הפשיעה הדיגיטלית מרימה ראש

לפני מספר שבועות המשטרה ורשות המסים חשפו קבוצה שזייפה מאות מסמכים, באמצעותם הוציאה במרמה כ-20 מיליון שקל מקרנות פנסיה והשתלמות של לקוחות מהחברה הערבית, ללא ששולם עליהם מס. מה שהחל בתלונה נגד מנהל בכיר בסניף של בנק הפועלים באחד מיישובי המשולש, הסתיים במעצר של חמישה חשודים במרמה, הלבנת הון, זיוף ועבירות מס. מהפרסום עולה כי ההונאה שילבה ידע פיננסי של בעלי תפקידים, תוך היכרות מעמיקה שלהם עם הבקרות השוטפות של המוסדות הפיננסיים ושימוש ב"חשבונות צינור", שהם בעצם חשבונות קש המשמשים את מבצע ההונאה שלא יופיע בפועל בשום טרנזקציה פיננסית.

קרן המטבע הבינלאומית מעריכה את היקף ההון המופק מפשיעה חמורה בכ-5%-3% מן התוצר הכלל עולמי, ובהתאם להערכה זו, היקף הלבנת ההון בישראל מוערך, על פי פרסומים, בסך של כ-50-20 מיליארד שקל בשנה

ניתן להביא כאן עוד עשרות דוגמאות כאשר המגמה ברורה – תחום ההונאות הפך במהלך תקופת הקורונה לאיום הגדול ביותר עבור ארגונים, חברות, תאגידים, בנקים וחברות ממשלתיות, ולמרבה הצער מגמה זו לא תיבלם בקרוב אלא בדיוק להפך, היא תשתכלל ותאיים שבעתיים על גופים רבים בארץ ובעולם.

מרימה ראש בכל העולם. פשיעה דיגיטלית. צילום: BigStock

כסף קל בהיקפים גדולים

קרן המטבע הבינלאומית מעריכה את היקף ההון המופק מפשיעה חמורה בכ-5%-3% מן התוצר הכלל עולמי, ובהתאם להערכה זו, היקף הלבנת ההון בישראל מוערך, על פי פרסומים, בסך של כ-50-20 מיליארד שקל בשנה.  אף אחד מאיתנו לא תמים וכולנו יודעים כי תחום ההונאות אף פעם לא ייעלם אלא להפך, ככל שהטכנולוגיה תתפתח והשירותים הבנקאיים יהפכו לדיגיטליים יותר, כך תחום ההונאות ילך ויצמח לממדים עצומים.

בנוסף למגיפה כלל עולמית, שהובילה גם לתחלואה קשה ולשינוי מתודולוגיות עבודה בקרב גופים עסקיים, הקורונה העצימה בעל כורחה את תופעת הפשיעה הדיגיטלית, תוצר של פעילויות אינטנסיביות שעברו לזירה זו בקרב גופים אלה.

העובדה שהלקוחות מזינים את פרטיהם ברשת, במקביל לרכישות שהם מבצעים, ואפילו להלוואות שהם נוטלים באמצעות הסמארטפונים, מהווה קרקע פורייה לגורמים פליליים שמבינים מעט בטכנולוגיה, לבצע הונאות ולהכניס "כסף קל".

אז מי הכי חשוף לסיכוני פשעים פיננסיים? גופים עם מאגר נתונים רחב ופעילות אינטנסיבית במרחב הדיגיטלי חשופים לסיכונים שונים, הן מבית והן מחוץ, והם מהווים מקור לפשיעה דיגיטלית.

המשוואה פשוטה, ככל שהפעילות במרחב הדיגיטלי רחבה יותר וזורמים אליו נתונים, כך הפוטנציאל להונאות גבוה יותר. 

איך ניתן להילחם בתופעה?

טכנולוגיות חכמות יכולות למזער את היקף הפשיעה. אחת מהן היא טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית, המאפשרת לסנן ולנתח כמויות אדירות של נתונים, לזהות חריגות ודפוסים, לסמן הונאות פוטנציאליות ובאמצעותה ניתן לאתר חריגות ושינוי בדפוסים.

הטכנולוגיה יודעת לזהות הונאות והלבנת הון על בסיס מודלים חכמים של למידת מכונה, אנומליות מבוססות מודלים וסגמנטים (פילוח אוכלוסייה) מבוססי התנהגות, ובכך להוסיף נדבך חשוב מעבר לחוקים העסקיים הנלחמים לאתר ואף למנוע פשיעה בישראל.