מהו המטאברס ואיך הוא ישפיע – או לא – על חיינו?

לאחרונה כתבתי על עידן Web 3.0, והסברתי כיצד הריכוזיות של ארגונים טכנולוגיים צמחה בעידן ה-Web 2.0 (החל מ- 2004) ומדוע הרצון לבזר אותה הוא כוח מעצב לעידן Web 3.0, שעל סיפו אנו נמצאים. גם הסברתי על תפקידם החשוב של מטבעות קריפטוגרפיים ובלוקצ'יין, כמנוע הפיננסי של Web 3.0, תודות לאנונימיות והניתוק מבנקים וממשלות שהם מספקים. 

כתבה זו שאתם קוראים היא החלק השני בסקירת עידן Web 3.0, ובה נתמקד בנדבך נוסף של המציאות אליה אנחנו נכנסים – המטאברס. 

חיבוק מצוקי: קונספט ותיק עובר למרכז הבמה

הסיפור של המטאברס מתחיל באוקטובר 2021, כאשר פייסבוק שינתה את שם חברת האם שלה למטא (Meta). ההכרזה לוותה בסרטון בכיכובו של מארק צוקרברג, בו הוא מסביר את מהות השינוי. לדבריו, השלב הבא של האינטרנט צפוי להתבסס על שילוב בין האמיתי לווירטואלי. המסכים שבהם אנו משתמשים לא מסוגלים להעביר את מלוא חוויית המפגש האנושי. לכן, סביבות וירטואליות שבהן נוכל להיפגש, לעבוד, לסחור ולשחק יחד היא העתיד. 

הסרטון שהציג צוקרברג הוא רווי דוגמאות מעניינות שממחישות את החזון. לכל גולש יוכל להיות בית וירטואלי שיעצב לפי טעמו, שיהיה אפשר לארח בו חברים, לשחק ועוד. צריכת התוכן תעשה באמצעות מכשירי מציאות מדומה ומציאות רבודה. עובדה זו ממחישה כמה ארוך טווח החזון של צוקרברג ושותפיו, שכבר ב-2014 רכשו תמורת 2 מיליארד דולר את יצרנית משקפי ה-VR המובילה אוקולוס (Oculus). 

מצד שני, הסרטון והרעיונות שהוצגו בו נהגו בעבר בצורה זו או אחרת. למשל ב-2018 יצא לאור סרטו של סטיבן שפילברג "שחקן מספר 1" (מבוסס על ספר באותו שם), שעוסק במשחק מציאות וירטואלית שמושך אליו אינספור שחקנים. וכמה פעמים נתקלנו בספרות וסרטי מד"ב בסביבות עבודה, קניונים או מרחבים שיתופיים וירטואליים? קשה לספור.

גם חשוב לציין שפלטפורמות שונות שמספקות חוויית מטאברס פועלות כבר שנים. למשל המשחק Second Life, מאפשר כבר מ-2003 למיליוני שחקנים ליצור לעצמם חיים וירטואלים שבהם ניתן לפגוש חברים, לקנות בגדים ונכסים וירטואלים ועוד. המשחק Decentraland מציע חוויה דומה, אולם מאחר שהושק ב-2020 הוא כבר כולל אלמנטים של מסחר במטבעות קריפטוגרפיים ו-NFT. 

טכנולוגיות ברוח המטאברס פועלות גם במישורים פרקטיים יותר. לדוגמה Wonder מציעה סביבת עבודה וירטואלית כבר מ-2020. ופלטפורמת Nextech AR שקמה ב-2018 הופכת תמונות של חפצים למודלים תלת-ממדיים בהם ניתן לצפות במציאות רבודה כחלק מתהליך המסחר האלקטרוני.

ומה עם קצת תרבות? במקום לשכור גלריה יקרה במרכז העיר ולהתאמץ להביא אליה מבקרים, אמן ה-3D הישראלי איתמר תדמור יצר לעצמו גלריה תלת-ממדית בעזרת פלטפורמת Enscape הגרמנית. על קירות הגלריה הוירטואלית האמן "תלה" עשרות מיצירותיו. המתעניינים ביצירותיו יכולים לבקר בגלריה בקליק אחד ולסייר בה באמצעות העכבר, הסמארטפון או משקפי VR. 

במילים אחרות, חזון המטאברס קיים שנים רבות. אבל עכשיו אחת החברות המשפיעות בעולם מאמצת את הקונספט כאסטרטגיה. וכאשר ענקית כמו פייסבוק משנה את שמה למטא ומכריזה שזהו העתיד – העולם מצטרף. 

עוברים למטא: כיצד המטאברס משפיע על הכלכלה והמגזר הפיננסי?

לאימוץ המטאברס כשלב הבא של האינטרנט ישנן משמעויות פיננסיות עצומות. עד שנת 2026 כ-25% מבני האדם צפויים לבלות כשעה ביום במטאברס לצרכי עבודה, מסחר או משחק. מדובר בכלכלה חדשה שתדרוש כוח עבודה מיומן (מפתחים, מעצבים, מומחי אבטחת מידע ועוד) שייצר אפליקציות, תוכן, וגם סחורות וירטואליות למסחר. למעשה, יתכן שעתידו של ה-NFT לא יהיה במסחר חסר שליטה בין משקיעים, אלא כסחורה נצרכת במטאברס. לדוגמה, לפני דייט וירטואלי נוכל לקנות NFT של חולצה חדשה לאווטר שלנו, אותה נקבל כ-NFT.

כמה כסף השוק הזה צפוי לגלגל? בלומברג מעריכים שעד 2024 השוק החדש יגלגל כ-800 מיליארד דולר. לאור הפוטנציאל העצום, הבנקים ושאר הגופים שמנהלים לנו את הכסף כבר יוצרים תשתיות שיניבו להם רווחים בהמשך.

לדוגמה, JP Morgan, הבנק הגדול ביותר בארה"ב, רכש שטח וירטואלי ב-Decenterland, בו משתמשים יכולים לצפות בסרטונים על הבנק. HSBC, הבנק הגדול ביותר באירופה, נקט צעד דומה ורכש שטח וירטואלי ב-The Sandbox (משחק נוסף ברוח החיים האלטרנטיביים), והקים שם אצטדיון שבו יתקיימו פעילויות ספורט וירטואליות. 

חזון המטאברס גם פועל בכיוון ההפוך, ובהשראתו קמים גופים פיננסיים חדשים שמספקים פתרונות למרחב הווירטואלי. לדוגמה, TerraZero היא חברת יזמות שפועלת במרחב הוירטואלי בלבד. היא רוכשת שטחים במשחקים כמו Decenterland, יוזמת בהם פרויקטי נדל"ן, ואף הקימה בנק וירטואלי שיספק הלוואות ומשכנתאות לרכישת נכסים וירטואלים. 

אז… עוברים למטא? 

סיימתי את הכתבה הקודמת על Web 3.0 בטענות המסתייגים. לטענתם, השאיפה למרחב וירטואלי מבוזר היא חלום, ו-Web 3.0 זה בעיקר מילת באזזז.

האם ה-מטאברס הוא גם חלום? קשה לדעת. טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה מתקדמות מאי פעם. ולחיבוק העצום של פייסבוק/מטא אותן ישנה חשיבות עצומה. שאלת השאלות היא האם בני האדם מוכנים לזינוק כה מרחיק לכת בסגנון צריכת המידע שלהם? גם הפעם – עוד אין לדעת.

הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice