המחדל שמונע מההיי-טק להגיע לפריפריה

הדיון שנערך אתמול (ב') בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא אי הגעתו של ההיי-טק לפריפריה האיר באור נגוהות את אחד המחדלים החמורים ביותר של ממשלות ישראל לדורותיהן – עד כדי כך. מדובר במחדל ברמות החברתית, הכלכלית, התכנונית ועוד.

הנתונים שהוצגו בדיון מקוממים, אם כי לא מפתיעים: 91% מתעשיית ההיי-טק מרוכזת באזור המרכז, ובעיקר בתל אביב ובשרון, ורק 9% נמצאת בכל האזור שמדרום ומצפון למרחב המצומצם הזה.

התעמקות בדו"ח המפורט שמרכז המחקר והמידע של הכנסת הגיש לוועדה לקראת הדיון מעלה תהיות, ובמרכזן העובדה שלפי החוק לעידוד השקעות הון, גם ערים גדולות כמו חיפה ובאר שבע נמצאות בפריפריה. רוצה לומר ששתי הערים האלה, שיש בהן מרכזי היי-טק מפותחים למדי, נכללות באותם 9%. ועוד רוצה לומר שהן נמצאות באותה המשבצת כמו קריית שמונה, שלומי, ירוחם וערד.

ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, בדיון אתמול (ב'). צילום: דוברות הכנסת

את הדיון הוביל יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון – בעצמו תושב הפריפריה, ומי שהיה ראש מועצה מוצלח מאוד בירוחם. ח"כ ביטון לא הסתיר את סערת רגשותיו, ואמר שיש עיוות משווע בהכללת ערים מבוססות כמו חיפה במונח "פריפריה". לדבריו, טוב שהערים הגדולות בצפון ובדרום מקבלות תקציבים, אבל זה לא ממש עוזר לצעירים מחצור הגלילית, בית שאן, מצפה רמון או דימונה. ביישובים אלה אין (כמעט, לשם הזהירות) זכר לפעילות של חברות היי-טק.

ח"כ ביטון וח"כים נוספים שהתבטאו בדיון זיהו בכך את הבעיה האמיתית, שהיא בין הסיבות המרכזיות לעובדה שחברות ההיי-טק לא רוצות, ברובן, להגיע לפריפריה: האקו-סיסטם והתשתיות החסרות כדי לבנות אותו. נניח שמהנדס מוכשר מתל אביב ירצה לעבור לאחד היישובים בצפון כדי להשתלב בהיי-טק שם, ונניח שהוא יעשה זאת על אף בעיות התחבורה הקשות בערים שאינן תל אביב והסביבה – האם ביישובים בגליל יש תשתית טובה ומספיקה, שתאפשר לו להעביר לשם גם את בני משפחתו? האם הוא יוכל למצוא שם מספיק, ומספיק טובים, קופות ובתי חולים, בנקים, בתי ספר, מרכזי קניות ובידור? התשובה היא לא.

האם קריית המודיעין בדרום באמת תוקם?

אחד המהלכים שמדובר עליו כבר שנים הוא העברת גופי המודיעין לנגב. אתמול פורסם כי שר הביטחון, בני גנץ, חתם על ההסכמים שיאפשרו את ההעברה הזאת. מדובר בתוכנית שתוכננה כבר לפני עשור, ורק עכשיו היא נחתמה ואמורה לצאת לפועל.

אלא שעוד בטרם יבשה הדיו על החתימה של גנץ, כבר יצאו קולות מתוך מערכת הביטחון, שאומרים שהסיכוי שקצינים וחיילים מוכשרים מיחידות כמו 8200 יעברו לדרום הוא אפסי. אין להם כל סיבה טובה לשכנע את בני משפחותיהם לעשות רילוקיישן בתוך הארץ, גם אם זה לבאר שבע, על קריית ההיי-טק שיש בה.

כל הממשלות מאז הגיית התוכנית ועד היום הפליגו בשבחי התוכניות להעברת צה"ל לנגב, שהעברת חיל המודיעין לשם היא אחת מהן, והפוטנציאל שלהן לשדרוג האזור וליצירת אלפי מקורות תעסוקה. אלא שכרגע, למרות החתימה של שר הביטחון, זה נראה כחלום.

אם רוצים שחברות ההיי-טק יפתחו שלוחות בפריפריה, צריך לדאוג לכך שהעובדים שלהן יוכלו לחיות שם לפחות באותה הרמה שהם רגילים אליה במרכז הארץ. ואת זה צריכה לעשות הממשלה

ואם התוכניות אמנם יתממשו והיחידות אכן יועתקו מהמרכז לנגב, יש מצב שהאנשים הטובים שמועסקים בהן לא יעברו איתן. הרי לא מדובר רק בחיילים, שמחויבים לעשות את מה שהמפקדים שלהם אומר להם, כי אם גם באנשי קבע ובאזרחים עובדי צה"ל, ולהם יש חלופות מיידיות בשוק הפרטי, שצמא לאנשי סייבר, בפרט אם הם מגיעים מהצבא. החברות מציעות להם שכר גבוה, שיכול להגיע לסכום כפול ממה שהם מקבלים כיום, כשהם בצבא. אז גם לעבור למקום מרוחק, גם להתמודד עם קשיי תעסוקה, תחבורה וחינוך, שהוא פחות טוב בפריפריה, וגם לא לשפר את השכר? כל אלה הם מתכון לכך שהתוכניות לא באמת יקרו, או לפחות ייתקלו בקשיים מהותיים.

שר הביטחון, בני גנץ. צילום: חן גלילי

כמובן שברמה הלאומית אסור לוותר על התוכניות האלה. כל משרדי הממשלה שנוגעים בדבר צריכים להתכנס לפורום משותף שבו יראו את התמונה הכוללת של הצרכים של אותם ישובים, כדי שיוכלו לקלוט את האנשים, ואז להתחיל לשכנע מנהלי חברות גדולות לתקוע יתד בפריפריה. זאת, במקביל לשכנוע של הבכירים ביחידות המודיעין להתגייס למשימה.

השיח כיום מטיל את האחריות למצב הלא טוב ביישובים רבים בצפון ובדרום לא רק על הממשלה, כי אם גם על חברות ההיי-טק, שלא פותחות שם שלוחות. אלא שאם רוצים שהן יעברו לפריפריה, או לפחות יפתחו שם שלוחות, צריך לדאוג לכך שהעובדים שלהן יוכלו לחיות שם לפחות באותה הרמה שהם רגילים אליה במרכז הארץ. ואת זה צריכה לעשות הממשלה. בינתיים זה לא קורה, והמושלים על אומת הסטארט-אפ מסנדלים אותנו. כך נוצר מצב שאין בפריפריה מספיק היי-טק וחדשנות. הגיע הזמן לשנות את המצב, הגיע הזמן לקריאת השכמה.