העידן השלישי: מה זה Web 3.0 ואיך הוא ישפיע – או לא ישפיע – על כולנו?

התקופה הראשונה בתולדות הרשת מכונה עידן Web 1.0. הכוונה לתקופה שבין 1990-2004, ימים בהם האינטרנט כלל בעיקר אתרים שעוצבו באופן פשטני, והגולשים יכלו בעיקר לקרוא את התוכן שהוגש להם שם. 

כיום אנחנו על סף תחילת עידן Web 3.0. הוא עומד להיות מאוד מאוד שונה מעידן Web 1.0 התמים.

כיצד צפוי להראות העידן החדש? מה הוביל אליו ומה המשמעות הצפויה לגולשים? המשיכו לקרוא כדי לגלות את כל אלו. וגם אם עידן Web 3.0 הוא בכלל משהו שיכול להתקיים.

הרצון להשתחרר מהפיקוח והתלות היקרה בשירותי חברות טכנולוגיות היא הבסיס לחזון עידן Web 3.0: עידן שבו השימוש ברשת הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים יחליף את הנורמות הנוכחיות. גולשים צפויים ליהנות מחופש, פרטיות ובעלות אמיתית על המידע והנכסים הדיגיטלים שלהם

לכל אחד יש דעה: הדרך ל-Web 3.0 מתחילה ב-Web 2.0

כדי להבין את עידן Web 3.0 חשוב להתייחס לגורמים שעיצבו אותו בעידן Web 2.0, שבו אנו (עדיין) גולשים.  

העידן השני החל בערך ב-2004. הטכנולוגיה התפתחה, וכך גם רוחב הפס וצרכי הגולשים, שרצו יותר מאתרי טקסט סטטיים. כל אלו הובילו לעלייתן של פלטפורמות מבוססות תוכן גולשים, או כאלו שאיפשרו פעולות מורכבות יחסית: יוטיוב, רשתות חברתיות ועוד. זו גם היתה תחילת מהפכת ה-eCommerce, שמאז צברה תנופה והפכה לתעשיית ענק שצפויה לגלגל כ-5 טריליון דולר בשנת 2022. 

מאורע שעבורי ייצג את השינוי שהביא Web 2.0 הוא תמונת השער של מגזין טיים בדצמבר 2006. במקום צילום נשיא, מנהיג או מוביל דעה אחר, על שער גיליון זה התנוססה תמונת מחשב עם הכיתוב – "אתה הוא איש השנה שלנו". בזמנו חשבתי שמדובר בתעלול יחסי ציבור. היום אני מבין שהוגי הרעיון הקדימו את זמנם. 

לעולם שופע האפשרויות של Web 2.0 נוסף גורם בעייתי: לא היה מי שיעצור את הגופים הגדולים שיצרו את הפלטפורמות שמהן אנו נהנים. מדובר בשמות שלכולנו יחסי אהבה-שנאה איתם: גוגל, פייסבוק, אמזון, טוויטר, מיקרוסופט ושאר החברות שמעצבות את חיינו. כמעט כל תושבי העולם מזינים אותן ברווחים באופן כזה או אחר – כתשלומים ישירים על שירותים (פירסום, איחסון בענן), או באופן עקיף – הכוונה למעקב ואיסוף מידע שהן מבצעות על גולשים (על כך כתבתי בהרחבה בעבר) לטובת מיקסום רווחים מפירסום.

התנהלות בעייתית זו היא כל מה שעידן Web 3.0 מתיימר לשנות.

מלכו בעידן Web 2. ענקיות הטק. פייסבוק, גוגל, אפל ואמזון. צילום: עיבוד ממוחשב

הבשורה על פי Web 3.0: בלוקצ'יין, פרטיות, בעלות על מידע

המונח Web 3.0 נטבע ב-2014 על ידי גאווין ווד, ממייסדי האית'ריום. זהות טובע המונח משמעותית במקרה זה, שכן הבלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים הם חלק חשוב בחזון עידן Web 3.0 – טכנולוגית ואידיאולוגית. 

גם על רשת הבלוקצ'יין כתבתי בהרחבה. מדובר במערכת תיעוד והעברת מידע מאובטחת ומבוזרת, ללא פיקוח ממשלתי. מטבעות קריפטוגרפיים הם יישום בולט של רשת הבלוקצ'יין, מאחר שהם מהווים אלטרנטיבה למערכת מסחר ללא התערבות של אף גורם – ממשלתי או מסחרי. 

עידן Web 3.0 נפתח על רקע מיאוס מסויים שהתפתח כלפי התנהלותן הדורסנית של ענקיות הטכנולוגיה. כיום למשל, כמעט כל עסק שמעוניין לקדם את עצמו חייב לשלם לגוגל, פייסבוק, אמזון או פלטפורמת פרסום אחרת. במקביל, מעקב אחר גולשים לא משפיע רק על הרווחים העצומים של אותן ענקיות, אלא עשוי להשפיע על גורלן של אומות, כפי שהוכיחה פרשיית קיימברידג' אנליטיקה בבחירות בארה"ב ב-2016. 

הרצון להשתחרר מהפיקוח והתלות היקרה בשירותי חברות טכנולוגיות היא הבסיס לחזון עידן Web 3.0: עידן שבו השימוש ברשת הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים יחליף את הנורמות הנוכחיות. גולשים צפויים ליהנות מחופש, פרטיות ובעלות אמיתית על המידע והנכסים הדיגיטלים שלהם. 

האם אנחנו עוברים כעת מ-Web 2.0 ל-Web 3.0? צילום: אילוסטרציה BigStock

רבות מהדרכים שבהן נורמות אלו יתממשו כבר קיימות ופועלות. דוגמה מציינת היא NFT (אף עליו כתבתי בהרחבה), שמאפשר ליוצרים ואמנים למכור את יצירותיהם ישירות ללקוח, בלי חברת הפצה או מתווך אחר שדורש עמלה. אלפי יישומים נוספים בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפים כבר נמצאים בשימוש או פיתוח: ארנקים, מערכות טוקניזציה, מערכות אבטחה ועוד. ימים יגידו עד כמה הם ישתרשו בחיינו. 

רוח עידן Web 3.0 מחלחלת גם לענקיות הטכנולוגיה, שמבינות שכללי המשחק משתנים. אפל לדוגמה, ביצעה לאחרונה עידכון משמעותי למערכת ההפעלה שלה, במסגרתו היא חסמה את יכולות המעקב של פייסבוק על מכשיריה. המהלך הכה גלים בכל עולם הפרסום ושיבש את אפקטיביות הפרסום בפייסבוק. מסתמן שמדובר בבתחילתו של טרנד, שכן גם גוגל (מהעוקבות היותר גדולות) הכריזה שתגביר את פרטיות גולשיה באמצעות הגבלות עוגיות, פיקסלים ושאר אמצעי מעקב. 

Web 3.0: אוטופיה בהתהוות או פנטזיה?

קיימים מאפיינים נוספים לעידן Web 3.0, לדוגמה המטאברס, אותו סימנה פייסבוק/מטא כצעד הבא בהתפתחותה. עדיין, ההישענות על הבלוקצ'יין להגברת פרטיות מסתמן בתור לב העידן. אך האם חזון זה יתממש? 

מצד אחד, הנפח של בלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים גדל מדי שנה. לפי הערכות, כ-106 מיליון אנשים סוחרים במטבעות קריפטוגרפיים ומבצעים כ-270,000 עסקאות מדי יום. חברות בולטות מתחילות להחזיק נכסים בשווי מיליארדי דולרים בביטקוין ובמטבעות אחרים, כמו למשל טסלה. חברות רבות גם התחילו לקבל תשלום במטבעות כאלו, כך עוש/ות כיום מיקרוסופט, פייפאל, סטארבאקס וחברות אחרות. 

מצד שני, רבים מתייחסים לתיאוריות עידן Web 3.0 בספקנות. קיימות טענות לפיהן אין בעולם כיום מספיק כוח מיחשוב, רוחב פס או נפח איחסון כדי להגשים את החזון. זאת בנוסף לטענות חוזרות שמטבעות קריפטוגרפיים הם בועה שיום אחד תתפוצץ. טענות כאלו הביאו רבים לחשוב ש-Web 3.0 הוא לא יותר מפנטזיה, או אפילו תעלול שיווקי שנועד לייצר טרנדים ועליית ערך למטבעות קריפטוגרפיים. 

אז מה מצפה לנו? האם עידן Web 3.0 יביא פרטיות ושליטה? או שמדובר בעוד טרנד שידעך לאור מסלולה הבלתי צפוי של המציאות? כמו בכל הנבואות – אין לדעת.

הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice