יום בחיי: נתן פרלמן, סיימוטיב טכנולוגיות

06:45
אני מתעורר ומתארגן לעבודה, מכין קפה ויוצא לכיוון תחנת הרכבת. בשנה האחרונה חל שיפור בקו ירושלים-תל אביב, והנסיעה נוחה ומהירה. אני מצטרף לתפילת שחרית בקרון הרכבת, שנוסעים בו אנשי עסקים, חיילים וסטודנטים שמגיעים לאזור תל אביב – כך שיש ניצול מרבי של זמן הנסיעה.

08:50
אני מגיע למשרד ומצטייד בכוס קפה מושקעת עם חלב מוקצף. ביום של ראות טובה אני משתדל לשתות אותו מול הנוף של תל אביב עם הים באופק. אחרי שהכוס מתרוקנת – קדימה, לעבודה: אני בודק אילו משימות נותרו פתוחות מאתמול, מתעדכן מול שאר חברי הצוות וצולל יחד אתם לעניינים.

סיימוטיב טכנולוגיות, שותפה של פולקסוואגן, מייצרת פתרונות שונים ויצירתיים לתקיפות סייבר על רכבים – דבר שמתרבה בשנים האחרונות, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית של המכוניות. אני חלק מצוות ה-IT בחברה. אנחנו אחראים על המחשוב, התקשורת, השרתים, הציוד והתמיכה לכ-200 העובדים שלה בישראל, גרמניה, רומניה ושבדיה.

במידה שאחד העובדים נתקל בתקלה או שיש לו בקשה, הוא פונה אלינו או פותח קריאה במערכת הקריאות ואנחנו יוצרים אתו קשר ומטפלים בכך. בנוסף, אנחנו דואגים לתחזוקה שוטפת, שדרוג מערכות, ושמירה ככל הניתן על רצף עבודה תקין וחלק של כל מחלקות החברה.

10:30
שני עובדים חדשים מצטרפים היום לחברה. חלק מתהליך הקליטה של העובד, ביום הראשון לעבודה שלו, הוא פגישה עם אחד מאנשי ה-IT, הסבר על עבודה נכונה בסביבה ארגונית, מסירת המחשב לעובד והסבר כללי על המחלקה.

נתן פרלמן והקפה מול הנוף היפה של תל אביב. צילום: פרטי

11:15
הפסקת קפה נוספת מול הנוף עם נשנוש קטן בצד. בהפסקות האלה, תמיד אפשר לפגוש מישהו בקפיטריה של החברה ולקשקש.
לאחר מכן אני ממשיך לעבוד: הצטברו כמה בקשות ותקלות מכמה עובדים שצריך לטפל בהן. תקלה שמונעת עבודה תטופל קודם.

13:30
הבטן מקרקרת והגיע הזמן להקדיש לה תשומת לב. מתחת לבניין יש הרבה מסעדות וכל אחד יכול למצוא מה לאכול. אנחנו יושבים לאכול בחוץ או עולים חזרה למשרד ואוכלים יחד בקפיטריה.

14:15
אנחנו חוזרים לעבוד. יש עדיין כמה תקלות שממתינות לטיפול. אנחנו משתדלים לא לדחות למחר את מה שאפשר לסיים היום.

מחר תהיה לעובדי החברה הרצאה של מרצה אורח. חלק מהעובדים צופים בה מרחוק והחלק האחר נוכחים במשרד. אני מוודא שהציוד שישמש את המרצה עובד ותקין, ושהמצגת מוצגת באופן ברור – הן במשרד והן בשיתוף מרחוק.

18:00
אני מסיים את העבודה, מתארגן ויוצא חזרה לכיוון הרכבת לירושלים.

נתן פרלמן במוקד מגן דוד אדום. צילום: עצמי

19:00
חזרתי לירושלים. אני מתנדב מגיל צעיר כנהג אמבולנס ותורן מוקד במגן דוד אדום. חשוב לי לתת ולעזור לאחר.

בימים שאני מתנדב, אני מגיע למשמרת של כמה שעות בשעות הערב, וזה נותן לי סיפוק רב. בימים אחרים אני פוגש חברים, מטייל, נח בבית או משקיע בתחביב שלי – צילום, רכשתי מצלמה מקצועית ולמדתי לבד לצלם ולערוך תמונות, ואני מאוד אוהב את זה. יוצא שאני יוצא להליכות ארוכות עם המצלמה ומצלם את מה שרואה העין. לפעמים אני מתכנן ללכת למקום ספציפי על מנת לצלם. בכל פעם מחדש זה מחדד את היצירתיות שלי, ואני גם מגלה מקומות חדשים ויפים.

23:30
סוף היום. אני עייף ומרגיש מלאה עשייה. מחר יש עוד יום! אבל… מתי יגיע כבר סוף השבוע?