הערך המוסף החדש של מיקור-החוץ

בניגוד לציפיות שהיו בשנה שעברה, תעשיית המיקור-חוץ ב-IT לא נפגעה, והמשיכה לשמור על רמת פעילות דומה לשנים עברו. כעת, עם סיום המיתון, נראה שהתעשייה הזו חוזרת לפרוח במגוון צורות פעילות – פרויקטי אוף-שור וניר-שור, וכן מודלים חדשים לפעולה.

באופן מסורתי, כאשר ארגון בודק יציאה למיקור-חוץ, הוא בוחן את הערך המוסף הכלכלי של הפרויקט, משמע – כמה כסף הוא יחסוך לארגון. אלא שהקריטריון הזה כבר לא בודד וכבר לא בהכרח המכריע במכלול השיקולים במעבר למיקור-חוץ. מנמ"רים שבוחנים את הנושא, מכניסים לסל השקלולים שלהם גם מרכיב חדש, שלא נלקח בחשבון עד כה: התועלת העסקית הישירה שיתרום פרויקט מיקור-החוץ לארגון כולו, ולא רק ל-IT. בשקלול זה נכללים ערכים שמושפעים מההון האנושי של מבצעי פרויקט מיקור-חוץ, איכות העבודה שלהם, והאופן בו הם תורמים להגדלת הערך העסקי של החברה.

מגמה חדשה זו עולה ממחקר עדכני שערכה חברת הייעוץ KPMG. בארבעת החודשים האחרונים היא הפנתה שורת שאלות ל-450 מנמ"רים, שמיקור-חוץ היה חלק מתוכנית העבודה שלהם בשנים 2007-2009.

המחקר העלה, כי המנמ"רים העמידו קריטריון חדש בעת בחינה של פרויקטי מיקור-חוץ: הערך עבור הארגון כולו, דרך ה-IT שמשרת את מטרותיו של הארגון להביא למירב הרווחים שלו. 80% מהמשיבים הציבו קריטריון זה בראש סדר העדיפויות שלהם, ואמרו, כי הערך הזה גובר על כל ערך כספי אחר שמהווה את הבסיס לשיקול בעת יציאה למיקור-חוץ. נושא ההלימה לרגולציות העסיק 56% מהמשיבים, ואילו נושא ניהול הסיכונים בביצוע מיקור-חוץ, העסיק 52% מהמשיבים. המסקנה העולה מהתשובות היא שהקריטריונים האחרים עדיין קיימים, אבל משקלם כבר אינו מהותי כבעבר.

בריאן קרוקשנק, אנליסט ושותף ב-KPMG באנגליה, מסביר את השינוי שחל אצל המנמ"רים, בכך שהם נתונים ללחצי הנהלות להתייעל, לחסוך ולחפש דרכים להוציא שירותים החוצה. מנגד, הם לא מוכנים על לוותר על השאיפות שלהם לצאת ממסלול התפקיד הרגיל של מנמ"ר, להתקדם ולהיות מחוללי שינוי, כאלה המסייעים לארגון לממש את מטרותיו העסקיות. הנה כי כן, בחירה של ספק מיקור-חוץ שיודע לא רק לחסוך כסף לארגון, אלא שפעילותו תביא לארגון כולו ערך מוסף ממשי, דרך ה-IT – היא היעד החדש של המנמ"רים.

המצב בישראל

גם בישראל שוק מיקור-החוץ שומר על רמה גבוהה של בולטות ודומיננטיות בשוק ה-IT. בשנים האחרונות בוצעו כמה פרויקטים גדולים בתחום, בעיקר במגזר הציבורי. למרות שבחלק מהם נתגלעו חילוקי דעות בין הספק ללקוח, ועל אחדים מהם מתנהלים דיונים בבתי המשפט, עדיין יש לסוג שכזה של שירותים משקל חשוב בשיקולי הפעילות של ארגוני IT.

לקוחות רבים מרוצים ממיקור-החוץ, הם רואים בספקיהם שותפים עסקיים לטווח ארוך ומדווחים על עליה ביוזמות הקשורות לליבה העסקית של הארגון. בתקופת המיתון אמרו לא מעט מנמ"רים, כי חוזים ארוכי טווח שחתמו עם ספקי מיקור-החוץ הצילו אותם מקיצוצים כואבים שההנהלות רצו להשית עליהם. מנמ"רים שהוציאו החוצה פרויקטי IT לא ממהרים להחזירם הביתה.

כעת עם המגמה החדשה עליה למדנו מהמחקר של KPMG, סביר להניח שגם המנמ"רים בישראל יתנו ערך גבוה מאוד לאיכות העבודה שמבצע ספק מיקור-החוץ, לרמה המקצועית של אנשיו, וליכולת שלו להיות יצירתי. זאת, כדי שה-IT יוכל להיות חלק מהמנוף העסקי-כלכלי בארגון, כפי הוא, ה-IT, רואה עצמו בשנים האחרונות. משמע, לא רק כלי שמשרת את צורכי המיחשוב של הארגון.

ביום ה' הקרוב ינחה זיו מנדל, מנכ"ל משותף בג'ון ברייס הדרכה מקבוצת מטריקס, מפגש מקצועי בנושא מיקור-חוץ. במפגש, בהפקת אנשים ומחשבים, תשתתף גלית פיין, אנליסטית בכירה מ-STKI, שתעדכן על הנעשה ועל הצפוי בשוק מיקור-החוץ בישראל. כן ישתתפו במפגש מוטי אשכנזי מ-HP ישראל, רווית דניאלי מקבוצת כלנית, שמוליק דולצ'ה – מנהל התפעול באגף ה-IT במשרד המשפטים, וכן צביקה ישראלי – יועץ לתחום ולשעבר בכיר בנס ישראל.