ה-IT שאפשר את הרציפות התפקודית והשקיפות של הכנסת בקורונה

השנתיים האחרונות היו מאוד מאתגרות בעבודת הכנסת – עקב הקורונה, המשבר שהיא הביאה אתה ומערכות הבחירות הרבות שכבר שכחנו שהיו כאן בשנתיים וחצי האחרונות. בכל אותה תקופה הכנסת המשיכה לעבוד כרגיל, מבחינה תפעולית, ובעיקר הגבירה – ובהצלחה – את השקיפות שלה מול הציבור. לפני החזרה לפעילות רגילה וביתר שאת אחריה, דיוני המליאה, הוועדות וההצבעות, כולל ההצבעות הדרמטיות על תקציב המדינה, התבססו על מערכות מידע, תשתיות תקשורת וכלים טכנולוגיים אחרים.

מאחורי הפעילות הברוכה הזאת עומדים אנשים רבים בכנסת, שבדרך כלל לא זוכים לחשיפה. במידה רבה, הם "שקופים". אלא שבלעדיהם הכנסת לא יכולה לתפקד ולו יום אחד. זה נכון לא רק לגביהם, כי אם גם לגבי כל עובדי מחלקות ה-IT, הטכנולוגיה והאינטרנט בממשלה, שבזכותם התאפשר לתת שירות לאזרחים בכל תקופת הקורונה, על בסיס האמצעים הדיגיטליים ומערכות ה-IT החכמות שיש במשרדים השונים.

בשבוע שעבר נערך בכנסת מפגש מיוחד, שמטרתו הייתה להגיד להם תודה. השתתפו בו עובדי אגף המחשוב ומחלקת האינטרנט של הכנסת, ועובדי מחלקות מקבילות במשרדי ממשלה. את הכנס ארגנה רחל מלול ממחלקת האינטרנט.

השבחים לעובדי ה-IT – קונצנזוס בכנסת

את האירוע פתח מנכ"ל הכנסת, גיל סגל, שאמר כי "האמצעים הדיגיטליים אפשרו לכנסת את המשך הקשר עם הציבור ואת היכולת לממש את עקרון השקיפות שהיא חרטה על דגלה עוד לפני פרוץ המגפה". סגל הודה לאנשי ה-IT, האינטרנט והדוברות של הכנסת, שאפשרו את ההמשך הרגיל, ככל הניתן, של הפעילות. גם מזכירת הכנסת הוותיקה, ירדנה מלר הורוביץ, לא חסכה שבחים מעובדי המשכן, ובמיוחד מאגף מערכות המידע.

גיל סגל, מנכ"ל הכנסת. צילום: אבי אוחיון, לע"מ

עוז כהן, סגן מנמ"ר הכנסת, סיפר על האתגרים שעמדו בפני אגף המחשוב מאז תחילת הקורונה. "המטרה הייתה לשמור על רציפות תפקודית", אמר. "התקבלה החלטה שהכנסת לא עוצרת את עבודתה, ואגף המחשוב היה חייב לתמוך בה. האתגר היה כפול: לא מספיק לאפשר את המשך הרציפות של העבודה הפרלמנטרית, אלא צריך שזה גם ישוקף לציבור, ועל הכול היה להיות משודר ברמה גבוהה, כי זו הדרך של הכנסת לממש את השקיפות. המערכות שמאפשרות את עבודת המליאה, מהלכי ההצבעה והחקיקה הן קריטיות, ולא יכול להיות שהן לא תפעלנה בכל מצב".

בהמשך הוא תיאר כיצד אנשי האגף הצליחו לתת מענה להחלטה לאפשר לח"כים להיות נוכחים במליאה, למרות המגבלה של מספר האנשים שהייתה בתקופות הראשונות של הקורונה. הוחלט, וכולנו יכולנו להבחין בכך, להושיב את הח"כים בשלושת המפלסים של אולם המליאה – זה ה-"רגיל", שבו הם יושבים בשגרה, כמו גם המפלסים שמאכלסים את העיתונאים והמוזמנים. "זה חייב אותנו לפרוש קילומטרים של סיבים ותשתיות תקשורת, ולהתאים את מערכות המחשוב של הח"כים, כדי שיוכלו לעבוד ולהצביע – וכל זה בהתראה קצרה של פחות מ-24 שעות", אמר כהן.

"אי אפשר להתעלם מכך שמוסדות השלטון המשיכו לתפקד בכל תקופת החירום הקשה, ואפשרו את השקיפות והרציפות התפקודית, שחשובים בכל דמוקרטיה".

אתגרים נוספים שאיתם התמודד ה-IT של הכנסת במהלך הקורונה היו, לדבריו, השארת האפשרות של הח"כים להגיש הצעות חוק גם עם המגבלות ואפשור של מהלך שידורים רציף של אתר הכנסת, כדי שאזרחים רבים שרצו לעקוב אחרי הדיונים יכולים היו לעשות זאת מרחוק. "זה נראה מובן אליו, אבל דרש הרבה מאוד השקעה באמצעים, כדי לאפשר שידור זמין ורציף", ציין.

עוז כהן, סגן מנמ"ר הכנסת. צילום: צילום מסך: ערוץ הכנסת

בנוסף, כהן פירט את ההתאמות שנעשו בפעילות ועדות הכנסת על מנת לאפשר קיום דיונים מרובי משתתפים, תוך עמידה בהנחיות גורמי הבריאות. אמצעים אלה כללו פריסת תשתיות מולטימדיה, חיבורן לאתר הכנסת ולחדרי הוועדות, וכן שימוש נרחב מאוד בזום, כדי לאפשר השתתפות בידון של גורמים שלא היו יכולים להגיע פיזית למשכן הכנסת.

"מתן המענה – תוצאה של מהלכים שנעשו לפני המגפה"

כהן הדגיש כי "המענה המוצלח לאתגרים בקורונה היה תוצאה של מהלכים שנעשו לפני פרוץ המגפה להגברת השקיפות של הכנסת ולהשקעה באמצעים שבסופו של דבר אפשרו את המעבר המהיר למציאות החדשה".

לסיכום אמר כהן כי "במבט לעתיד, הכנסת רואה חשיבות בהמשך הובלת מדיניות של חדשנות טכנולוגית ובעידוד הטמעת כלים חדשניים". לדבריו, "כפי שהוכח במשבר האחרון, גישה זו היא שסייעה לכנסת להתמודד עם האתגרים שבפניהם היא ניצבה, והיא זו שתסייע להתמודד עם אתגרים עתידיים".

השורה התחתונה: בצד הביקורת שקיימת באופן קבוע על עבודת משרדי הממשלה והכנסת, אי אפשר להתעלם מכך שמוסדות שלטון אלה המשיכו לתפקד בכל תקופת החירום הקשה, ואפשרו את השקיפות והרציפות התפקודית, שחשובים בכל דמוקרטיה. לפעמים אפשר לעצור רגע ולהגיד פשוט תודה.