דו"ח ועדת מררי: עכשיו הזמן של המשטרה לתקן

דו"ח ועדת מררי, שבדקה את הטענות להאזנות סתר לא חוקיות על ידי המשטרה, חושף כשלים טכנולוגיים שקיימים בעבודתה – כשלים שהיו הסיבה לטענות שהועלו בפרשה, או לפחות לחלק מהן.

באופן כללי, הוועדה, בראשות המשנה ליועצת המשפטית, עו"ד עמית מררי, מקבלת את עמדת המשטרה שלפיה גם אם היו כשלים, וכתוצאה מכך חריגות מצויים שיפוטיים – זה נעשה בתום לב. הוועדה העדיפה להתמקד פחות בקביעת עמדה על כך ויותר בבדיקת תהליכי העבודה במשטרה. הדו"ח בן עשרות העמודים שלה כולל מסקנות והמלצות חשובות, שמן הדין שכל מי שמעורב כך יפעל על מנת ליישם אותן ולתקן את הדרוש תיקון. זה כולל את המשטרה עצמה, אבל גם את המשרד לביטחון פנים, שמפקח עליה, ואת כל הגורמים הנוספים.

שרשרת הכשלים

הכשלים מופו בין היתר בפרק בדו"ח שעוסק בשרשרת ההאזנה – כלומר, התהליך שמתבצע מהרגע שמתקבלת ההחלטה לבצע את ההאזנה ועד לביצועה בפועל, הסקת המסקנות והפקת הדו"חות. השרשרת מתחילה בצורך שמעלים גורמי חקירה לבצע פעולות שקשורות בתקשורת בין מחשבים, לרבות, במקרים מסוימים, האזנות באמצעות תוכנת סייפן, שהיא גרסה משונמכת של רוגלת פגסוס של NSO, שעמדה בלב סדרת הפרסומים  בכלכליסט. השלב הבא הוא בדיקת היתכנות טכנולוגית של ביצוע ההאזנות, בהתאם לתנאים ויעדי החקירה. השלב השלישי מוגדר כהכנה לביצוע ההאזנות, והוא כולל את הפנייה לבתי המשפט על מנת לקבל אישורים לביצוען.

ליקויים בשימוש של המשטרה בפגסוס של NSO, אבל לא דרמטיים במידה שעלתה מסדרת התחקירים. צילום: BigStock

השלבים הבאים הם התקנת ההאזנות במכשירים שמהווים יעדים לביצוען – מה שקרוי בשפה המקצועית הדבקה, איסוף המידע, ניתוחו והפקת הדו"חות. את התהליך הזה מבצע גורם מוסמך במשטרה, ותפקידו לוודא שהמידע שמגיע ליחידה שהזמינה את ההאזנה הוא רק מה שהיא ביקשה ורק מה שרלוונטי למטרת הבקשה. עליו לסנן מידע לא רלוונטי, שלא קשור לחקירה.

כאן מצביעה הוועדה על כך שלא בוצעו תהליכים של ניוונים טכנולוגיים. הכוונה היא לכך שהגורמים במשטרה שמפעילים את המערכת צריכים לדעת שיש לה יכולות רחבות יותר, שאם לא יודעים להשתיק אותן – מה שקרוי בדו"ח ניוון – היא עלולה להפיק תוצרים שחורגים בהרבה מעבר למה שהחוק מאפשר.

חברי הוועדה ציינו כי היכולות האלה היו ידועות לגורמים במשטרה שהיו חשופים למערכת, והיה ברור להם שהיה צריך לבצע שינויים בתוכנה כדי שלא תהיה חריגה מהחוק. עם זאת, צוין, "הלכה למעשה לא נוונו יכולות טכנולוגיות שחורגות מסמכויות, כגון היכולת לקבל מידע לא רלוונטי. התפקיד הזה מוטל על חטיבת הסייבר של המשטרה, שלא עשתה מספיק כדי להבהיר ולוודא שאכן, התוכנה מכוונת ליעדים הנכונים".

האזנות סתר הן כלי מרכזי למלחמה בפשיעה חמורה, ולכן הן נחוצות. ועדיין, יש למשטרה הרבה עבודה כדי לשפר את הכשלים הרבים, מבוססי הטכנולוגיה, שגילתה ועדת מררי

עוד כשלים

ההיבט הטכנולוגי מופעי במקומות נוספים בדו"ח. כך, נכתב שהכשלים היו גם ברמת התיאום בין הגורמים השונים, בין ה-"לקוח" – יחידות המשטרה החוקרות – לבין הגורמים שביצעו את ההאזנות בפועל. הבקרות היו ברמת הפיקוד, על ידי דגימות ולא באמצעות בקרה שוטפת.

תהליכי עבודה מבוססי טכנולוגיה הם אתגר שקיים בכל ארגון ולכן, כל הטמעת כלי משמעותי מלווה בהדרכה ושינוי תהליכי עבודה, תוך הקפדה שהם יהיו ברורים לכולם. בפרשה הזו נוצר הרושם שכולם היו ממוקדי מטרה – להגיע לחקר האמת בעזרת מערכת סייפן, אבל לא היו הגורמים המתאימים שיפנו את תשומת ליבם להדרכות ברורות וממוקדות. לכן, אחת מסקנות בדו"ח לגבי העתיד היא הגברת המודעות במשטרה לאוריינות טכנולוגית, שמשמעותה הגברת הידע והכשרה של השוטרים והמפקדים בהיבטים הרלוונטיים שקשורים למשפט וטכנולוגיה, תוך עדכונים שוטפים על מה שקורה בעולם בנושאי איסוף ועיבוד מידע פרטי על אנשים, תפקידם של גופי האכיפה ועוד.

השורה התחתונה: העיסוק בפרשה עורר סערה ציבורית רחבה, על רקע הפרסומים בכלי התקשורת, ובמקרים מסוימים, כלל האזנות הסתר הוצגו כלא לגיטימיות – ולא היא. האזנות סתר הן כלי מרכזי למלחמה בפשיעה חמורה, ולכן הן נחוצות. גם הוועדה ציינה זאת. ועדיין, יש למשטרה הרבה עבודה כדי לשפר את הכשלים הרבים, מבוססי הטכנולוגיה, שגילתה ועדת מררי. זאת, ללא קשר לתוכן הפרסומים בכלכליסט, שעורכיו עומדים מאחוריהם. זה יתברר בבית המשפט, בתביעה ש-NSO הגישה נגד העיתון.