על הממשלה לפעול, כדי שישראל תמשיך לנהוג את רכבת ההיי-טק

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות, שפורסם היום (ד'), מציב מראה, שמשקפת את מצבו האמיתי של ענף ההיי-טק. המראה שניבט ממנה הוא ורוד, אבל רואים בה גם את האופק, ושם אותו צבע ורוד כבר דוהה.

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר הרשות, ממשיל את תעשיית הטכנולוגיה לרכבת דוהרת, שבגלל הביקוש הרב לנסוע בה, מחירי הכרטיסים מתייקרים. ישראל יושבת כיום בקרון הראשון של אותה רכבת, שלא לומר נוהגת בקטר שלה, אלא שאותו אופק מראה שהיא עלולה להצטרף לרדת מהרכבת באמצע שומקום. אם זה יקרה, הרכבת תמשיך לדהור, חלילה, בלעדינו.

הסיבה היא שברכבת הזו נוסעות גם מדינות שמשקיעות כמעט כפול מישראל במו"פ, והן מנתבות את ההשקעות האלה לתחומים חדשים, שהם כיום הכי סקסיים בעולם: BI, אנליטיקה, חקלאות, אנרגיה ירוקה, אוטו-טק ועוד. כבר מזמן, לא רק אנחנו מתחרים על הנהיגה באותה רכבת ועל הישיבה בקרון הראשון שלה: כמעט בכל עיר גדולה בעולם המערבי, ולא רק בו, יש מרכזי חדשנות, במימון ממשלתי ראוי, שמקדמים את התחומים הטכנולוגיים השונים. אנחנו עדיין מושלים בכיפה בתעשיות שמסורתית, ישראל מדורגת גבוה בהן: סייבר, תוכנות ומערכות לשוק ארגוני. אלה תחומים חשובים ביותר, אבל הם כבר לא הכי סקסיים.

הצעדים שהממשלה חייבת לנקוט בהם – ומהר

מה שמדינת ישראל – קרי, הממשלה – חייבת לעשות הוא להתעשת ולבצע פעולות מהירות ככל האפשר כדי לוודא שגם בעוד עשור, ההיי-טק הישראלי ימשיך לשבת בקרון הראשון של הרכבת ולהיות ה-מנוע לצמיחה של המשק הישראלי. עליה לשנות את התמהיל התקציבי למחקר ופיתוח, ולעבור להשקעות גם בתחומים הטכנולוגיים שהעולם הולך אליהם, או כבר נמצא בהם.

לצד זה, על הממשלה להגדיל את התקציב הכללי למו"פ: מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בהשקעות פרטיות במחקר ופיתוח, אבל במקום ה-15 בהשקעות הממשלתיות לתחום. הידרדרנו לשם מהמקום ה-10 – בתוך שנתיים בלבד, שבהן לא היה למדינת ישראל תקציב והיא התנהלה על תקציב המשכי משנים קודמות. למעשה, אם רוצים לתמצת את המסר העיקרי של הדו"ח, הוא מתמקד בנתון הזה.

עוד מערכת בחירות תוביל אותנו שוב לממשלת מעבר של לפחות כמה חודשים, שבה לא ניתן להעביר תקציב. וממשלת בנט רוצה להעביר תקציב (חד שנתי) עוד במושב הקיץ, שנפתח השבוע. אם האופוזיציה תצליח להעביר במהלכו חוק לפיזור הכנסת, זה לא יקרה.

בהעדר תקציב, פחות מחצי מבקשות התמיכה אושרו

ענף ההיי-טק בנוי מתתי ענפים ומרובדים שונים. החברות הגדולות והוותיקות, כמו גם החברות הרב לאומיות, מייצרות את ההצלחה. אבל כדי שחברות תהיינה גדולות ותפתחנה את הטכנולוגיות הבאות שהעולם רוצה, הן צריכות להתחיל מנקודה מסוימת. קרנות ההון-סיכון כבר לא ממהרות להשקיע בסטארט-אפים בשלבים המוקדמים ביותר, ומעדיפות חברות שהם רואים שיש להן עתיד ורוד, מאשר השקעות במיזמים שממש לא בטוח שיישאו פרי. פה נכנס תפקידה של הממשלה. היא זו שנדרשת להיכנס היכן שההון הפרטי ממעט להיכנס אליו – לאותן חברות מתחילות וצעירות.

הגוף שאמון על כך הוא רשות החדשנות, שמזה כמעט עשור, התקציב הריאלי שלה לא השתנה. אל מול הצהרות, החלטות ופרויקטים שכל ממשלה ממהרת להכריז עליהם, המשאבים שעומדים לרשות הרשות לא מספיקים כדי לענות על הביקושים. התקציב השנתי שלה אשתקד הספיק לאישור של רק 48.5% מבקשות התמיכה שהגיעו לרשות. פחות ממחצית. כל הסימנים מראים שאם לא ייעשו פעולות מיידיות, בשנתיים הבאות אחוז ההיענות לבקשות ילך וירד, ואיתו גם הסיכוי של אותן חברות לפרוץ לעולם.

כאן יש להעיר שהמצב הפוליטי הנוכחי לא יאפשר לממשלה ללכת לשם, גם אם היא מתכוונת לכך. והיא לפחות מצהירה על כך. עוד מערכת בחירות, כפי שרבים במערכת הפוליטית ובמדינה חוששים, תוביל אותנו שוב לממשלת מעבר של לפחות כמה חודשים, שבה לא ניתן להעביר תקציב. וממשלת בנט רוצה להעביר תקציב (חד שנתי) עוד במושב הקיץ, שנפתח השבוע. אם האופוזיציה תצליח להעביר במהלכו חוק לפיזור הכנסת, כמו שאמור היה לעלות היום אבל לא עלה בסופו של דבר, זה לא יקרה.

החדשנות הישראלית כחנות אופנה שלא מציגה את "הצעקה האחרונה"

האב החדשנות הישראלי משול לחלון ראווה של חנות אופנה יוקרתית, מפוארת, שהבעלים שלה שוכח לרענן אותה ולהציג בה את "הצעקה האחרונה". זאת, בניגוד למדינות-חנויות אחרות רבות, שכבר עושות זאת. זה לא רק עניין של תדמית: להעדר השקעה ממשלתית עתידית תהיה השפעה על קצב הזרמת ההון לישראל. משקיעים מחפשים את הדבר הבא, שיביא להם את התשואה המיידית, ואת זה הם מוצאים במדינות אחרות, שגם להן יש הון אנושי איכותי, לא פחות מאשר לנו.

המצב הוא שרשות החדשנות אמנם העלתה היום קריאת השכמה מלווה בשלל המלצות, אבל אין לה את המשאבים על מנת לממש את ההמלצות הללו. לכן, מה שנדרש מהממשלה הוא לא רק להתפעל מההיי-טק הפורח, אלא גם, ובעיקר, לבצע את המהלכים הנדרשים כדי שהוא ימשיך לפרוח והחגיגה תימשך. ההצלחות של היום אינן פוליסת ביטוח לעתיד, וכדאי ש-"ממשלת השינוי" של בנט תפעל ללא דיחוי לשינוי המצב.