התמיכה שלה לעמותות ומעבירה את הכוח לאזרחים. כאילו אומרת – במקום שאני (המדינה) תבחר לאיזו עמותה לתת וכמה – אתם, האזרחים, תבחרו את המטרות החשובות, והמדינה תשתתף בתרומה.

"ישראלים רגילים לתרום 'תרומה מזדמנת' – בסופר, ברחוב או לקבצנים בצומת. למרות שכל תרומה מוערכת, יש לתרומה הדיגיטלית יתרונות שהתרומה המזדמנת מתקשה להציע"

אז הפתרון הראשון הוא כמובן אוריינות פילנתרופית. להסביר שוב ושוב ושוב לציבור את זכויותיו בכל הנוגע לתרומות, להגדיל את מידת הביקורתיות של תורמים כלפי מתרימים ועמותות ללא אישורים מהימנים ולהנגיש להם את המידע על העמותות ודרכי ההתנהלות שלהן.

הפתרון השני הוא פירוק חסמים. למרות שמס הכנסה מעניק את ההטבה – התהליך עצמו של איסוף הקבלות והגשת הבקשה, גם אם עבר לדיגיטל, נשאר יחסית מורכב. מוצרים כדוגמת קרנות תרומה פרטיות (המבוססות על המודל האמריקני donor-advised fund) משנות לגמרי את כללי המשחק ומאפשרות לתורמים לנהל קרן תרומה, שאליה הם מפקידים מראש סכומים לתרומה, מקבלים זיכוי מיידי ממס על כל הסכום ותורמים אותו לאורך זמן. המוצר הזה, שאושר לשימוש בישראל בהובלת JGive, פותר לתורמים את כאב הראש של איסוף הקבלות ומאפשר להם לממש את הטבות המס המקסימליות ולתרום בצורה מתוכננת ושקולה יותר.

בנוסף, מדינת ישראל מעניקה למעסיקים בחברות מסוימות את האפשרות לזכות את העובדים במס על תרומות ישירות בתלוש השכר. דא עקא, מעסיקים רבים לא רוצים לקחת על עצמם את ההתעסקות בנושא. גם מצד "כאב הראש" וגם מצד החשש מלטעות ולהיות חשופים לביקורת רשויות המס. כלומר ההטבה קיימת, אך ההנגשה מורכבת. גם כאן, נדרשת חדשנות מוצרית, המציעה למעסיקים ולחברות מערכת דיגיטלית לניהול תרומות עובדים והעברת זיכוי המס ישירות לתלוש – במינימום חשיפה לביקורת.

כבר היום אנחנו במקום טוב מבחינת תרבות התרומות בישראל. אולם השלב הבא יהיה להעביר את ציבור התורמים לדיגיטל, להגן עליהם מארגונים לא ידועים, לסייע להם לתכנן טוב יותר את התרומות ולקבל בקלות את הטבות המס המגיעות להם. מדינת ישראל אמנם נמצאת מאחורי ארה"ב ובריטניה ביחס לתרבות התרומות, אבל חשוב לזכור, שיחסית לשאר העולם אנחנו נמצאים במקום לא רע.

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד JGive.