על גשם, סירת הצלה וגיוס כספים

בבוקרו של יום גשום ראה דוד כי הנחל היפהפה שעובר ליד ביתו התחיל לעלות על גדותיו מפאת הגשם. ככל שעבר הזמן, הנחל התחיל להציף את המדרכה ולחדור לגינה. דוד הסתכל ואמר לעצמו כי עוד מעט יפסקו הגשמים והנחל אט אט יספוג את הזרימה. אבל הגשם המשיך, והמים כבר החלו לחלחל לביתו ולהציף את הסלון והמטבח. דוד לא איבד את אמונתו והחליט לעלות לקומה הראשונה שבבית. כשעלה למעלה, ראה מבעד לחלון את כוחות ההצלה על סירה, המבקשים ממנו להצטרף אליהם, כי המצב מתחיל להיות מסוכן. למרות האזהרה דחה אותם דוד, ואמר לעצמו שהגשם יחלוף.

הוא לא חלף. הזרימה התעצמה, והמים החלו להגיע גם לקומה הראשונה… דוד המשיך וטיפס לעליית הגג והתיישב על גג הבית, בנקודה הגבוהה ביותר, ובעודו צופה בזרימה החזקה הגיע מסוק חילוץ, ששלשל לעברו סולם הצלה. גם זה לא שכנע את דוד, שדחה שוב את המצילים, מתוך אמונה כי עוד מעט הגשם ייפסק. הוא לא פסק…

"מענקים מטעם הרשות לחדשנות, קרנות דו-לאומיות, קרנות מטעם האיחוד האירופי ואחרות יכולים להוות בדיוק את "גשר הקפיצה" ממצב של הישרדות להקמתה של חברה בת-קיימא"

התיאור מעלה מתאר בצורה מטאפורית את מה שעוברים עתה כמה חברות קטנות כגדולות, בדגש על יזמים בתחילת דרכם וחברות סטארט-אפ קטנות. מצד אחד – האקלים הכלכלי השתנה: קרנות השקעה חושבות פעמיים האם להשקיע ומבצעות חישוב מסלול מחדש, האנג'לים (המשקיעים הפרטיים) בוחנים בשבע עיניים את ההשקעה שלהם מול האלטרנטיבות החדשות, בדגש כי עכשיו זה זמן הגשם שטרום הסערה. מנגד – החברות השונות ממתינות לקבלת השקעה, מוציאות כסף מדי חודש עד שיתבהר מזג האוויר ומנסות לשמור על אווירת "עסקים כרגיל". אבל זהו מתכון לאסון, בדיוק כפי שקרה לדוד.

באקלים הנוכחי חייבים לבצע התאמה מהירה של הצרכים ומציאת מקורות מימון טובים, יעילים ובעלי השפעה מיידית על החברה – מענקים מטעם הרשות לחדשנות, קרנות דו-לאומיות, קרנות מטעם האיחוד האירופי ואחרות יכולים להוות בדיוק את "גשר הקפיצה" ממצב של הישרדות להקמתה של חברה בת-קיימא. היתרונות במימוש ובשימוש במענקים אלה עולה על חסרונותיהם ובנוי על כך, שהחברה חייבת לעבור ממצב הישרדותי למצב של תפעול ופעילות מלאה: המענה אל מול הצורך הקיים בשוק מוגדר, קיימת טכנולוגיה פורצת דרך, יש צוות מייסדים לחברה, שיכול לנווט אותה ברגעים הקשים/פחות טובים והכל מול מטרה אחת – לעמוד מול תוכנית עסקית אמיתית.

מענקים אלה מאפשרים לחברה לעבור את התקופה הזאת בעוצמה, שכן הם לא מדללים את בעלי המניות, ומספקים "דלק" למנוע הבעירה של החברה כדי לממש את תוכנית הפיתוח שמקפלת את הפתרון למוצר/שירות שהיא מציעה. יתרה מזו, קבלת המענק היא סוג של גושפנקא, כי גוף סטטוטורי (הרשות לחדשנות, לצורך הדיון) או קרנות אחרות לכך, שהחברה עברה "ניתוח עומק" של כלל מרכיביה (עסקי, טכנולוגי ואפילו ברמת הצוות), דבר שמהווה יתרון עצום, כי החברה הוכיחה מעל כל ספק כי היא יכולה להיות פורצת הדרך באקלים הנוכחי.

בנוסף, גם קרנות ההשקעה והאנג'לים מחפשים חברות שקיבלו מענקים אלה, וזאת מכמה סיבות, ובהן: 1. החברה עברה תהליך בדיקת נאותות מלא. 2. החברה הוכיחה כי קיים שוק ונעשה אימות שוק אקטיבי. 3. קיימת טכנולוגיה פורצת דרך, המייצגת חדשנות טכנולוגית המייצרת חסם טכנולוגי מול מתחרים. 4. קיימת תוכנית שיווקית מסודרת..

מקורות המימון האלה יכולים להיות בדיוק הסירה/המסוק המסייע, ויותר מכך – הקרנות מלוות את החברה במהלך תקופת התוכנית, יודעות לבצע את ההתאמות הרלוונטיות מול השוק המשתנה ומנסות, ככל האפשר, לעזור לאותן חברות לעלות על המסלול המתאים ולצאת לכיוון מזג האוויר היציב.

זה הזמן לבחון את הדרך הזאת.

הכותב הוא מנכ"ל אלבי.