הדרך להעצמת נשים בהיי-טק מתחילה בבית הספר

כאשר מדברים על יום האישה הבינלאומי מתייחסים, בין היתר, למעמדן של הנשים בשוק העבודה, ובמקרה שלנו – בהיי-טק. פרסמנו כאן היום (ג') כמה וכמה כתבות בנושא, לרבות פרויקט שבו נשים בכירות בהיי-טק בחרו כל אחת אישה בענף שמהווה עבורה השראה. כל אחת מהבוחרות והנבחרות עשתה שורה של פעולות יזמיות, שינתה משהו, ולעתים הרבה מאוד, והובילה תהליכים וארגונים. כל אחת מהן, ונשים בהיי-טק בכלל, הגיעה לאן שהגיעה בזכות עצמה, אבל כל אחת מהן הייתה צריכה להתאמץ הרבה יותר לעומת עמיתיה הגברים.

הנשים בהיי-טק צריכות לנהל משא ומתן קשה יותר על שכר מאשר הגברים – ולא מפני שהן נתקלות במעסיקים קרי לב. נשים מקוטלגות כמעט אוטומטית באופן שמביא את המעסיקים לתת להן שכר ברמות נמוכות יותר מאשר הגברים – בכלל, וגם בענף. זאת, על אף השינוי שחל בשנים האחרונות.

דו"ח שפרסמה היום רשות החדשנות מעלה נתונים עגומים: רק שליש מעובדי ההיי-טק הן נשים ורק 22.8% מהמנהלים הבכירים הן מנהלות. ב-22% בלבד מכל ההנהלות בהיי-טק יש נשים ונשים מנהלות רק 10% מחברות הסטארט-אפ החדשות. על פי הדו"ח, מצבנו רע במיוחד לעומת ארצות הברית: בעמק הסיליקון שיעור הנשים היזמיות הוא 12.9%, בבוסטון שיעור דומה ובניו יורק – 16.8%.

מה צריך לעשות?

כדי להגדיל את שיעור הנשים בהיי-טק יש שורה של פעולות מומלצות: עידוד שילוב גבוה יותר של נשים בתעשייה על ידי הממשלה והמעסיקים, הגדלת אחוז הבנות המשרתות בתפקידי ליבה טכנולוגיים בצה"ל והפעלת תוכניות לצמצום הטיות ואפליית נשים בתעשייה באופן לא מודע.

חוסר האיזון בייצוג נשים בהיי-טק הוא לא תופעה חדשה. בכל שנה ביום האישה הבינלאומי מדברים על כך, אבל למחרת הכול נמשך כרגיל. הגיע הזמן להתחיל לממש את ההמלצות, כדי שבשנה הבאה נוכל לדווח על גידול משמעותי בהשתלבות של נשים בהיי-טק הישראלי

אולם, ההמלצה הכי משמעותית קשורה בחינוך. הנתונים של רשות החדשנות מדברים בעד עצמם: רק 35% מהניגשים לבגרות חמש יחידות במדעי המחשב הן תלמידות. הפער לעומת הבנים אמנם מצטמצם, אבל עדיין גדול, ללא סיבה מוצדקת (כאילו שיש אחת כזאת). נוטים להסביר את זה בסיבות חברתיות. בסטיגמה שיש אצל חלק מהבנות שלפיה מחשבים ומדעים זה תחום של "בנים חכמים".

יש פתרונות שכבר מיושמים, אבל הם משפרים את המצב רק במעט, והם בדרך כלל מקומיים ונקודתיים. הפתרון הוא לא להסתפק בכך וליצור פעילויות ארציות, בשורה של תחומים. למשל, לעודד בנות ללמוד מקצועות מדעים ומחשבים בבית הספר התיכון – בדיוק כשהן צריכות להחליט איזו מגמה להרחיב לחמש יחידות.

נשות היי-טק בחדר שבו מייעצים לתלמידות מה ללמוד

בחדר שבו מייעצים לבנות ולהוריהן במה לבחור צריכות לשבת מנהלות בהיי-טק, נשים שעשו קריירה. יש ליזום מסעות הסברה, לארגן הרצאות של נשות היי-טק, כדי שיספרו לנערות הצעירות שזה אפשרי, שכל הסיפורים על כך שעבודה בהיי-טק מתנגשת עם מימוש משימות משפחתיות הם פשוט לא נכונים. בנוסף, יש להביא לכך שבכלל שוק העבודה, כולל בהיי-טק, נשים וגברים יתמודדו עם אתגר קיום הבית והמשפחה, וחינוך הילדים, באופן שווה.

לא מכבר שודרה בטלוויזיה סדרת כתבות על משפחות שבהן אחד מבני הזוג עובד בעבודה שדורשת השקעה רבה מהרגיל של שעות עבודה ועבודה בשעות לא שגרתיות. היה עצוב לראות שבחלק גדול מהכתבה הופיען נשים שאמרו שהן מוותרות במודע על קריירה בהיי-טק או קריירה ניהולית אחרת לטובת הבעל, כי "הוא צריך לפרנס". זוהי תפיסת עולם שצריך לשנות, והחינוך לשינוי צריך להתחיל עוד בבית הספר היסודי.

השורה התחתונה: חוסר האיזון בייצוג נשים בהיי-טק הוא לא תופעה חדשה. בכל שנה ביום האישה הבינלאומי מדברים על כך, אבל למחרת הכול נמשך כרגיל. הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות בכל הרמות – בארגונים, בממשלה ובכל צומת חשוב – יתחילו לממש את ההמלצות, שנשמעות וניתנות ביום הזה, כדי שבשנה הבאה נוכל לדווח על גידול משמעותי בהשתלבות של נשים בהיי-טק הישראלי.