יום בחיי נאזם עווידה, מנהל מוצר באקווה סקיוריטי

נאזם עווידה, בן 49, מתגורר בטייבה שבמשולש ועובד כדירקטור לניהול מוצר באקווה סקיוריטי. לצערנו, זה לא מחזה נפרץ בהיי-טק: שיעור בני.ות החברה הערבית בענף עומד על אחוזים בודדים, על אף ששיעורם באוכלוסייה הכללית הוא כ-20%. רבות מדובר על הצורך בגיוון ובהכללה, כולל בשילוב של ערבים.ות בהיי-טק, אבל בפועל, גם אם יש שיפור – הוא ממש לא מספיק.

עווידה, בוגר תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה הפתוחה, מספר כי במהלך לימודיו הוא נתקל במודעה של חברה לפיתוח לומדות, שבה חיפשו מועמדים דוברי ערבית כשפת אם. כך נפתחה לו דלת לעולם ההיי-טק, ולאחר סיום הלימודים הוא עבד שם כמפתח תוכנה במשך שש שנים, עד שהתקבל לעבודה ב-CA, שבה הוא עבד כ-12 שנים. ב-CA הוא הכיר את אמיר ג'רבי, שלימים הקים את אקווה סקיוריטי יחד עם שותפו, דרור דוידוף, והציע לעווידה להצטרף לחברה החדשה.

לדברי עווידה, "בתור ילד, הסביבה שלי בקושי ידעה מה זה מחשב, ולא ידענו מה ללמוד אחרי שנסיים את הלימודים בתיכון. אני מרגיש שהרבה מתושבי טייבה עדיין לא דוחפים מספיק את הילדים שלהם למקצועות ההיי-טק ומעדיפים שילמדו את המקצועות היוקרתיים המסורתיים. אבל המצב לאט לאט מתחיל להשתנות: בתקופה האחרונה מתקשרים אליי לא מעט מכרים כדי להתייעץ בקשר ללימודי ילדיהם באוניברסיטה ושואלים על העבודה בהיי-טק, על התנאים הכלכליים ועל תנאי הקבלה, בעיקר לאנשים מהמגזר. בנוסף לזה, אני שומע מחברים שלי שמלמדים בתיכון שבשנים האחרונות יש עלייה בביקוש ללימודי המקצועות הטכנולוגיים, ולא מעט מהתלמידים נרשמים לחוגי מחשבים וטכנולוגיה".

ביקשנו ממנו לתאר יום טיפוסי בחייו – בטקסט ובתמונות.

08:00-09:00
"אני מתחיל בשגרה הטובה של הבוקר – מצחצח שיניים, שוטף פנים, ולא מוותר על כוס תה עם עוגייה קטנה וסיגריה. לאחר מכן אני מתפנק בכוס אספרסו מהמכונה, מתעדכן בטימס ובמייל, מתקלח – ויוצא לעבודה".

נאזם עווידה בשדה שלו. צילום: נורין עווידה

10:00
"אם אני עובד מהבית, אני נכנס לחדר העבודה ומתחיל את הישיבות בזום. אם אני צריך לנסוע למשרד, אני בודק ב-ווייז את זמן ההגעה. אם ייקח לי יותר משעה להגיע למשרד, לישיבה הראשונה אתחבר עוד מהבית. כשאני נוסע למשרד, לפעמים אני לוקח אתי פירות וירקות שאני מגדל בשדה ובמטע זיתים שיש ברשותי, שם נטעתי גם כמה עצי פרי ושתלתי כמה ירקות. מעבר לעובדה שיש להם את הטעם הכי טוב בהשוואה לכל סופר, אני אוהב לחלוק אותם עם הסובבים אותי – קולגות, קרובי משפחה ושכנים, במיוחד בעונות שיש בהן יבול טוב. על עבודת הגידול למדתי הרבה מאבא שלי במשך השנים, והתחזקתי מאוד באמצעות שיטות גידול שלמדתי מסרטונים ביוטיוב, מכל מיני חקלאים מהעולם".

13:00-14:00
"כשאני עובד מהמשרד, אני מעדיף לצאת לאכול עם כמה מהחבר'ה במסעדות הסמוכות. אנחנו הולכים לחומוס טוב או משהו אחר כמו המבורגר מפנק. אם אני עובד מהבית, אני משתדל לעשות הפסקת צהריים ולאכול עם אשתי והילדים".

15:00
"אני ממשיך בישיבות, ובשיחות פנים אל פנים עם האנשים במשרד. בין לבין אני מצליח לעבוד על המטלות והמשימות שיש לי".

16:30
"הגישה אצלנו היא שכל עוד העבודה נעשית, אתה יכול לנהל לעצמך את לוח הזמנים. לכן, כשיש לי יום יחסית רגוע, הרבה פעמים אני מוצא לעצמי קצת זמן להתפנות לתחביב נוסף שלי – אפייה. אני אוהב מאפים, וגם החבר'ה במשרד אוהבים אותם, ולא פעם הבאתי להם כמה מהמטעמים שהכנתי".

19:00
"אף על פי שהעייפות מתחילה להיות מורגשת בשעה הזאת, יש עוד כמה שיחות וישיבות שצריך לנהל עם לקוחות ועובדי אקווה בארצות הברית. לא אחדש לחלק גדול מקוראי אתר זה, שעובדים עם ארצות הברית, כשאומר שהפרשי השעות מחייבים להיות גמישים גם בשעות כאלה, שלא לומר מאוחרות יותר".

נאזם עווידה במטבחון של אקווה סקיוריטי. צילום: יח"צ

20:00
"אני מתכונן לצאת הביתה, ובודק ב-ווייז מה מצב הכבישים. הפסקת קפה אחרונה עם החברים שנשארו במשרד, וכל אחד מאתנו יוצא לדרכו".

21:00
"אני קונה כמה מצרכים לארוחת ערב קלה, בעיקר גבינות".

22:00
"קצת עצוב לומר את זה, אבל בימים שאני עובד מהמשרד, זו השעה שבה אני מגיע הביתה ויושב לאכול עם אשתי והילדים, אם הם עדיין ערים".

23:00
"קצת לפני השינה, אני צופה בטלוויזיה, מתעדכן בטימס ומציץ הצצה אחרונה להיום במיילים. לא פעם צריך לענות להם, גם בשעת לילה זו. בימים שבהם אני עובד מהבית וארוחת הערב יותר מוקדמת, לפעמים אני בוחר איזה סרט טוב לראות ביחד עם אשתי בנטפליקס לפני שהולכים לישון. אני מאוד אוהב לראות סרטים, ומוכן לצפות בסרט עד הסוף, אפילו אם הוא הכי משעמם בעולם".