ההנפקות וגיוסי ההיי-טק בישראל חייבים להתבטא בפילנתרופיה

אנו מתקרבים לסוף השנה האזרחית, תקופה המאופיינת בין השאר בהגברת קצב התרומות לעולם הפילנתרופיה. תופעה זו ידועה בכל העולם, ואינה פוסחת על ישראל. עם זאת, ישנה תופעה אשר ראוי להאיר דווקא בימים אלה – הגיוסים וההנפקות שחווה תחום הטכנולוגיה בישראל השנה, והיעדר אלמנט ה-To Give Back בעקבותיהם.

באמצעות פילנתרופיה והשקעות אימפקט, יכולים אנשי ההיי-טק והחברות הגדולות לשפר את פניה של החברה הישראלית, ולסייע לציבורים שלמים להשתלב טוב יותר בעולם התעסוקה העתידי, לצמצם את הפערים בחברה ולאפשר ביצוען של תוכניות מבוססות מדידה (אימפקט) במגוון רחב של תחומים כמו בריאות, טיפול וסיוע לאוכלוסיות נזקקות, קידום מצוינות במדעים וטכנולוגיה עבור דור העתיד ועוד

18 מיליארד דולר – סכום שיא היסטורי שגייסו חברות היי-טק ישראליות מתחילת 2021 – מעידים על עוצמתה של תעשיית ההיי-טק המקומית כמנוע הצמיחה הכלכלית המשמעותי בישראל. סכומי גיוס אלה משנים את פניה של הכלכלה הישראלית מהקצה אל הקצה, מכלכלה המבוססת על תעשייה מסורתית לתעשייה מבוססת על חדשנות. יתרה מכך, תעשיית ההיי-טק משנה את פניה של החברה הישראלית, את פניה של ההשכלה הגבוהה, את עולם התעסוקה ועוד.

המאמץ, לו שותפים רבים ממנהיגי ההיי-טק הישראלי, מעודד חדשנות, התייעלות, מקצוענות והגדלת הפריון גם בתעשיות אחרות ומביא להנגשת עולם הטכנולוגיה לאוכלוסיות רחבות יותר. זהו מאמץ חשוב ומבורך, אבל המגזר החברתי זקוק לא רק להתמקצעות ולחדשנות – הוא זקוק גם לחמצן בדמות משאבים כספיים (תרומות).

בעולם זהו מהלך שמוצא את דרכו ללב המיינסטרים: ביל גייטס, וורן באפט, מקנזי סקוט (לשעבר בזוס) ורבים אחרים תורמים חלק ניכר מהונם לטובת משימות ומטרות חברתיות ברחבי העולם. בישראל, נראה כי סכום העתק שנכנס למדינה לא מוצא את דרכו, כפי שראוי שיימצא, לעמותות, ליוזמות חברתיות ולפרויקטים של המגזר השלישי, ויש לשאול – מדוע?

הצלחה בת קיימא מבוססת על הצלחה עסקית, על חדשנות, על גיוסי כספים, אבל היא גם מבוססת על ערכים. ערכים של נתינה, שוויון, חלוקה הוגנת של משאבים ועוד. באמצעות פילנתרופיה והשקעות אימפקט, יכולים אנשי ההיי-טק והחברות הגדולות לשפר את פניה של החברה הישראלית, ולסייע לציבורים שלמים להשתלב טוב יותר בעולם התעסוקה העתידי, לצמצם את הפערים בחברה ולאפשר ביצוען של תוכניות מבוססות מדידה (אימפקט) במגוון רחב של תחומים כמו בריאות, טיפול וסיוע לאוכלוסיות נזקקות, קידום מצוינות במדעים וטכנולוגיה עבור דור העתיד ועוד.

עולם האימפקט (השקעה בפרויקטים חברתיים מבוססי מדידה להצלחה והשאת תשואה עליהם) התרחב מאוד בשנים האחרונות ופתח בפני עולם הפילנתרופיה הזדמנויות חדשות להשפעה חברתית באמצעות כלי מדידה וכלים פיננסים חדשניים. וכאן, היכולת לתרגם ערכים גם לפילנתרופיה – נפגשים. בסוף הצלחה של תוכניות חברתיות מצריכה תקציבים וכספים.

To Give Back – חלק משפת עולם ההיי-טק, שנכון שיקבל ביטוי מעשי. אילוסטרציה. צילום: BigStock

אז מה ניתן לעשות?

התשובה לשאלה מה ניתן לעשות טמונה בשני מהלכים שיביאו לשינוי: הראשון הינו הגברת המודעות בקרב תעשיית ההיי-טק ליכולתה לשנות מציאות עבור קבוצות רחבות באוכלוסיה, באמצעות התגייסות לעולם האימפקט.

רוב האוכלוסיה שנהנית מההון החדש מאופיינת כאוכלוסיה צעירה וחדשנית, שעולם הערכים שלה מזוהה עם ערכים כמו קיימות, סביבה, הזדמנות שווה לכל אחד, השכלה כמפתח להצלחה ועוד. חשוב שנדע לתרגם את הערכים גם לתקציבים.

נכון לציין כי גם עולם הפילנתרופיה עבר שינויים גדולים בשנים האחרונות, ובעיקר בתקופת הקורונה. מתרומה למבנים ואירועים, להשתתפות בתוכניות ובעולם מימון חדשני, שנועדו לשנות מציאות, לשפר את האפקטיביות של נתינה ארוכת טווח.

המהלך השני יחייב את הרגולציה בישראל לתת כלים חדשניים יותר ומותאמים למציאות המשתנה, כדי לעודד ולרתום את החברות והאנשים. התאמת הרגולציה תאפשר, לדוגמה, הגדלת הטבות מס ליצירת קרנות פילנתרופיה משמעותיות, תוך הגדלת התקרה השנתית המוכרת להטבת המס בגין סעיף 46, יכולת לתרום אופציות ומניות בטרם תהליכי הנפקה או גיוס, תוך קבלת הטבת מס, יצירת הגדרות ותמריצים כלכליים למשקיעים על ניתוב כספם לפרויקטים חברתיים וסביבתיים, ועוד פתרונות יצירתיים, שלא תמיד מעניקים למשקיע החזר תחרותי וכלכלי, אך שהם בעלי השפעה חברתית-סביבתית משמעותית.

To Give Back – להחזיר לחברה – הוא חלק מהשפה של עולם ההיי-טק, ונכון שהקונספט יקבל ביטוי מעשי גם בהגדלת התרומות למגזר החברתי. הכוונה היא גם לפרטיים וגם לחברות – שיכולות לחרוט על דגלן מדיניות של סיוע קבוע, כחלק מסך הכנסות החברה שמיועד לסיוע למגזר החברתי. מהלך מתמשך, משנה מציאות של ממש, שלא מסתפק באירועים נקודתיים מתוקשרים של התנדבות עובדים.

תעשיית ההיי-טק המקומית – הסטארט-אפ ניישן – היא הפלא הישראלי של העשורים האחרונים. תרומתה לפיתוחה הכלכלה הישראלית עצומה, אך אחריותה הפילנתרופית של התעשייה הזו חשובה מאוד גם היא. כך ראוי שנצפה ממנה. כדי להיות "אומת" סטארט-אפ ולא "מגזר" סטארט-אפ – עלינו לדאוג שהחברה כולה תהנה מהצמיחה. 

הכותבת היא מנכ"ל קרן תל אביב ומייסדת פורום הקרנות העירוניות בישראל