מלחמדיה: הזירה הנוספת במלחמת רוסיה-אוקראינה
המתקפה של רוסיה נגד אוקראינה מסמלת עליית מדרגה בשימוש במדיה החברתית ● אלא שכאן, ידם של האוקראינים על העליונה - בין היתר בזכות הנשיא שלהם ● האם זה יסייע לניצחון שלה במערכה הכוללת?
אם עד לפני עשור בערך, הגישה הייתה שבמלחמה מנצחים הטנקים, המטוסים וכלי הנשק, הרי שהמלחמה הנוכחית באוקראינה היא הוכחה לכך שגם לטכנולוגיה יש מקום בכלל לא מבוטל במערכה. זה בא לידי ביטוי בשלושה אופנים עיקריים: האחד הוא המערכות הטכנולוגיות המפעילות את כלי הנשק, השני הוא הסייבר והשלישי, שבו מתמקד טור זה, הוא המדיה הדיגיטלית, ובעיקר הרשתות החברתיות והסמארטפונים.
במאבק העקוב מדם שמנהל הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, כדי לכבוש את אוקראינה, האלמנטים האלה בולטים יותר מתמיד. זה בא לידי ביטוי גם בפוסטים ובסטוריז משדות הקרב, אבל בעיקר בזירה הלא פחות חשובה – התודעתית: האזרחים בערי וכפרי אוקראינה משתמשים במדיה החברתית כדי להעביר את הסבל שלהם ולתעד את ניסיונות המלחמה שלהם, כיצד הם מכינים בקבוקי תבערה כדי לקדם אתם את פני הצבא הרוסי האימתני, ועוד. הם, ובאמצעותם התקשורת המסורתית, מראים לציבור ברחבי העולם את הישיבה של חלקם במטרו ואת המנוסה של חלקם מהמדינה מערבה, ומחווים את הדעה שלהם על האויב התוקפני. זאת, לצד הפוסטים והציוצים הרבים מהעולם.
— Natiq Malikzada (@natiqmalikzada) February 26, 2022
לפוסטים ולסטוריז האלה יש השפעה רבה על דעת הקהל – הן במערב והן במדינות שהן גרורות של רוסיה. האזרחים שרואים את המראות האלה יוצאים להפגנות, כולל בתל אביב, בניסיון ללחוץ על המדינות שבהן הם גרים לפעול עוד נגד האגרסיביות הרוסית ובעד האזרחים האוקראינים.
החזרה של הפייק ניוז
טוב, הכותרת הזאת קצת בומבסטית, כי הפייק ניוז מעולם לא נעלמו. אולם, נראה שבחודשים האחרונים, לאחר שחדשות הכזב על הקורונה מיצו את עצמן בעיני רבים, ירד קרנן. בימים האחרונים הן חוזרות, ובגדול. הכוונה היא לא רק לדיסאינפורמציה, שהיא מנת חלקם של כל אירועי החירום באופן כללי ושל כל המלחמות בפרט, אלא לשטף מידע, ידיעות והכרזות שנישאות על גבי הפלטפורמות הטכנולוגיות כמו גוגל, פייסבוק ואינסטגרם. הפלטפורמות האלה משמשות לפיזור של מידע לא אמין ולא מדויק – חלקו יזום על ידי גורמים אינטרסנטיים, וחלקו האחר הוא מידע שמשוחרר על ידי אנשים שראו או שמעו על דברים מסוימים ומיהרו להפיץ אותו.
למידע זה יש השפעה ישירה הן על הצד המתקיף והן על הצד המותקף, שצריכים, כל אחד בתורו, להכחיש ידיעות על הפסדים בשדה הקרב (בין אם ההכחשות נכונות או לא), והוא מייצר פאניקה והיסטריה.
הדיון על האחריות של הפלטפורמות האינטרנטיות על הפייק ניוז שמופץ באמצעותן לא החל עם המלחמה החדשה באירופה, אלא נמצא על סדר היום כבר כמה וכמה שנים. גוגל ופייסבוק התחייבו יותר מפעם אחת להשקיע בפיתוח של כלים שידעו לזהות פייק ניוז ולסנן אותן. ככל שזה נראה כעת, הן לא עושות מאמצים מיוחדים לצמצם את ממדי התופעה.
הנשיא שיודע להשתמש ברשתות החברתיות לטובת העם שלו
המלחמה בשידור חי משפיעה מורלית גם על החיילים בשדה הקרב, שחשופים למדיה הדיגיטלית. על החיילים האוקראינים היא יכולה להשפיע לחיוב, להעלות את המוטיבציה שלהם להילחם, שכן סביר להניח שכשהם רואים את ההתקפות של רוסיה על אזרחים מהמדינה שלהם, לצד מה שהם רואים בעיניהם, בשדה הקרב, הם מקבלים בוסט לרצונם להגן על הבית. בנוסף, אזרחים אוקראינים לא מעטים משתמשים במדיה החברתית כדי להעביר לחיילים מסרים מחזקים. מהצד השני, הפוסטים האלה ודאי פוגעים במורל של החיילים הרוסים, שרואים את הפגיעות באזרחים האוקראינים – וחשוב לזכור שמדובר בעמים אחים.
Не вірте фейкам. pic.twitter.com/wiLqmCuz1p
— Володимир Зеленський (@ZelenskyyUa) February 26, 2022
סרטון שנשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, פרסם בחשבון הטוויטר שלו, אתמול (ש').
חשוב להתעכב כאן על תפקידו ותפקודו של נשיא אוקראינה: וולודימיר זלנסקי בן ה-44 עושה שימוש ניכר בסמארטפון שלו וברשתות החברתיות כדי להעביר מסרים לאזרחי אוקראינה והעולם, וכדי לעודד את החיילים שהוא המפקד העליון שלהם. הוא מפרסם פוסטים, מצלם סטוריז ובכך שומר על קשר עם אזרחיו, מראה להם שהוא נלחם בשדה הקרב באופן אישי ומעביר להם – וגם לנו – מסרים מעודדים. לעומתו, נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, חלש מאוד במדיה החברתית. כך מקבע זלנסקי בעולם את הנרטיב האוקראיני כמדינה שאזרחיה החפים מפשע מותקפים ושנלחמת על חייה, מעורר אמפטיה ושומר על המורל של אזרחיו.
למרבה הצער, המלחמות הפיזיות עדיין לא נעלמו מהעולם. אלא שהן מאופיינות בזירה חדשה: המדיה הדיגיטלית. היא משנה במידה מסוימת את פני המלחמה. האם היא תשנה אותם שינוי טוטאלי? ימים יגידו
הטכנולוגיה שמייצרת סדר עולמי חדש
ד"ר נחמן שי, שר התפוצות ומי שהיה בעבר דובר צה"ל ומפקד גלי צה"ל, חיבר ב-2013 את הספר מלחמדיה, שבו הוא מתאר את הזירות החדשות שאתן מדינות בעולם צריכות להתמודד בפעולות הסברה ובניהול משברים. שי כותב שאפשר לסקור את המהפכות החברתיות והפוליטיות שהיו בעולם בהתאם לטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש. בין היתר, הוא סוקר את האביב הערבי, שלו מייחסים את הניצנים של השפעת המדיה החברתית על משטרים ושינויים פוליטיים. שי מדבר על סדר עולמי חדש, שכיום משמש כלי נשק מרכזי במאזן האימה בין המערב לבין המזרח, בהובלת פוטין.
המשטרים הישנים, כולל זה של רוסיה, מנצלים את הכוח שבידיהם כדי להצר את צעדי הרשתות החברתיות ומשתמשיהן, והמדיה הדיגיטלית, על ידי חסימת גישה, נטרול פעולות של חברות ענק, חסימת קווי תקשורת ועוד.
בראייה לטווח ארוך, יהיה זה נכון לומר שהניסיונות לחסום את הכישה לאינטרנט לא יוכלו להחזיק לאורך שנים. הקדמה והטכנולוגיה מפתחים יכולות שמאפשרות לעקוף תשתיות תקשורת ובעצם להתחבר לכל מקום בעולם, לצלם ולשדר בשידור חי. למשל, ה-VPN. זה מוסיף עוד ממד למלחמה המתנהלת במדיה, מבלי שלאף אחד יכולה להיות שליטה עליו. ההשפעה היא תודעתית, זה משפיע על המדינאים והפוליטיקאים, שניזונים מדעת הקהל, ועל הדיפלומטיה הבינלאומית.
איום הסייבר
כפי שציינתי כאן, מתקפות הסייבר, שעליהן דווח בהרחבה מאז תחילת הקרבות וגם לפניהם, הן שימוש שנעשה בפלטפורמות הטכנולוגיות כדי לתקוף את האויב. במקרה הזה, השימוש הוא בעיקר מצד הרוסים כלפי האוקראינים, אם כי היו גם שימושים הפוכים. מומחים אומרים שבעזרת המערב, האוקראינים יכולים להשתמש בנשק הסייבר כדי לתקוף מערכות ברוסיה, ובכך לשבש מהלכים ואולי אף לעצור את הלחימה בשטח. ייתכן בהחלט שהם כבר עושים זאת. כך או כך, זהו תחום שבו המערב יכול לסייע לאוקראינים, כולל ישראל.
השורה התחתונה: למרבה הצער, המלחמות הפיזיות עדיין לא נעלמו מהעולם. אלא שהן מאופיינות בזירה חדשה: המדיה הדיגיטלית. היא משנה במידה מסוימת את פני המלחמה. האם היא תשנה אותם שינוי טוטאלי? ימים יגידו.
תגובות
(0)