לקרנות ההון סיכון יש "הרבה" כסף, אבל…
מה משמעות המיתון על השקעות הון הסיכון, על ההיי-טק בפרט ועל המשק כולו?
כיצד ישרוד ההייטק הישראלי את המיתון הכלכלי הנוכחי הגלובלי שאנו בתחילתו, את הצניחות בשוקי ההון, בבורסות, בעיקר של חברות הטכנולוגיה? מה המשמעות לחברות סטארט-אפ בשלבי צמיחה שונים, לקרנות ההון סיכון הישראליות, אשר בהתאם למאגר המידע IVC גייסו בחמש השנים שבין 2017 עד 2021 יותר מ-16 מיליארד דולר, והמחזיקות ב"הרבה" כסף פנוי להשקעות? מה המשמעות על הכלכלה בישראל, שבה משקל סקטור ההיי-טק והשפעתו חשובים במיוחד?
לפני כמה שבועות שלחו הקרנות סקויה – מהמובילות בעולם, ו-Y Combinator – הידועה בזכות השקעותיה הראשוניות בדרופבוקס ובחברות בולטות נוספות, מכתב לחברות הסטארט-אפ ובו הן מזהירות אותן מפני המיתון וממליצות להתחיל מיד בתהליך קיצוצים והתייעלות ושימור ההון כדי לשרוד לפחות שנתיים. מכתבים אלו מתבססים על ניסיונן רב השנים בהשקעות בהיי-טק, בהון סיכון.
נבחן האם אכן לקרנות הישראליות יש "הרבה" כסף פנוי להשקעות, ולכן אין מקום לחששות מפני מיתון בסקטור ההיי-טק בישראל ואיתו לכלכלה. נבחן האם המצב בישראל דומה או שונה, כיצד תפעלנה קרנות ההון הסיכון הישראליות כדי לשמר את השקעותיהן, מה הן צריכות לעשות ומה יעלה בגורל הסטארט-אפים השונים, סקטור ההיי-טק למרכיביו והכלכלה כולה – בין היתר, גם לעובדים, שפתאום אין להם יכולת להיכנס להייטק.
כדוגמה, נבחן את הסכום הפנוי להשקעה של קרן הון סיכון טיפוסית שגייסה 100 מיליון דולר. אורך החיים של קרן הון סיכון ממוצעת הוא עשר שנים, אך רק בחמש השנים הראשונות לחיי הקרן היא מורשית לבצע השקעות ראשוניות חדשות, ובמקביל, כמובן, גם השקעות המשך לחיזוק חברות הפורטפוליו הקיימות. בחמש השנים הנותרות הקרן תוכל להמשיך לבצע רק השקעות המשך. סך ההוצאה הישירה ודמי הניהול למנהלים של הקרן לאורך חייה הוא 20 מיליון דולר, כ-20% מההון שגויס. מכאן שסך ההון הפנוי להשקעות ראשוניות והמשך הוא 80 מיליון דולר, מתוכם ההקצאה להשקעות ההמשך היא של 50%, ולכן נותרנו עם
40 מיליון דולר בלבד מתוך ה-100 שגויסו במקור, המיועדים להשקעות חדשות. כלומר אם קרנות ישראליות גייסו מיליארד דולר בשנה מסוימת, רק כ-400 מיליון דולר מתוכם מיועדים להשקעות ראשוניות בחמש השנים הראשונות לחיי הקרן, בממוצע כ-80 מיליון דולר בכל שנה.
"ההשלכה של המשבר הכלכלי העולמי על המשק בישראל ועל סקטור ההייטק תהיה גדולה ולמעשה רוחבית. עקב משקלו הגבוה ותרומתו של סקטור ההיי-טק לכלכלה בארץ, צפוי כי השפעת המשבר בו תחריף את המיתון הכללי בישראל"
מספר קטן של השקעות טובות, ובתקווה גם יוניקורן אחד או יותר (כל המרבה הרי זה משובח) לאורך חיי הקרן, מוקדם ככל האפשר, אמורים לספק 80%-100% מסך תשואת הקרן. חלק מחברות הפורטפוליו צפויות להיסגר במהלך חיי הקרן. כ-20% מחברות הפורטפוליו תספקנה כ-80% מהתשואה וההחזרים למשקיעים של כל קרן ספציפית.
בהתחשב ברמת הסיכון בהשקעה והנזילות המוגבלת לאורך זמן, אזי המשקיעים בהון סיכון מצפים, לשיעור תשואה שנתית פנימית (IRR) של לפחות 20%, שמשמעותה היא מכפיל של פי שישה על ההון שגויס, החזר הון בתוך עשר שנים של 600 מיליון דולר (100 מיליון X 6). אם הקרן תצליח להחזיר 600 מיליון דולר תוך שש שנים בלבד לחייה, אזי ה-IRR יהיה 35%. בניכוי דמי ההצלחה למנהלים של 20% מסך הרווחים, יעמוד החזר ההון, הרווח למשקיעים בקרן, על 400 מיליון דולר, תשואה נטו קטנה מ-20%. כמובן, הכל תלוי במספר האקזיטים, בתקופת הזמן ובגודל, כאשר רצוי בעיקר הנפקות בנאסד"ק, שם השווי מקסימלי.
כאשר יורד גשם – כולם נרטבים
אחרי הנפילות הגדולות בבורסות בעולם נעצר גל ההנפקות, חלון ההזדמנויות נסגר, ונשאלת השאלה האם ניתן במצב כיום להגיע למכפיל הנדרש כדי להמשיך ולאפשר להגיע לאותן תשואות שראינו בשנים האחרונות?
המשקיעים מצפים ממנהלי קרנות להתנהל אחרת בשעת "האטה", "משבר" בשוק וכדומה, כלומר להאט היקף וקצב ההשקעות השנתי, לבצע הערכה מחודשת של סיכוני השוק, של אסטרטגיית ההשקעות, לבחון את המגמות העדכניות, את מצב
חברות הפורטפוליו הקיימות, שימור ההון. המשקיעים למיניהם – מוסדיים, חברות ופרטיים, הן בקרנות והן ישירות בחברות – בלחץ, ולפניהם אתגרים חדשים לאור השינויים בשוק. כאשר יורד גשם – כולם נרטבים.
מנהלי הקרנות המקבלים דמי ניהול שנתיים יכולים להרשות לעצמם לעצור השקעות
לתקופה של שנה ויותר לצורך הערכת מצב וביצוע התאמות, ועדיין לשמר ולשמור על הצוות והידע. כלומר לקוות לשינוי במחזוריות הכלכלית, לחזרה לתקופת צמיחה וגידול, שתאפשר בסופו של דבר לעמוד בציפיות להחזרים גבוהים. המשקיעים בהון סיכון הם רצי מרתון: תהליכי ההשקעה והבדיקות יהיו ארוכים ויסודיים יותר, והשוויים של החברות נמוכים משמעותית.
בתקופת משבר: התמקדות בשמירה על הקיים
עיקר ההשקעות של קרנות הון הסיכון, בארה"ב ובישראל, תתמקדנה בהגנה, בתמיכה ובשמירה על החברות הקיימות והצומחות, עם צוות ניהולי מנוסה, מודל עסקי מוכח, מכירות, הון זמין לתקופה של לפחות שנחיים, ולא בחברות בשלבי ראשוניים של צמיחה, שבהן סיכוני ההשקעה גבוהים יותר משמעותית. יש לזכור כי למשקיעים הזרים, המהווים את מרבית המשקיעים בארץ, הן ישירות בחברות והן בקרנות הישראליות, יש העדפות ל"עניי עירם". יש לצפות לירידה משמעותית בהיקף וקצב ההשקעות הצפוי בסקטור ההיי-טק בישראל, במספר ובהיקף האקזיטים, במספר החברות החדשות שתוקמנה ולעלייה משמעותית במספר החברות שתיסגרנה ושעובדיהן יחפשו אלטרנטיבות. הביקוש לעובדים, הן של החברות הגדולות והן של הסטארט-אפים, יקטן, וכך גם משכורות עובדי ההיי-טק. נחווה סגירה של קרנות שלא תצלחנה לגייס קרנות המשך.
ההשלכה של המשבר הכלכלי העולמי על המשק בישראל ועל סקטור ההייטק תהיה גדולה ולמעשה רוחבית. עקב משקלו הגבוה ותרומתו של סקטור ההיי-טק לכלכלה בארץ, צפוי כי השפעת המשבר בו תחריף את המיתון הכללי בישראל.
השפעה גם על שוק התעסוקה בהיי-טק
האם האבטלה בהייטק תגדל? אמנם סביר להניח כי לרבים מהעובדים בעלי הניסיון תימצא תעסוקה, אבל מה על האוכלוסיות שחשוב שתשתלבנה בהיי-טק? חרדים, ערבים, פריפריה? מה עם הפערים הכלכליים-חברתיים? האם בשנתיים הקרובות נראה מגמה של עלייה בהיקף התעסוקה בסקטור ההיי-טק מ-10% לכיוון ה-15% כמתוכנן , כמוצהר, וכרצוי?
בנוסף, האם הסיכונים הפנימיים והגיאו-פוליטיים שלפניהם עומדת ישראל (יציבות הממשלה, ביטחון אישי, טרור, יוקר המחיה, שסעים בחברה, איראן, חמאס, חיזבאללה, אוקראינה-רוסיה, מיתון כלכלי עולמי, ריביות עולות, מחירי הנפט, אינפלציה-דפלציה, סין, שרשרת האספקה וכו') השתנו? נעלמו? מה המשמעות של ההתפתחויות והצפויות ברמת המאקרו – המדינה, הממשלה, האוצר, משרדי הממשלה, רשות החדשנות, וברמת המיקרו – משקיעים, קרנות, יזמים, מנהלים, עובדים, חברות סטארט-אפ. האם יש מקום לשאננות, לביטחון יתר?
יהיה רע יותר לפני שיהיה טוב יותר
עדיפה תמיד ראייה ריאלית של המציאות הצפויה, ומשמעותה: יהיה רע יותר לפני שיהיה טוב יותר, ולכן כדאי להסיק מסקנות ללא שהיות, על ידי כל הגורמים השונים המושפעים והמשפיעים, ובהתאם להכין ולהפעיל מיידית תוכניות האמורות לקדם את פני הרעה.
ההיי-טק הישראלי ידע לצאת מהמשברים הקודמים מחוזק יותר, וכידוע – כל משבר טומן בתוכו את ההזדמנויות ההשקעה החדשות ומהווה זרז להיווצרות חברות מצליחות חדשות (כפי שראינו באחרונה בעקבות משבר הקורונה) ולצמיחה מחודשת של הסקטור והכלכלה בישראל.
הכותב הוא מייסד גיזה הון סיכון ו-IVC.
תגובות
(0)