הממשלה נותנת גז לענן הממשלתי נימבוס ומאותתת לשוק כולו

מכרז הענן הממשלתי נימבוס הוא אחד מפרויקטי הדגל הגדולים שהממשלה עשתה בתחום המחשוב בשנה שעברה. הכרזתו של מנהל ממשל זמין, יוגב שמני, שכבר בעוד 10 שבועות, כלומר – עוד ברבעון הזה, שתי אפליקציות ראשונות – Data.Gov ואפליקציה לקיצור כתובות – יעלו לעננים של החברות אמזון וגוגל, זוכות המכרז, היא מאוד משמעותית, הרבה מעבר לאותן אפליקציות. היא משדרת לשוק שהממשלה מחליטה לתת גז כדי להאיץ את התהליך המורכב של המעבר לנימבוס, שמשמעותו מהפכה של ממש בכל דרכי העבודה של הממשלה – הן ברמת התקשוב והן ברמת העבודה של עובדי המשרדים.

ברב שיח שערכה מערכת אנשים ומחשבים ציין שמני שבחוזה שיש לממשלה עם אמזון וגוגל קיים סעיף שמאפשר לממשלה להתחיל להעביר אפליקציות לעננים שלהן מחוץ לגבולות מדינת ישראל עד שהן יקימו את הדטה סנטר שלהן, בעוד שנתיים בערך. זוהי תפנית חדה במדיניות הממשלה, שעד כה נמנעה מלהעביר יישומים לדטה סנטרים חיצוניים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, בכל אופן לא בהיקפים כאלה.

ההחלטה מבוססת על ההיגיון שלפיו ההכנות הרבות שהממשלה משקיעה במעבר המשרדים לנימבוס וההכשרות שעוברים העובדים חייבות לעמוד במבחן של פיילוט אמיתי, משהו הדומה ל-"תרגול על רטוב", כדי לוודא שיש תיאום מלא בין הציפיות שיש לממשלה מהמכרז לבין הביצועים בשטח. זו גם הזדמנות לכל הצדדים לבחון זה את זה ולראות כיצד המהפכה הענקית שהמכרז הזה מחולל עומדת במבחן המציאות. במכרזי ענק כאלה, אף אחד לא מסתמך רק על חוזים כתובים, שכל עורך דין מתחיל יגיד שהחוזה הכי טוב לא שווה את הנייר דקה אחרי שנחתם אם אחד הצדדים לא מצליח לעמוד בו מסיבה כלשהי.

המהלך של הממשלה הוא בעל משמעות לאומית, ויש לו השלכות על השוק כולו, והכי חשוב – אין דרך חזרה ממנו. היום שבו אחרון המשרדים יעביר את היישומים שלו לדטה סנטרים של נימבוס בישראל, יהיה היום שבו ייסגרו מרבית חדרי המחשב באותם משרדים, והתלות של עבודת הממשלה, שמקרינה על המשק כולו, תהיה באותם מרכזי מחשוב מוגנים, מגובים ומאובטחים, לפחות על פי תנאי החוזה.

הזדמנות לשני הצדדים לבחון זה את זה ולראות כיצד המהפכה הענקית שהמכרז הזה מחולל עומדת במבחן המציאות. במכרזי ענק כאלה, אף אחד לא מסתמך רק על חוזים כתובים

ברמת שוק הדטה סנטרים, ההחלטה של הממשלה להתחיל כבר עכשיו בפרויקט נימבוס למרות שהוא לא מוכן בישראל, תשנה מעט את התמונה עבור החברות שלא זכו במכרז – מיקרוסופט ואורקל. הן יצטרכו לחשב מסלול מחדש, כי עד עכשיו הייתה הנחת היסוד שלהם, ששנתיים הן נצח במונחים של מדינת ישראל, ואנחנו לא ממש מצטיינים בעמידה בלוח זמנים, ולכן התוכנית האסטרטגית שלהם, בינתיים, הייתה שגופים אחרים, שאינם ממשלה, גופים ציבוריים, גופי סמך ממשלתיים שהמכרז אינו חל עליהם, מגזרים כמו בנקים, בריאות ואחרים, ינצלו את הדטה סנטרים שחברות אלו כבר מקימות – אורקל בירושלים ומיקרוסופט במודיעין, כדי להעביר אליהם יישומים. החברות האלו מצהירות, לפחות על הנייר, שרמת האבטחה במתקנים שלהן תהיה לפחות כמו מכרז נימבוס, אם לא יותר מזה, הצהרה שכמובן טעונה הוכחה.

אותם ארגונים שהם לכאורה פוטנציאליים לעבור לענן – בין אם ממשלתי או של החברות שהפסידו – לא העבירו עד היום יישומים משמעותיים לעננים החיצוניים של אף אחת מהשחקניות הגדולות. הודעתה של הממשלה כי יש הסדרים שמאפשרים שימוש זמני בעננים של אמזון וגוגל מחוץ לישראל עשויה להשפיע על הארגונים שטרם החליטו לעבור לענן ציבורי מקומי. חלק מאותם ארגונים כפופים לרגולציה מגזרית שלהם, והשאלה היא האם הרגולטורים של מגזרים אלו יתלהבו לאשר להם מהלך כזה בדומה לממשלה. צריך לזכור, שכרגע היישומים שהממשלה מעבירה הם נטולי סיכון מבחינת פרטיות או סודיות כלשהי, מה שלא נכון תמיד במגזרים כמו הבנקים, שכידוע הם מאוד שמרנים.

אחד המבחנים הגדולים של המנמ"רים בממשלה

המעבר לנימבוס ולענן מהווה גם אחד המבחנים הגדולים של המנמ"רים בממשלה ובכל ארגון שיילך למהלך הזה. נדרשת פה יכולת ראייה כוללת, מיפוי מלא של מצב הארגון, הנכסים הדיגיטליים שלו, תכנון נכון של הסבת תהליכים שחלקם ידניים ומיושנים לדיגטציה מלאה, ניהול סיכונים קפדני ביותר, ובעיקר יכולת מנהיגות להטמיע את השינויים בענן.

בפאנל מנהלי תשתיות ומנמ"רים שנערך במסגרת כנס EDC, שהתקיים בחודש שעבר, היטיב לתאר את המצב מנמ"ר המשרד לשירותי דת, ליאור אשכנזי: "אנחנו עם היד על הדופק כל הזמן בגלל ריבוי השינויים והעוצמה שלהם. מדובר בשינו מטורף, והקורונה לימדה אותנו לחשוב שונה".

כפי שזה נראה בתחילת שנת 2022, הקצב המטורף שאפיין את השנה הקודמת הוא רק הקדימון למה שצפוי השנה, כאשר הממשלה מסמנת את הכיוון ולוחצת חזק על דוושת המהירות, כדי להגיע ליעד בזמן ובשלום. ימים יגידו.