לא רק בתל אביב: נדרש להזניק את חברות ההזנק לנגב ולגליל

לערי הפריפריה פוטנציאל שטרם מומש, והן מוכרחות להיות עצמאיות ובלתי תלויות ב"מדינת תל-אביב" ● לשם נחוצה תוכנית לאומית מקיפה, אשר תעודד, תפתח, תשקיע ותוביל להקמת חברות היי-טק מחוץ לבועה התל-אביבית

יהודה חדד, רקטור SCE - המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון.

כולנו גאים  להציג את ישראל כ"אומת הסטארט-אפ" אבל כאשר יש יותר חברות הייטק בתל אביב מאשר בכל תשע הערים שאחריה גם יחד, זהו סימן שצריך להסתכל על עצמנו במראה, ולפוצץ את הבועה. מנתוני רשות החדשנות שהתפרסמו לאחרונה עולה, כי אומת הסטארט-אפ שלנו מרוכזת רובה ככולה בתל-אביב. הנתונים מדברים בעד עצמם: בתל-אביב יש 2,383 חברות היי-טק בעוד שבתשע הערים שאחריה, בהן ירושלים, הרצליה, חיפה ורעננה קיימות בסך הכל רק 2,311 חברות. יתרה מכך, בעשר הערים הפותחות את הרשימה לא נכללת אף עיר מהפריפריה הגיאוגרפית של ישראל. אפילו מקומה של "בירת הסייבר", באר שבע, נפקד.

כיום, ההיי-טק הוא עדיין קטר הצמיחה של המשק הישראלי. אבל ריכוז חברות ההיי-טק בתל אביב מוביל לתפיסה שגויה, שלפיה רק שם ניתן למצוא את מיטב המוחות, לפתח ולעשות עסקים. אבל מוחות טובים יש גם באשדוד ובבאר שבע בדרום, או בצפת ובקריית שמונה בצפון. יש להפסיק למדר את האזורים שמחוץ למטרופולין התל-אביבי ולחבר את כולם ל"חגיגת ההיי-טק". כאשר סטארט-אפים וחברות  מרוכזות בעיקר בגוש דן, קידומן ומעמדן של הערים בפריפריה נפגע. צעירים המבקשים להשתלב בתעשייה נדרשים להעתיק את מגוריהם מהפריפריה למרכז, ובכך אותן ערים מפסידות צעירים איכותיים.

הממשלה הנוכחית קבעה כיעד לאומי להגדיל את שיעור המועסקים בהייטק ל-15% עד שנת 2026. לא די בכך, המדינה חייבת באותה נשימה לקדם הקמת חברות היי-טק גם בפריפריה. כך נפתור גם את מצוקת כוח האדם בענף וגם ניתן מענה לבעיית הגיוון של אוכלוסיית העובדים. הדבר יקדם לא רק את הערים והאזרחים החיים בהן, אלא גם את הענף כולו. זהו המפתח לשוויון הזדמנויות ולצמצום הפערים בחברה – ולשם צריכים לכוון קברניטי הממשלה.

"הרחבת תעשיית ההיי-טק היא אינטרס לאומי, חברתי ועסקי כאחד. פיתוח  תעשייה חכמה לא רק בערי המרכז תקדם את מדינת ישראל, תמנף את מעמדה הכלכלי ותציב אותה בשורה אחת יחד עם המדינות המובילות בעולם"

לערי הפריפריה פוטנציאל שטרם מומש, והן מוכרחות להיות עצמאיות ובלתי תלויות ב"מדינת תל-אביב". כך, למשל, החיבור של באר שבע עם המדבר הופך אותה לעיר מיוחדת, עם ערכים תרבותיים, תיירותיים והיסטוריים. בירת הנגב היא עיר עם עוגנים משמעותיים: מרכזים אקדמיים, כדוגמת אוניברסיטת בן גוריון ו-SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, המרכז הרפואי סורוקה ופארק ההיי-טק, ועדיין, מעטות הן חברות הסטארט-אפ בישראל אשר קבעו את משכנן בבאר שבע. זאת, למרות שכמטרופולין, יש לעיר פוטנציאל עצום להפוך למוקד של היי-טק וחדשנות.

אינטרס לאומי

הרחבת תעשיית ההיי-טק היא אינטרס לאומי, חברתי ועסקי כאחד. פיתוח  תעשייה חכמה לא רק בערי המרכז תקדם את מדינת ישראל, תמנף את מעמדה הכלכלי ותציב אותה בשורה אחת יחד עם המדינות המובילות בעולם. נחוצה תוכנית לאומית מקיפה, אשר תעודד, תפתח, תשקיע ותוביל להקמת חברות היי-טק מחוץ לבועה התל-אביבית. על קובעי המדיניות והרגולטורים ליצור תמריצי מיסוי ומענקי עידוד לאותן חברות שתצאנה ממעגל גוש דן ותקבענה את משכנן גם בשאר חלקי הארץ המובטחת.

מעבר לכך, על המדינה לדאוג לחזק את כל המעטפת בפריפריה: החל מחינוך ובריאות וכלה בתרבות ותשתיות. המרכז המפותח הוא אזור הנוחות של ההיי-טקיסטים. לא סתם חברות ההיי-טק בוחרות להצטופף דווקא בגוש דן, על אף שאינן זוכות להטבות מס, ומחיר הנדל"ן לשכירת משרדים באזור הוא הגבוה בארץ.

הממשלה חייבת לשנות את המשוואה ולתעדף את הפריפריה –  לפתח בנגב ובגליל את מערכת הבריאות, לעודד תרבות, לשפר תשתיות, כבישים ותחבורה ציבורית. רק כך נשמור על המוחות הצעירים והמבריקים ונמנע מהם מלהגר לת"א. פיתוח נכון של אזור הצפון והדרום יטיב לא רק עם התושבים המקומיים, אלא גם יקל על חברות ההיי-טק לעשות את הבחירה הנבונה: להעתיק את משכנן לבאר שבע ולקריית שמונה.

 

הכותב הוא רקטור SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. 

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. שולה

    מאמר כל כך נכון , הנכדים שלנו בנגב זקוקים לתקווה הזו אמן ואמן

אירועים קרובים