הכוורת הכלכלית-טכנולוגית של נתניהו

בנבחרת היועצים הבכירים שאמורים לעבוד עם ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, מוזכר שמו של אליעזר (מודי) זנדברג, שהיה בין היתר שר המדע והטכנולוגיה בשנת 2003 מטעם מפלגת שינוי, כמועמד מוביל לתפקיד מזכיר הממשלה. זנדברג כיהן אמנם רק שנה בתפקיד, ונאלץ להתפטר עקב החלטת סיעת שינוי דאז לעזוב את הממשלה על רקע התנגדות לתקציב. בינתיים, הוא שינה כמה פעמים את הבית הפוליטי שלו, כאשר האחרון היה מפלגת הבית הלאומי, שהצטרפה לליכוד לפני הבחירות האחרונות. זנדברג שובץ ברשימה במקום ה-118, אולם היה ברור כי הוא יהיה אחד האנשים הקרובים יותר לנתניהו. כעת, זה הולך לקרות.

אנשים שעבדו עם זנדברג במשרד המדע זוכרים אותו לטובה (בוודאי לעומת השרים שבאו אחריו). זנדברג היה מודע ומחויב מאוד לחשיבות שבטיפוח ההון האנושי המדעי של ישראל ולהשקעה בחינוך מדעי וטכנולוגי. בתקופתו הוכנו ניירות עבודה רבים שנועדו לקדם את האג'נדה המדעית של מדינת ישראל, ולממש את המובילות שלנו בעולם. כאמור, זנדברג לא הספיק ליישם את כל התוכניות שלו בגלל חוסר היציבות השלטונית שמאפיינת את המדינה כבר משנת 2004.

הייתה זו הפעם האחרונה בתקופת כהונתו שמשרד המדע היה עצמאי. לפני כן, היה משרד זה משולב בתוך משרד התרבות והספורט, בראשו עמד מתן וילנאי בקדנציה הראשונה שלו, (וילנאי היה פעמיים שר המדע). זנדברג היה קשוב מאוד לתעשייה –  גם בתוקף תפקידיו בכנסת.

במבנה השלטוני של מדינת ישראל, תפקידו של מזכיר הממשלה הוא תפקיד מרכזי מאוד, והוא יושב בצומת קבלת ההחלטות במעגל הקרוב ביותר לראש הממשלה וסגניו. במערכת הבחירות, וגם לפניה, הרבה נתניהו לדבר על החשיבות שבהשקעה בטכנולוגיה ובהון האנושי כדי לקדם את בעיות הכלכלה והחברה בישראל. כעת הוא מדבר הרבה על יציאה מהמשבר הכלכלי והמיתון החריף שיש במשק, ועל הדחיפות שעומדת על הפרק כדי למצוא דרכים למשבר.

דומה, כי הפעם, אם ירצו נתניהו וצוותו לפתור באמת את הבעיות הבוערות, יהיה עליהם להקשיב לאנשים כמו מודי זנדברג, ש-"כבר היו שם", מכירים היטב את תעשיית ההיי-טק ואת היכולות שלה להעלות את הקטר של המשק על פסים נכונים. אין כאן תרופת פלא. זהו מכלול שלם של צעדים וקבלת החלטות בשורה של משרדים וגופים בתוך הממשלה, שצריכים לעבוד ביחד כדי להשיג את התוצאות הראויות. כאו נכנס בדיוק תפקידו של מזכיר הממשלה, בין יתר המשימות הרבות שיוטלו עליו.

בימים אלה עובדים צוותים של הממשלה החדשה והממשלה היוצאת כדי לבצע חפיפה והעברת מטה מסודרת, על מנת שהממשלה הנבחרת תתחיל לפעול במהירות. זו אינה משימה פשוטה כלל וכלל, אבל זו גם ההזדמנות לשלב בתוכה יעדים ופרויקטים שיאפשר לתעשיית ההיי-טק לצמוח מחדש, למדענים וחוקרים להמשיך ולעבור בישראל ולחינוך הטכנולוגי שיוכר סוף סוף כילד מן המניין, ולא כילד חורג.

עבודת המטה של הממשלה צריכה גם להסתכל בראייה רחבה על כלל המשרדים שיש להם השפעה או תקציבים הקשורים לקידום ההון האנושי הטכנולוגי בישראל. מלבד משרד המדע, יש את משרד המסחר והתעשייה, שתקציב המדען הראשי בו שייך היסטורית למשרד זה. גורמים רבים כבר הביעו את דעתם שמן הראוי להעביר את האחריות לתקציב זה למשרד אחר – כמו משרד המדע או משרד ראש הממשלה. ספק אם ש"ס, שהשר שלה לא עשה הרבה למען המחקר והפיתוח, תסכים לוותר על ליטרת הבשר הזו.

משרד אחד שיש לו קשר לעניין הוא משרד התקשורת. השר היוצא, אריאל אטיאס, עשה שימוש מושכל ועמוק בסמכויות שיש לו בכל מה שקשור לטיפול במונופולי התקשורת בישראל – בזק, חברות הסלולר והתשתיות. מנהלי חברות אלה לא אהבו כל כך את הרגולציה, אבל, ללא ספק, השר ביטא את אחד מתפקידיו של המשרד: להגן על הצרכנים, גם אם זה נשמע קצת פופוליסטי מדי פעם. גם הפעם, כמו במערכות בחירות אחרות, היו שהשמיעו את דעתם שהגיע הזמן לסגור את משרד התקשורת ולהקים במקומו רשות לאומית לתקשורת, שתהיה נטולת כל עקבות פוליטיות של העומדים בראשה ושל הממשלה בכלל.

ממשלת נתניהו, לו תרצה באמת לעסוק בסיוע לענף ההיי-טק בכדי שהוא יסייע למשק כולו, תצטרך לשקול מחדש את הפרדת משרד המדע והענקת מעמד מוביל על ידי תיקצוב נכון. בין השמות שהוזכרו כמועמדים לשאת בתפקיד חשוב זה הוא ח"כ מיקי איתן, פרלמנטר ותיק, חלוץ הלוחמים למען אינטרנט בכנסת וממשל זמין, שכיהן בעבר תקופה קצרה כשר מדע והיה פעיל בו מאוד.

שם אחר שהוזכר כמי שמועמד לעבוד עם נתניהו הוא החשב לשעבר של משרד האוצר, רו"ח ד"ר ירון זליכה. שמו הוזכר כמי שמועמד לרשת את פרופסור עמנואל טכטנברג, העומד בראש המועצה הכלכלית – חברתית שהקים ראש הממשלה היוצא, אהוד אולמרט. הכוונה היא, על פי פרסומים בעיתונים, להעצים את התפקיד ולתת לזליכה סמכויות ביצוע נרחבות שתהיה להן השפעה על משרדים שונים, כולל משרד האוצר ואגף החשב הכללי. בממשלה, במיוחד באוצר, יש כאלה שיש להם זיכרון טרי עדיין מהעבודה עם זליכה, ולכן יזמו את הכותרות בכלי התקשורת שבהן הם קוראים שלא למנות את זליכה לתפקיד הבכיר. זליכה עודד ודחף מאוד את נושא הקשר בין הממשלה לאזרח, את נושא השקיפות ותמך בפרויקטי ממשל זמין ומרכבה.