להפסיק לזלזל באנשי התוכנה בצה"ל

זה קרה לפני כ-20 שנה, עת הייתי מפקד ממכ"א (ר"ת מרכז מיכון כוח אדם). יחד עם מפקדים בכירים אחרים באכ"א – אגף כוח האדם של צה"ל – הגעתי לשיחה עם סגן הרמטכ״ל דאז (ולימים הרמטכ"ל), גבי אשכנזי .שיחה שעסקה בנושאים שונים, אבל הדבר העיקרי שעלה על השולחן הוא הזלזול של אשכנזי הגולנצ'יק במערך העורף הצה"לי.

גבי אשכנזי, כשהיה רמטכ"ל. צילום: דובר צה"ל

במהלך השיחה ביקשתי את רשות הדיבור והסברתי לאשכנזי שלי עצמי, קצין בכיר, יש פרופיל 31, עקב בעיות אורתופדיות, ושלמרות הבעיה הרפואית, התגייסתי לצבא ועשיתי את המקסימום כדי לתת שירות משמעותי. ציינתי שרוב ככל חיילי היחידה שעמדתי אז בראשה – כאמור, ממכ"א – לא בחרו שלא להיות קרביים, אלא נאלצו ללכת ללמוד על המחשב ולשרת בה עקב פרופיל נמוך. וגם הם התגברו על הבעיות ועשו את המקסימום כדי לתרום לצה"ל.

אשכנזי, כדרכו, לא קיבל את דבריי והתייחס בזלזול למה שאמרתי על שירות משמעותי של אנשים כמוני בצבא.

יצאתי מהפגישה נבוך ועצוב, ועד היום אני נושא את הסיפור הזה על אשכנזי, שמבטא את חוסר היכולת של המפקדים הבכירים בצה"ל להבין שאנשי יחידות המחשב הגיעו לשם כפשרה, כיוון שלא היה ביכולתם להתגייס לקרבי.

גם אני שירתתי בחזית

סיפורי האישי מקבל משנה תוקף בכך שמאחר שלא היה ביכולתי להתגייס לשירות קרבי, בהיותי בממר"ם חיפשתי כל הזמן את האפשרות לתרום למערך הקרבי. ב-1985 עמדה בפניי הבחירה בין שירות כראש מדור מחשב בקריה, בקרבת קצינים בכירים, או שירות בגוף חדש שהוקם – פרויקט אבן מתגלגלת, שעסק במחשוב המנהל האזרחי ביהודה ושומרון וביק"ל (יחידת הקישור ללבנון), שהייתה קיימת החל ממבצע שלום הגליל ועד אחרי שיצאנו מרצועת הביטחון.

אני סבור שלא צריך לתת לחיילים בעלי פרופיל קרבי להגיע ל-8200. אבל מכאן ועד לזלזול שחשתי בהיותי מפקד ממכ"א והמשכו בדברים האחרונים של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, שלפיהם הטובים לקרבי – ולא לסייבר, הדרך ארוכה

כמי שמאמין בתחיית האומה אחרי 2,000 שנות גלות וכמי שדגל ישראל מתנופף על ביתו 365 יום בשנה, ולא רק ביום העצמאות, בחרתי ללכת לפרויקט במנהל האזרחי – בתפקיד יותר זוטר אך יותר משמעותי לצה"ל ולעם ישראל. במשך שמונה שנים נסעתי לעבוד ביהודה ושומרון, בחבל עזה ובמארג׳ עיון, על מנת לתת תמורה מקסימלית לצה"ל במסגרת המגבלות שלי. חטפתי אבנים רבות על רכבי, סיכנתי את עצמי בנסיעות רבות מאוד בשטח (כ-50 אלף ק"מ בשנה) – והכול על מנת לתרום לצה"ל לא פחות מחיילים קרביים, למרות המגבלה הגופנית שממנה סבלתי.

הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. צילום: דובר צה"ל

"קמפוס רמת גן" וקניון עזריאלי

אחרי שנים רבות במרחבי המחשוב המבצעי הגעתי לממר"ם, על מנת לפקד על ענף בממכ"א ואחר כך על כלל היחידה. שם נחשפתי לדברים שגם לי הייתה ביקורת עליהם: קראו לבסיס בסלנג "קמפוס רמת גן", כאילו מדובר באוניברסיטה ולא בבסיס צבאי, נתנו לחיילים ולקצינים ללכת במשך היום לקניון עזריאלי (דבר שהייתי אוסר בפקודה) ויש חיילים שניצלו את היותם באזור תל אביב-רמת גן כדי לעשות לביתם במקום לצה"ל. אני גם סבור שלא צריך לתת לחיילים בעלי פרופיל קרבי להגיע ל-8200 – יש מספיק חיילים עם פרופיל נמוך שיכולים למלא את תקני היחידה. אבל מכאן ועד לזלזול שחשתי בהיותי מפקד ממכ"א והמשכו בדברים האחרונים של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, שלפיהם הטובים לקרבי – ולא לסייבר, הדרך ארוכה.

לסיום, אם צה"ל לא ידע לתגמל את חייליו וקציניו המשרתים במערך הטכנולוגי בשכר סביר, אז עם כל הכבוד לדברי הרמטכ"ל, לא יישאר בצבא מערך טכני איכותי. יש להעביר את כלל המערך בכניסה לקבע למערך מקצועי, שיהיה דומה בתנאיו לחברת היי-טק. זה ישאיר אנשים איכותיים בצבא ולא יגרום לתסכול מתמשך לחיילי ולקציני היחידות הקרביות.

הכותב הוא אל"מ (מיל'), לשעבר מפקד ממכ"א וכיום מנכ"ל חברת הייעוץ הטכנולוגי-עסקי Bsd-IT.