40 שנה לאנשים ומחשבים: עיתונאי אנלוגי בעולם דיגיטלי

השיר "בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי", שכתב והלחין אלון אולארצ'יק, מתאר – להבנתי – את כישלונו להתחבר ולהשתלב בעולם זר לו: "אני בחור פרימיטיבי בעולם אינטנסיבי… שכולו חשמל… אני בחור פרובלמטי בעולם אוטומטי".

הגעתי לאנשים ומחשבים לפני יותר משני עשורים, בתחילת המילניום – במקרה. לאחר כמה שנים ככתב פלילי בהארץ וברשת שוקן, כחבר מערכת ותחקירן בתוכנית "שיחת ועידה" עם נסים משעל בערוץ 1 בטלוויזיה, פצחתי בקריירה חדשה – כמורה ומגיש לבגרות מעשית בתקשורת המונים ועיתונות. בארוחה שערך חבר משותף נכחו דליה אסיא פלד, ובעלה, פלי הנמר, מייסדי אנשים ומחשבים. "בוא תהיה עיתונאי אצלנו", אמר לי פלי הנמר והשבתי: "עזוב, מיציתי את העיתונות, אני פונה לדרך חדשה, לאחר סיום תואר שני בלימודי ביטחון, אני מתכנן דוקטורט על האופן שבו התקשורת סייעה להבניית הקונספציה השגויה במלחמת יום כיפור". פלי הקשיב, וענה: "בוא תהיה עיתונאי אצלנו".

ההבנה שלי בעולם המחשוב אז הייתה אפסית. בחלוף השנים לא שכחתי את המרואיין הראשון. ד"ר ראג' נתן היה מנהל הטכנולוגיות של חברת בסיסי הנתונים, סייבייס. שעות שקלטתי את הראיון שוב ושוב, מזיז את הקלטת אחורה קדימה, קדימה ואחורה. לא הבנתי מילה, פעמיים – בשל רמתו הטכנולוגית, וגם המבטא שלו. ד"ר נתן היה הודי במקורו – אולם דבריו נשמעו לי כסינית.

מפה לשם, למדתי, תוך כדי תנועה: לשלוח מיילים; לדווח בזמן אמת; להבדיל בין ERP ו-CRM, בין CISO ו-CISA; בין IP שהוא פרוטוקול אינטרנט וקניין רוחני; בין אבטחת מידע והגנת הסייבר; בין רא"ם שבשב"כ, מערך הסייבר הלאומי, רשות הסייבר, מטה הסייבר ומצו"ב שבלוט"ם; בין האקר טוב, "לבן", לרע, "שחור"; נוזקה, חולשה, פגיעות וכופרה – והיד עוד נטויה.

האינטרנט יביא לדמוקרטיזציה בעולם? אה, לא בטוח

השתדלתי להימנע משימוש במילות באאז, ולא תמיד עמדתי במשימה. נדמה כי כל המנמ"רים ומנכ"לי ספקיות ה-IT קוראים את אותו המאמר, באותו מגזין יוקרתי למנהלים, ובלא היסוס מעתיקים משם משפטים שלמים, פסקאות חלולות וקלישאות: האינטרנט יביא לדמוקרטיזציה בעולם; אינטרנט 2.0; מחשוב גריד; קוד פתוח; לא להינעל ולשמור על חופש הבחירה; אוטומציה; סייבר; IT ירוק וסביבתי; שנת הפריצה הטכנולוגית; המחשוב – המענה למשבר הכלכלי העולמי של 2008; המנמ"ר הפך ממרכז הוצאות למרכז רווח; מנמ"ר שלא יעשה כך וכך – לא ישרוד, לא יהיה רלוונטי, ארגונו יקרוס וכו'; ה-IT מבדיל תחרותית, מייעל, משפר, ובכלל, מסתבר שהוא סנטה קלאוס; המהפכה התעשייתית הרביעית; דור 5 בסלולר ובכלל, "הדור הבא (של)"; ובשנים האחרונות: מחשוב ענן, טרנספורמציה דיגיטלית, בינה מלאכותית, לימוד מכונה, מדעני נתונים, תובנות מבוססות נתונים, חיזוי וחיקור מעמיק, קמפיין השפעה, ביג דטה, פייק ניוז, וגם, שוב, ושוב, ושוב – סייבר.

IT זה רע?

פגשתי בעבודתי אלפי א.נשים. רובם, אציין, מהטובים. מפתחים העושים לילות כימים לטובת מוצר ושירות העונים לבעיה אקוטית, מה שבלט עוד יותר בימי משבר הקורונה; מנהלים הדואגים לרווחת עובדיהם; עובדים המשקיעים מעל ומעבר אצל הלקוחות; א.נשים התורמים ממרצם וזמנם לטובת מיזמים חברתיים ולקידום תעסוקת אוכלוסיות שחלקן בענף מועט.

Dailymaily

ברלין 2003. כנס של עוד חברה שהתאיידה מהעולם, סאן. לצד ביקור בבונקר של היטלר, ראיינתי בכיר בחברה. מה רבה הייתה הפתעתי לשמוע – במקום את המשפטים השיווקיים הרגילים – ש-IT זה רע (!). ג'ון קייג', החוקר הראשי בסאן, היה בעברו היפי, "נער פרחים", ועבד בצמוד לרוברט קנדי, מועמד לנשיאות ואח של JFK, וגם, במעבר חד – היה המפיק של הרולינג סטונז. "כל חברות ה-IT נושאות באחריות לכך שהעולם מתקדם למימוש חזונו של ג'ורג' אורוול, '1984'. כל התחזיות הבידיוניות מתגשמות לצערי, ואת חברות ה-IT זה לא מעניין, כי הן רואות הכל דרך הארנק. היבטים מוסריים והשלכות הקדמה לא מעניינים אותן", התריע בזעם, שנים לפני שפייסבוק הפכה ל"מדינה" השלישית בגודלה בעולם. קייג' לא היסס למתוח ביקורת גם על מעסיקתו, סאן. וכך נמשכו להם דברי הביקורת והתוכחה בשיחה פילוסופית מרתקת, המשלבת טכנולוגיה ומוסר, ובלא מילה טובה אחת על סאן… קייג' לא היה היחיד – פגשתי במהלך השנים כמה אמיצים כמוהו.

בין אלפי הראיונות, זכיתי להיות היחיד בארץ שראיין, בלעדית, שני מנמ"רים של השב"כ. פגשתי מנמ"רים במגזרי הממשלה, הציבורי והביטחוני, שעושים – בלא שמץ של ציניות – ימים כלילות, בלא חשיפה, הדר, כבוד ויקר בפיתוח מוצרים ושירותים התורמים לביטחון המדינה, במובן המהותי והעמוק של המילה. התרגשתי לפגוש עובדי ציבור איכותיים, העושים עבודתם נאמנה, ובמעשיהם מעידים שלא הכל שחור במדינה. התפעלתי מבנימין נתניהו, ראש הממשלה לשעבר, שאינני מחסידיו – על שקידם ושיווק בגאוניות את הענף בכלל ואת הסייבר בפרט, בזירה הבינלאומית. וכן, פגשתי גם אנשים טובים פחות.

עברתי הרבה באנשים ומחשבים, והשכלתי לא מעט. הצלחתי להתמודד, כדברי אולארצ'יק, עם המצב של "… (להיות) בחור מונוליטי בעולם פוליטי שכולו מהומה…". טכנופוב קטן נותרתי, אך עולם חדש נתגלה לפני, וחלקו – מרתק. והיה ותשאלו: הדוקטורט, מה עלה בגורלו? ואשיב: יחכה לפנסיה.

מהפקס-עיתון של פעם ל-DailyMaily ולפורטל של היום צילום: אנשים ומחשבים