המחסור בכוח אדם בהיי-טק: למה ואיך הממשלה צריכה להתערב?
נושא המחסור עלה היום (א') על סדר יומה של ועדת המשנה להיי-טק בכנסת - בכלל ועל רקע המשבר באוקראינה בפרט ● הועלו שם תוכניות יפות ודובר על צורך בתוכנית לאומית, אבל השאלה היא האם אחרי הדיבורים יבואו המעשים
ועדת המשנה לנושא ההיי-טק, שפועלת תחת ועדת הכלכלה של הכנסת, דנה היום (א') בנושא הבוער של המחסור בכוח אדם בענף. יו"ר ועדת המשנה, ח"כ רון כץ, ביקש לשמוע מנציגי הממשלה והמעסיקים אילו פתרונות ניתן ליישם על מנת לפתור את המשבר – פתרונות לטווחים הקצר והארוך כאחד.
הילה חדד חמלניק, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, פתחה את הדיון בשאלה שממצה את הנושא כולו: אם תעשיית ההיי-טק היא תעשיה חזקה, שמובילה את המשק – ואמנם היא כך, למה הממשלה צריכה להתערב ולהשקיע בה משאבים כספיים? תשובה אפשרית לכך עולה מהמצב של חברות היי-טק ישראליות שפועלות באוקראינה על רקע המלחמה בינה לבין רוסיה, שבהחלט ייתכן שתפרוץ בימים הקרובים: יש אמנם חברות שעובדות כרגיל, אבל חברות אחרות מעבירות את הפעילות שלהן מאוקראינה למדינות אחרות במזרח אירופה ויש חברות שביקשו מישראל לתת מקלט זמני לעובדים האוקראינים שלהן – וסורבו. ואם המלחמה תפרוץ – רבים מהעובדים לא יבואו לעבודה.
ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה של הכנסת לתעשיית ההיי-טק. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
יו"ר איגוד חברות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, אמר שאם תפרוץ מלחמה, העובדה שעשרות אלפי המהנדסים האוקראינים שעובדים בחברות היי-טק ישראליות יפסיקו לעבוד, ולו לתקופה מסוימת, תשפיע באופן קשה מאוד על הענף בארץ. "המשבר באוקראינה מוכיח עד כמה תעשיית ההיי-טק הישראלית פגיעה מאוד, למרות התדמית שלה כתעשייה יציבה וחזקה", ציין כהן.
לדבריו, העסקת עובדים רבים כל כך מחוץ לישראל היא תופעה שצריכה להדאיג את כל המדינה, ובראש ובראשונה את הממשלה. יותר ויותר חברות מוציאות עובדים ועבודות למדינות זולות יותר, כגון אוקראינה, ולדברי כהן, "אנחנו פשוט מאבדים חלקים מהתעשייה בגלל המחסור בכוח אדם, שנובע גם מכך שעלויות ההעסקה בארץ הן כבר על גבול הבלתי אפשרי".
מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים
הפתרון הוא למצוא חלופה לאותם עובדים על ידי מיצוי הפוטנציאל שלא מנוצל בישראל, אלא שזה לא כל כך פשוט, במיוחד כשאין תוכנית לאומית שתגדיל את שיעור הנשים, החרדים.ות, הערבים.ות והג'וניורים.ות בענף. בין אם זה על רקע הטענה שעובדים מאותם מגזרים "פשוט לא באים" לעבוד בתעשיית ההיי-טק, כפי שאומרים התעשיינים, ובין אם מסיבות אחרות, הממשלה חייבת להגות ולהוציא לפועל תוכנית שתטפל בכל ההיבטים של העסקת עובדים.ות ממגזרים מודרים אלה. על התוכנית הזאת להיות מגובה בתקציבים שיספיקו להעסקת אלפים רבים של עובדים בשנה – ולא 2,000, כפי שהתברר בדיון שקורה כיום. בנוסף, התוכנית הזו צריכה לתת מענה למעסיקים, שלא תמיד יכולים כלכלית להכשיר את העובדים האלה. תוכניות ההכשרה הממשלתיות לא מניבות את התוצאות המצופות ולא עונות לצרכים הנובעים מהמחסור החמור בכוח אדם.
כחלק מהתוכנית, יש להקים גוף מתכלל אחד, ממשלתי, שירכז את כל הטיפול בהיי-טק ויראה את הנושא במלואו, 360 מעלות, כדי שלא יהיה צורך לנהל בכל פעם דיון עם משרד אחר.
בני יאיר לפיד ובני גנץ במסיבת העיתונאים שבהם הם הבטיחו לפעול להקמת משרד היי-טק. צילום: יניב הלפרין
רעיון ישן שדורש מימוש באופן דחוף
אם הקמת גוף מתכלל נשמעת לכם דבר מוכר – אתם לא טועים. הרעיון הזה מתגלגל כבר כמה שנים. כחול לבן, כשעוד הייתה מפלגה גדולה ואיחדה את לפיד וגנץ, את יש עתיד וחוסן לישראל, אף הבטיחה באחת ממערכות הבחירות להקים משרד להיי-טק. זה כמובן לא מומש. לאורך השנים לא היה, ועדיין אין, לענף ההיי-טק לובי בממשלה, והטיפול הממשלתי בו מפוזר בין משרדים שונים.
כהן: "אנחנו פשוט מאבדים חלקים מהתעשייה בגלל המחסור בכוח אדם, שנובע גם מכך שעלויות ההעסקה בארץ הן כבר על גבול הבלתי אפשרי"
באשר לכנסת – שם לפחות הוקמה ועדת המשנה הנוכחית, וגם זה משהו. אם עד כה לא היה להיי-טק לובי בכנסת, והדיונים הקשורים אליו נערכו בוועדות שונות, כיום יש ועדה אחת, שאמנם היא ועדת משנה, אבל היא מקום שמרכז את הטיפול בקטר של המשק בבית המחוקקים. מטרת הקמת הוועדה, כפי שהציג אותן היו"ר, ח"כ כץ, היא למפות את צרכי הענף, לגשר בין הממשלה לתעשייה ולסייע בפתרון משבר כוח האדם, בין היתר על ידי קידום אותה תוכנית לאומית ולחץ על הממשלה שתעשה זאת. שהרי תפקיד ועדות הכנסת הוא לפקח על הממשלה.
ח"כ כץ חדור מטרה לממש את היעד הזה, ומבין שצריך לדרוש מהממשלה לעשות מעשים. תוכניות יש למכביר והון אנושי פוטנציאלי להיי-טק, שחונה בצדי הדרך, יש בהיקפים גדולים. מה שצריך לעשות הוא להתחיל לעבוד, כאשר הממשלה היא המובילה והתעשייה יחד אתה. צריך לראות האם זה אכן יקרה או ששוב זה יסתכם בדיבורים בלבד.
תוכניות יש למכביר והון אנושי פוטנציאלי להיי-טק, שחונה בצדי הדרך, יש בהיקפים גדולים. מה שצריך לעשות הוא להתחיל לעבוד. צריך לראות האם זה אכן יקרה או ששוב זה יסתכם בדיבורים בלבד.
"אנחנו פשוט מאבדים חלקים מהתעשייה בגלל המחסור בכוח אדם, שנובע גם מכך שעלויות ההעסקה בארץ הן כבר על גבול הבלתי אפשרי" - הפוך גוטה, הפוך. המחסור לא יכול לנבוע משכר גבוהה מדי, הוא יכול, וגם נובע משכר ותנאים נמוכים מדי עבור ההשקעה הנדרשת, בטח ובטח בהתחשב ברמת מיסוי ההזויה שיש במדינה. משכר של 30 אלף למהנדס תוכנה עם נסיון רב נישאר בקושי חצי, וגם זה אך ורק אם הוא לא לקח רכב ליסינג. גם משכר של מישהו בכיר מאוד, שמרוויח על הנייר 40-45 אלף ש"ח נשאר סביב חצי - גם זה בלי אוטו שהיה מוריד עוד בערך 3.5 אלף. אז מה הפלא שיש מחסור בע(ו)בדי הייטק? ללמוד הרבה שנים, ולהמשיך ללמוד כל הזמן בשביל לעבוד שעות מטורפות ולהרוויח משכורת נטו שלא רחוקה ממה שמקבל נהג אוטובוס? מה גם, שלא כמו נהג אוטובוס, עבור רוב האנשים בגיל 45 זה נגמר, וכל ההשקעה הולכת לפח. אבל מה שבאמת מכעיס אותי זה לדעת האנשים האלה, עשרות ואף מאות מיליוני דולרים ליזמים ובכירים שרוצים להרוויח מיליונים ולשלם לעובדים פרוטות זה בסדר, אבל משכורת של 40-50 אלף בחודש למהנדס תוכנה, שישאר לו בסוף 25 אלף זה שכר מוגזם, הזוי ובלתי אפשרי? לא יקרה שום דבר אם הם ירוויחו "רק" מיליון דולר במקום 100 מיליון דולר, ושישלמו למהנדסים שעושים את מרבית העבודה שכר הוגן.