כיצד המנמ"רים צריכים להיערך להאטה הכלכלית?

כל ההערכות והסימנים אומרים שההאטה הכלכלית שהזהירו מפניה כבר כאן: המחירים מרימים ראש ברחבי העולם, כולל בישראל, וההאטה בשרשרת האספקה אתנו כבר מתחילת הקורונה. האינפלציה גואה במיוחד בארצות הברית – מה שמשפיע על המצב בעולם כולו.

לא ברור עד הסוף כיצד ההאטה הזו תשפיע על ענף ה-IT. השאלה הזו רלוונטית משתי סיבות: ראשית, בעולם גלובלי, כל שינוי בשווקים משפיע כמו דומינו על כל המדינות בעולם, או לפחות על מרביתן. הסיבה השנייה היא שהמנמ"רים, בפרט בחברות גלובליות, הם חלק מהמערך הכולל של הארגון, שמושפע מהמיתון. גם הם נאלצים להתאים את ההוצאות שלהם להכנסות, כלומר – להתייעל.

מעבר לזה, חברות שמספקות שירותי IT עלולות לספוג האטה בפעילות עקב צמצום תקציבים בחברות הלקוחות שלהן. גם שם מבצעים בימים אלה מהלכי התייעלות. זאת, על אף שהנחת העבודה היא שכיום, התייעלות פירושה השקעה רבה יותר של ארגונים באוטומציה של תהליכים, כדי לחסוך.

האתר CIO פרסם תוצאות סקר שנערך בקרב מנכ"לים בארצות הברית, שבו הם התבקשו לדרג את הנושאים שמטרידים אותם בימים אלה. האינפלציה וההאטה הכלכלית מדורגות במקום השני ברשימת הנושאים המדאיגים. לשם השוואה, בשנה שעברה הן היו במקום ה-22.

הקרב על הטאלנטים יימשך

אחד ההבדלים בין ההאטה הכלכלית שאנחנו ניצבים בפניה, ושלמעשה כבר התחילה, לבין תקופות דומות אחרות הוא שיש כאן שתי מגמות: אמנם, צפויה דרישה לצמצום בכוח אדם באופן כללי גם בחברות ההיי-טק, אבל הביקוש לטאלנטים עדיין בשיאו.

מסקר אחר שנערך בארצות הברית עולה כי מספר המשרות הפנויות בעולם ה-IT עומד כיום על 443 אלף – זינוק של 40% לעומת השנה שעברה. המשמעות היא שהתחרות על כוח אדם איכותי לא רק גברה, אלא עוד תלך ותגבר. ארגונים כבר החלו בציד ראשים של בכירים בחברות שבהן יש צורך לפטר עובדים, והם מציעים למועמדים אלה משרות בשכר מפתה. כתגובת נגד, ההערכה היא שמנהלי ארגוני IT יהדקו את הקשר עם עובדיהם וינסו למנוע בריחת עובדים, בין היתר על ידי העלאת שכר – בארגונים שבהם זה יהיה ניתן.

הציפייה של ההנהלות היא שהמנמ"רים יציעו פתרונות והצעות להשקעות בפרויקטים שיסייעו לה להתייעל ולצמצם הוצאות. גם הן יודעות שיותר הוצאות על טכנולוגיה יכולות להביא לפחות הוצאות באופן כללי

בתקופות האטה קודמות הניעו מנהלי מערכות מידע את אופציית האוף שור, כדי לאזן עלויות עבודה. אלא שהמלחמה באוקראינה והמשך השפעות הקורונה נטרלו את האופציה הזאת. אותן מדינות שנחשבו למקומות המועדפים לבצע בהן פעולות של פיתוח וייצור כבר לא זולות. בנוסף, המלחמה באוקראינה גרמה למשבר חמור בתחום, כשאלפי מהנדסיה, שעבדו בשירות חברות מכל העולם, כולל מישראל, עזבו את המדינה. רבים מהם עברו לפולין או למדינות אחרות במזרח אירופה. ועדיין, העקירה מביתם וממולדתם שיבשה, ולו במידה מסוימת, את יכולות העבודה שלהם.

האם ההאטה בשרשרת האספקה היא בעיה קריטית?

אחת הסיבות להאטה הכלכלית היא הבעיה בשרשרת האספקה, שגם מערכות המידע לא חסינים מפניה. אולם, מאחר שבדרך כלל, מנמ"רים מתכננים את הרכש לטווחים ארוכים, יש הערכות שבשלב הזה, בעיה זו לא תשפיע עליהם ישירות, לפחות כשזה נוגע לציוד שוטף – חומרה, ציוד תקשורת ועוד. יוצאי דופן, וזה יוצא דופן גדול, אלה ארגונים שעובדים בצורה היברידית, שצריכים את הציוד באופן מידי, ועל כן ישלמו עליו קצת יותר. באשר לעתיד – בטווח הרחוק התחזית היא שהמחירים של ציודים אלה יהיו יקרים יותר. אבל במדינות ובארגונים ששם ממשיכים את העבודה ההיברידית, מנמרים יצטרכו לרכוש ציוד בטווח המיידי, ועל זה הם ישלמו קצת יותר, בגלל המחסור בציודים אלו בכל העולם.

בסופו של דבר, העצה הכי טובה למנמ"רים בכל מה שקשור להיערכות להאטה היא לתכנן וליישם מהלכי התייעלות, ולהפעיל אותה בשני מישורים: המישור האחד הוא בארגון הפנימי של ה-IT, על ידי צמצום הוצאות וניצול מיטבי של המשאבים. במישור השני, הכלל ארגוני, הציפייה של ההנהלות היא שהמנמ"רים יציעו פתרונות והצעות להשקעות בפרויקטים שיסייעו לה להתייעל ולצמצם הוצאות. גם הן יודעות שיותר הוצאות על טכנולוגיה יכולות להביא לפחות הוצאות באופן כללי.