עדיף מאוחר מאף פעם? על מודל התשלומים BNPL שסוחף את העולם

אחד הדברים שתמיד מדהימים אותי הוא כמה מהר כסף יכול להשתנות כדי להמשיך לבצע את תפקידו: לנהל את העולם. ברגע שהמציאות שלנו משתנה, כמעט מיד קמים מודלים פיננסיים או טכנולוגיות שמבטיחים שנמשיך לסחור ולשלם. הכסף משתנה כמעט באותה המהירות שבה משתנים חיינו. 

שנת 2020 הייתה אחד הזרזים הגדולים לחדשנות פיננסית. כאשר מיליארדי בני אדם נדרשים לשבת בבית במקום לצאת למשרד או לבלות, יש לכך השלכות פיננסיות רבות. אחת מהן היא העלייה העצומה בקניות אונליין, עלייה של כ-55% ביחס לתקופה של לפני הקורונה. נכון, חלק מהרכישות היו של מצרכים ופריטים קיומיים, אבל חלק עצום נועד להפגת השעמום או שהתבצע בשם ה'לייפסטייל' שתרבות הצריכה מקדשת.

כאן מתחילה הבעיה עבור מיליוני אנשים. בישראל, פתרונות כמו מסגרת אשראי או פריסה לתשלומים מובנים מאליהם. אולם במחוזות כמו ארצות הברית ואירופה הם לא קיימים כלל, או רק בתנאים מסוימים ומחמירים. כפי שאמר אחד מחברי שחי בבלגיה: "אם אני במינוס 100 יורו, אני משקשק". 

עד לאחרונה הפתרון החוקי הכמעט יחיד של אדם במצוקת תזרים היה הלוואה מהבנק או מחברת האשראי. כיום, תודות לפיתוחים האחרונים בעולמות הפינטק, מי שרוצה לקנות בסכום גבוה ממה שיש לו, יכול בלחיצת כפתור לקנות עכשיו ולשלם אחר כך – כלומר, Buy Now Pay Later, או בקיצור BNPL. מדובר בתעשייה שזינקה במהירות: ב-2020 היא גלגלה כ-100 מיליארד דולר, ועד 2025 צפויה לגלגל כטריליון.

'קנה עכשיו, שלם אחר כך', BNPL. אילוסטרציה. צילום: BigStock

BNPL: מיקרו-הלוואות למיליוני לקוחות

זה עובד ככה: גולש מצא ברשת פריט שהוא מעוניין לרכוש, למשל נעלים שעולות $150, אבל בחשבון הבנק שלו יש רק $100. הוא יכול לחכות עם הרכישה עד המשכורת, או להתקין את אחת מאפליקציות ה-BNPL הפופולריות שמתממשקות עם האתר שממנו הוא מעוניין להזמין, ולרכוש את הנעלים בשלושה תשלומים של $50 כל אחד. אם זה נשמע פשוט, זה בגלל שזה ככה.

סרטון הדגמה של Klarna

למעשה, זה כל כך פשוט ש-BNPL יצר שיבוש משמעותי בעולם התשלומים בשלוש השנים האחרונות. לדוגמה, בשנת 2021 כ-37% מתושבי ארה"ב השתמשו בשירות BNPL כלשהו לפחות פעם אחת. בשוודיה, מולדתה של Klarna – האפליקציה השולטת בתחום – כ-23% מהאוכלוסיה השתמשה בשירות BNPL כלשהו, ובגרמניה כ-19%. 

השיבוש חל לא רק בצד הלקוחות, אלא גם בצד של העסקים שמתממשקים עם אפליקציות BNPL. לדוגמה, חברת Affirm – מובילה נוספת בתחום – דיווחה כי היא תומכת בכ-102,000 עסקים, תודות לשיתופי פעולה אסטרטגיים עם ענקיות קמעונאות כמו אמזון ושופיפיי. במקביל, ענקיות כמו אפל מפתחות פתרון BNPL אורגני משל עצמן, במקרה של אפל, בשילוב בנק גולדמן-זקס. 

איך ספקיות ה-BNPL מרוויחות? חלקן גובות עמלה מהמכירה שעזרו לייצר. אחרות דורשות ריביות מסכום עסקה מסויים, או על איחור בתשלומים. כך או כך, עם שווי שוק שצפוי לעבור בקרוב את הטריליון דולר, האפשרויות לרווח עצומות. 

כמה זה עולה לנו? ההשלכות של מודל BNPL

בשורה התחתונה, BNPL זה טוב או רע? תלוי. באופן לא מפתיע, שירותי BNPL זוכים לפופולריות רבה בקרב לקוחותיהם: כ-77% מהצרכנים שהשתמשו בשירות כזה העידו שמדובר בכלי שעוזר להם לקנות בנוחות רבה יותר. גם בעלי העסקים מרוצים, וכ-75% מהעסקים ששילבו התממשקות עם כלי BNPL אמרו שהוא עזר להם לצמוח.

אז BNPL זה דבר חיובי? התשובה יותר מורכבת. הרי המהות האמיתית של BNPL הוא שמדובר בהלוואה לכל דבר. וכמו שכל משקיע מנוסה יכול לומר, הלוואות טובות הן אלו שנלקחו להשקעות, לא לצריכה שוטפת. לעומת זאת, יישומי BNPL מתוכננים כדי לעודד הלוואות לטובת צריכה: הן זמינות כמו כפתור מהבהב באמצע המסך, ומאפשרות לצרוך מוצרים שכרגע אין תקציב עבורם. מורכבות נוספת היא שרובן ככולן של חברות ה-BNPL אינן מפוקחות כמו בנקים או גופי אשראי, שנוהגים לסרב להלוואות מסוכנות מדי.

הנה כמה נתונים ששופכים אור על בעייתיות ה-BNPL: כ-57% מצרכני BNPL העידו שהם מצטערים על לפחות קנייה אחת שעשו כי היתה יקרה מדי (מעיד על קנייה אימפולסיבית שהמודל מעודד), כ-33% העידו שלא יכלו לעמוד לפחות באחד מהתשלומים, וכ-66% העידו שלדעתם מדובר בשירות מסוכן פיננסית. בעיניי, נתונים אלו מעידים על גורמים נוספים שמשפיעים על השימוש ב-BNPL, כמו אלמנט התמכרות לפעולת הקנייה.

כיום העולם מתחיל להבין איך להתמודד עם אפליקציות BNPL. מדינות כמו אנגליה החלו בחקיקה שתהפוך את השוק לבטוח יותר עבור הצרכנים. גם מאחורי הקלעים השוק מתחיל להתאזן. לדוגמה, Klarna הגיעה ב-2021 לשווי שוק היסטרי של כ-46 מיליארד דולר (ובכך הפכה לסטארט-אפ הפרטי הרביעי בשוויו בעולם), אולם נכון לכתיבת שורות אלו שוויה ירד ל-6.5 מיליארד דולר סולידיים. שווי השוק של מתחרותיה הגדולות Affirm ו-Block (שבבעלות מייסד טוויטר ג'ק דורסי) אף הוא נחתך משמעותית ב-76% ו-48%, בהתאמה. 

ואיך הצרכנים צריכים להתמודד עם BNPL? האם ינצלו זאת ככלי פיננסי או יכנסו לחובות? זו השאלה האמיתית. אפשר רק להמליץ להורים לסגל לעצמם הרגלי צריכה אחראיים ולהנחיל אותם לילדיהם בגיל מוקדם. כי בני הדורות הצעירים הם קהל היעד העיקרי של BNPL – ונראה שהאפליקציות האלו כאן כדי להישאר.

הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice