תובנות חשובות להצלחה במסע הטרנספורמציה הדיגיטלית (חלק ב')

"אנחנו נוטים להערכת יתר של השפעות הטכנולוגיה בטווח הקצר ולהערכת חסר של השפעות הטכנולוגיה בטווח הארוך".

החוק הנ"ל מיוחס לד"ר  רוי אמארה, מדען מחשב ועתידן מאוניברסיטת סטנפורד (נפטר ב-2007(. החוק מתייחס לנטייה האנושית בבואנו להעריך את השפעתן של טכנולוגיות על חיינו ועל הסביבה העסקית.

להדגמה, נתייחס למכוניות אוטונומיות. הרעיון אינו חדש, ובמהלך השנים יצרני המכוניות ומכוני מחקר ניסו לפתח מכוניות אוטונומיות, ללא הצלחה גדולה. ב-2015 גוגל הפתיעה כאשר הציגה מכונית אוטונומית פרי פיתוחה (כיום חלק מ-ויימו) והדגימה נסיעה אוטונומית קצרה על כבישי אוסטין, טקסס. קצת אחריה, טסלה הודיעה, שבמכוניותיה תותקן מערכת Auto Pilot לנהיגה אוטונומית. התחושה הייתה שעידן המכוניות האוטונומיות הגיע. בינתיים עברו מספר שנים, וחלום המכונית האוטונומית טרם התגשם. התברר שהנושא מורכב יותר מאשר אוסף של סנסורים, מספר רדארים, מעבדים מהירים ואלגוריתמים חכמים של למידת מכונה. האתגרים האמיתיים עלו במהירות: תשתית תחבורתית מתאימה, התאמת הרגולציה וחוקי התעבורה, פתרון סוגיות אתיות מורכבות ועוד. לאחר ההתלהבות הראשונית הגיעה ההתפכחות, וכיום ברור כי הנושא מורכב ויעברו מספר שנים נוספות עד שנראה מכוניות אוטונומיות על הכבישים. תבנית זו חוזרת על עצמה ברוב הטכנולוגיות החדשות – אופטימיות יתר בניבוי השפעת הטכנולוגיה החדשה בטווח הקצר ומציאות איטית יותר בטווח הארוך.

הכנת מפת דרכים דיגיטלית

חוק אמארה רלוונטי להכנת הארגון לסביבה העסקית העתידית במסגרת אתגר הטרנספורמציה הדיגיטלית, מעבר לתיקון ושיפור אתגרי ההווה. הכנת מפת הדרכים הדיגיטלית מהווה אחד הצעדים הראשונים בתהליך הטרנספורמציה. כדי לדעת לאיזה עתיד להכין את הארגון, עלינו לבחון ולהכין מספר תרחישים עתידיים אפשריים – מה ההתפתחויות הכלכליות הצפויות, מהם המודלים העסקיים שהארגון יישם בעתיד, אילו טכנולוגיות חדשות יהיו רלוונטיות וכד'. המטרה ברורה – גיבוש המהלכים והמיזמים לביצוע בטווח הקצר, כדי להיות מוכן בעתיד לתרחיש הנבחר. לא פשוט.

אחת המתודולוגיות שיכולה לסייע בתהליך זה פותחה על ידי חברת אינוסייט, שהוקמה על ידי פרופ' קלייטון כריסטנסן המנוח. המתודולוגיה מבוססת על חשיבה מהעתיד וחזרה להיום:  Future-Back Thinking, ופורטה במאמרים ובספר מאת מארק ג'ונסון וג'וש סוסקביז, שפורסם באפריל 2020 ונקרא "Lead from the Future – How to Turn Visionary Thinking into Breakthrough Growth". הספר מציג גישה מעניינת לפיתוח האסטרטגיה – חשיבה שיטתית מהעתיד לאחור. זו מתודולוגיה שונה מהמתודולוגיה המקובלת, היוצאת בדרך כלל מההווה, ועל ידי אוסף הנחות מגדירה את העתיד שאליו הארגון צריך לחתור, Present-Forward Thinking. לטענת מומחי אינוסייט, מנהלים חייבים לפתח יכולות להגדרת חזון עתידי, וממנו לחזור לאחור ולהגדיר את הצעדים שיש לנקוט היום, בדומה למערכת ניווט מבוססת GPS שבה מגדירים את היעד והמערכת מחשבת את המסלול הטוב ביותר אליו, מהמיקום הנוכחי.

תובנה מס' 1: התחילו את הטרנספורמציה הדיגיטלית בהגדרת החזון וגיבוש הרעיון של העתיד של ארגונכם ורק לאחר מכן תתחילו בגיבוש האסטרטגיה. מומלץ לאמץ את הכלל: Think big, start small, move fast

תמצית המתודולוגיה

צעד ראשון – הסכמה על הסביבה העתידית: צעד מאתגר, המחייב ניתוח מעמיק של הצרכים העתידיים של הלקוחות וכאלה שעדיין אינם לקוחות, איזו השפעה תהיה לטכנולוגיות שעדיין נמצאות בפיתוח וטרם הבשילו, מודלים עסקיים עתידיים, מגמות גלובליות, תרחישים אפשריים ועוד. נקודת המוצא היא מחקר עומק של צורכי הלקוחות במתודולוגיה Jobs-to-be-Done שפותחה על ידי כריסטנסן ושותפיו. משם עוברים לניסוח תרחישים עתידיים אפשריים על בסיס אוסף שאלות ותרחישים אפשריים.

צעד שני –  הליכה לאחור עד היום תוך תרגום החזון לאסטרטגיה ולצעדים ברורים כיצד ניתן להגיע מהמצב של היום אל העתיד הרצוי, תוך קביעת מטרות ויעדים מדידים.

צעד שלישי – יישום האסטרטגיה ומימושה.

קל לומר, קשה ליישם, אבל שווה את המאמץ וההשקעה בהגדרת חזון וגיבוש תוכנית פעולה ליישומו. אחת הדוגמאות היפות של יישום תפיסת Future-Back היא סטיב ג'ובס, שעם חזרתו לחברת אפל ב-1997, גיבש בשנת 2000 חזון במטרה להמציא מחדש את החברה ולהפוך אותה לאקוסיסטם של מכשירים דיגיטליים ביתיים. חזון זה תורגם לזרם של חדשנות עם מכשירי אייפוד, אייפון, טאבלטים, מחשבי מקינטוש מושכים ועוד. חזון זה שינה את העולם והפך את אפל לחברה בעלת שווי שוק של מעל טריליון דולר. במילותיו מאחד מנאומיו המרתקים: "You can’t connect the dots looking forward, you can only connect them looking backward".

סיכום

לא ניתן לתאר את המתודולוגיה Future-Back במאמר קצר זה, אבל ניסינו להציג בתמציתיות את עקרונותיה. גיבוש החזון מהווה צעד חשוב בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, שתהליך בו אנו מבקשים להכין את מפת הדרכים לעתיד הצפוי והרצוי של הארגון. האתגר הוא לאיזה עתיד להכין את הארגון וכיצד לצאת ממלכודת החשיבה Present-Forward והחלפתה בחשיבה Future-Back.

לחלק הראשון בסידרת המאמרים, לחצו כאן.

הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO, BDO Digital ישראל.