אפקט אוקראינה: לקלוט עולים-פליטים מהנדסים בהיי-טק
גל העלייה בעקבות המלחמה במזרח אירופה מציב בפני מדינת ישראל הזדמנות בלתי חוזרת, שתסייע להם להיקלט כאן ולה לצמצם את המחסור בעובדים בהיי-טק ● האם היא תשכיל לעשות זאת?
המלחמה באוקראינה מביאה איתה עולים לישראל ממדינה זו, שנמלטו מאזורי התופת, עזבו את הכול בן לילה ומגיעים לכאן על מנת להיות בטוחים ולהתחיל חיים חדשים.
כלי התקשורת דיווחו כי הממשלה, על זרועותיה השונות, כבר החלה בעבודת מטה כדי להיערך לקליטתם של לפחות 50 אלף עולים שיגיעו לכאן בחודשים הקרובים. ההיערכות היא ברמות הלוגיסטית, דיור, תשתיות, קליטת הילדים במערכת החינוך ועוד. למדינת ישראל יש רקורד היסטורי לא טוב בקליטת עולים שמגיעים לכאן בקבוצות גדולות, בפרט לאחר אסונות או כשהם נמלטים ממדינתם. יש לקוות שזה לא יהיה המקרה הפעם.
כחלק מזה, דירות, חינוך ותשתיות אינם מספיקים. לאחר שהם יתארגנו וייקלטו – בצורה יפה, מתחשבת ואוהבת, יש לקוות – יהיה צורך לתת מענה לנושא התעסוקה שלהם. מצופה מהרשויות הממשלתיות האחראיות על כך – משרד העלייה והקליטה, משרד העבודה והרווחה, משרד הכלכלה, כולל רשות החדשנות, וגופים אחרים – לערוך מיד מיפוי של המקצועות של העולים. במשרד הכלכלה מסרו בתשובה לשאלה שהופנתה אליהם כי הנושא נמצא על סדר היום, המשרד יבחן את הרצון וההתאמה שלהם ויגבש תוכנית להכשרה מתאימה. זהו כיוון נכון.
הפוטנציאל קיים – ורב
כמו שהעלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנות ה-90' סייעה מאוד להזנקת ההיי-טק הישראלי, סביר להניח שיש בין העולים החדשים שבאו ושעוד יבואו מאוקראינה א.נשים שיכולים.ות להתאים לעבוד במקצועות ההיי-טק והחדשנות. זה ייתן מענה, ולו חלקי, לשני אתגרים: הכוונה לתעסוקה הולמת עבורם וצמצום במחסור החמור בכוח האדם בהיי-טק, תוך קידום היעד שהציבה הממשלה – שעד 2026 יעמוד מספר עובדי הענף על 15% מהמועסקים במשק הישראלי.
עד לפרוץ המלחמה, חברות היי-טק ישראליות העסיקו כמה עשרות אלפי מהנדסים מאוקראינה – שם. יש להניח שחלק מאותם עובדים היו יהודים, או לפחות זכאי חוק השבות. הדבר מלמד שיש באוקראינה תשתית אקדמית ומקצועית שיכולה להתאים לעבוד גם בישראל. המתקפה הרוסית הכניסה להלם שורה ארוכה של מנכ"לי חברות היי-טק ישראליות, שהקימו בקייב ובערים אחרות באוקראינה שלוחות. נכון שהחברות הקימו מרכזים חלופיים בפולין ובמדינות סמוכות אחרות, אבל לא ברור אם הם יהיו חלופיים או קבועים, ובכל מקרה, בהחלט ייתכן שכדאי יותר גם לחברות שחלק מעובדי המרכזים האלה יעלו לישראל ויעבדו מכאן.
אותם עולים חדשים יוכלו להחליף, בין היתר, את הדור הקודם שלהם – העולים של שנות ה-90', שכאמור, סייעו מאוד לפריחת ההיי-טק אז, ופורשים עכשיו לגמלאות. אלא שהמחסור בכוח אדם בהיי-טק מקשה על גיוס עובדים במקומם
ההיערכות לקליטתם בישראל של עובדי היי-טק חדשים מאוקראינה היא חשובה ביותר, לטובת כל הצדדים. מצד העולים, העדר תעסוקה יכניס אותם למצוקה וקשיים נוספים על אלה שהם חווים בעקבות הפשעים שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, וצבאם מחוללים במולדת שלהם. צריך לעשות הכול שההיי-טקיסטים העולים החדשים לא יהיו עוד קבוצה מודרת, כמו הנשים, הערבים.ות, החרדים.ות, בעלי.ות המוגבלויות, יוצאי.ות אתיופיה ועוד.
עולים אוקראינים לפני פלסטינים
בשבוע שעבר דיבר ראש הממשלה, נפתלי בנט, על התוכנית של הממשלה לשילוב מהנדסים פלסטינים בהיי-טק הישראלי. זה רעיון לא חדש, אבל השאלה היא אם הוא ישים או לא – מה שקשור לעניין הביטחוני. אלא שלפני שמביאים לכאן מהנדסים מהרשות הפלסטינית, כדאי שמדינת היהודים תדאג לעניי עירה. מוטב שנלמד את הלקח וננצל את ההזדמנות הבלתי חוזרת שנפלה לידינו: לקלוט בצורה מכובדת את העולים מאוקראינה ולדאוג להיי-טקיסטים שבהם לקליטה בענף. זאת, לצד קורת הגג, החינוך ושאר הצרכים הבסיסיים.
אותם עולים חדשים יוכלו להחליף, בין היתר, את הדור הקודם שלהם – העולים של שנות ה-90', שכאמור, סייעו מאוד לפריחת ההיי-טק אז, ופורשים עכשיו לגמלאות. אלא שהמחסור בכוח אדם בהיי-טק מקשה על גיוס עובדים במקומם. העלייה מאוקראינה יכולה להיות פרק ב' בספר של הקליטה המוצלחת של עולים חדשים בהיי-טק הישראלי.
ועוד משהו לסיום: למדינת ישראל אסור לחזור על כישלונות העבר בקליטת עולים משלל מדינות. לא צריך להתייחס אליהם בגסות, לשכן אותם בערים רחוקות ולהדביק להם סטיגמות, כפי שנעשה עם מרבית העליות האחרות, מאז קום המדינה. אם זה מה שיקרה, ייטב לכולנו.
שמחה שחושבים איך לשלב פליטים בתעשיה אבל יש לי רעיון טוב יותר, תתחילו לשלב צעירים בוגרי אוניברסיטאות ישראלים קודם?