הלוויית קנייבסקי: הגיע הזמן לחמ"ל לאומי לשעת חירום

השבתת חלקים מפעילות המשק בעקבות הלוויית הרב קנייבסקי שוב הוכיחה שאין מערכת אחת מתכללת בישראל שיודעת להגיב ולהפעיל תוכניות מגירה לשעת חירום בנושאי תקשורת, למידה בזום ועבודה מרחוק 

הלוויית הרב חיים קנייבסקי ז"ל, ששיבשה את שגרת החיים ברחבי גוש דן וחלקים אחרים בארץ, היא תוצאה של העדר תוכניות חירום להתמודדות עם מצבי קיצון, מלבד מלחמה חלילה.

חובה להחזיק כמותן במגירה. תוכניות לשעת חירום. אילוסטרציה. צילום: BigStock

אפס היערכות למאורע

הביקורת והזעם לא קשורים לכבוד הרב, אלא להיערכות להלוויתו. רצף של קבלת החלטות מוזרה, אד הוק, שיצרה היסטריה בקרב מאות אלפי יהודים אחרים, חילונים שלא הלכו להלוויה, ובסך הכל רצו להגיע לעבודה, אבל רבים מהם נשארו בבית למרות שבפועל הכבישים לא היו עמוסים, לפחות לא עד מועד כתיבת שורות אלו. שוב פאניקה במקום תוכנית מסודרת, שצריכה להיות במגירות ולהישלף ברגע שצריך. ולא רק בגלל הפקקים שהיו או לא היו. עדיין מספר נושאים, מבוססים על טכנולוגיה לא חכמה במיוחד, שוב היו בגדר אילתור וחלק מהם אפילו מעוררים גיחוך.

תקשורת – משרד התקשורת פרסם בשעות הבוקר אזהרה על חשש לתקלות בקליטת השיחות בטלפונים ניידים. המשרד ביקש מהציבור לא להשתמש בטלפון הסלולרי עד כמה שאפשר, כדי שהרשתות לא יפלו.

הלו – זה ישראל 2022? איפה חברות הסלולר שמפרסמות את עצמן כל דקה? איפה דור חמש? וזה מחזיר אותנו לסוגיה שכבר דובר עליה רבות – האם הרשתות הסלולריות בישראל ערוכות לספק שירותים בשעת חירום, בדיוק כמו שבזק ההיסטורית חויבה לתכנן תוכניות כדי לספק תקשורת קווית בשעת חירום לכל תושבי המדינה? איפה כל ההחלטות והדו"חות שדרשו להכין תוכנית חירום לאומית לתשתיות הסלולר, שהן מזמן כבר תשתיות חיוניות ואף קריטיות? 

למידה מרחוק – מספר רשויות הודיעו בבוקר, רגע לפני שהילדים היו מוכנים ליציאה לבית הספר, כי הלימודים יתקיימו מרחוק בגלל סגירת כבישים. שוב, עוברים מיד ללמידה מרחוק. רק לפני חודש הספידו אותה, חגגו את החזרה הפיזית לכיתות ואמרו שהלמידה תהיה היברידית. האם אותם בתי הספר שעברו לזום אכן נערכו מבעוד מועד למצבים כאלו? האם משרד החינוך השלים היערכות למצבי חירום שבהם ילדים יאלצו להישאר בבית? קורונה גרסה 6.0 בדרך. מוכנים? לא בטוח.

עבודה מרחוק – בנק ישראל פרסם היום (א') פרק מתוך דו"ח כללי על העבודה מרחוק בשנה שעברה. הדו"ח קובע כי העבודה מרחוק מיתנה את הפגיעה של הקורונה בתעסוקה, היא יושמה גם בענפים שלא הורגלו לעבוד מרחוק, כמו המגזר הציבורי. דעיכת המגיפה צמצמה את היקף שיעור העבודה מרחוק. אחת הסיבות לכך היא שהמדינה לא השכילה להתאים את החוקים, הפסיקה ואת ההתנהלות ביחסי עבודה בין עובד למעביד כאשר עובדים מרחוק. ארגונים לא קיבלו החלטה, האם להמשיך לעבוד מרחוק, משולב או בכלל לא. זה יצר ואקום, במקום להיערך לנושא, כחלק מהיערכות חירום, לקבוע מתי ואיך מתייחסים לעובד שנסיבות שונות, כמו ההלוויה של הרב, לא מאפשרות לו להגיע למקום העבודה, אבל יכול לעבוד מרחוק. בהיעדר מדיניות כזו, עובדים רבים נאלצו לקבל החלטה האם להסתכן בעמידה בפקקים, לבזבז זמן, או להפסיד יום עבודה, כי המעסיק שלהם לא קיבל שום הנחיות איך להתנהג.

הגיע הזמן שבמדינת ישראל יקום חמ"ל חירום, שיכתוב תוכניות מפורטות ונהלי פעילות למקרים כמו הלוויה המונית או חלילה מקרים קיצוניים שמשפיעים על ההתנהלות של מיליוני אנשים. מדוע בכל פעם זה נראה כאילו תפסו אותנו בפתאומיות. אמנם איש לא ידע מתי הרב ילך לעולמו, אבל אפשר לתכנן ולצפות אירועים דומים. זה לא עניין רק לשוטרים, ששוב הפכו לשק חבטות למרות שהם היו הצד הטוב ונערכו נכון.

אולי היה צריך לשאול לדעתו של קנייבסקי, איך לנהוג במקרים אלו, אולי הוא היה נותן להם עצה של רב חכם איך לנהוג להבא במצבים כאלו.