האם ההיי-טק יממש את חזון בן גוריון להפרחת הנגב?

השבוע החלו בישראל אירועים להנצחת פועלו של דוד בן גוריון. אחד החזונות של ראש הממשלה הראשון של ישראל היה הפרחת השממה. "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו", הוא אחד המשפטים היותר מפורסמים שלו, שלקוח מתוך אחד מנאומיו המפורסמים.

כאשר מדברים על מימוש החזון הזה, מדברים היום על הסטארט-אפ ניישן, ההיי-טק הישראלי, שחלק מהתפקידים החברתיים והלאומיים שלו הם לממש את החזון, להרחיב את הפעילות בנגב, ובכך לייצר אקו- סיסטם כלכלי וחברתי שיקדם את מימוש החזון. 

צריך לומר שלמרות הביקורת המופנית כלפי הענף, והאווירה הכללית שמתריסה כלפיו, בשנים האחרונות נעשו כמה צעדים, שלוו בהשקעות שיש להן פוטנציאל לשנות את המציאות

בן גוריון עצמו היה שותף להתנעת התהליך שהביא את ישראל כיום להיות מדינה מובילה בעולם בכל מה שקשור למחשוב וטכנולוגיה, ובספרות הרלבנטית שסוקרת את תולדות המחשוב, לבן גוריון יש מקום מכובד וחשוב. הוכחות לכך ניתן למצוא בין היתר בספרה של עמירה שחר "בחזית המחשוב". בתחילת הספר מסופר כי בשנים הראשונות לאחר קום המדינה היו המחשבים הראשונים, שנקראו אז מכונות אלקטרו מכניות, בשימוש אצל מספר גורמי ממשלה, גופים פרטיים, משרד הביטחון, אמ"ן, וכמובן מכון ויצמן. המכון גם העניק זמן מחשב לגופים השונים אם כי לא בחפץ לב, ובמיוחד הערים קשיים על גופי ביטחון כו אמ"ן ורפא"ל. בעקבות זאת התערב בו גוריון על ידי פנייה למאיר וייסגל, אז מנהל המכון, שפינה זמן מחשב למערכת הביטחון.

עמירה שחר כותבת בפרק זה כי בנקודה הזו, בשנת 1957, החל בן גוריון להתעניים בנושא המחשוב, ולהתעניין ברכישת מחשב נוסף על זה שפעל במכון ויצמן. וב-1960 הוא הקים ועדת מיחשוב בממשלה, שקבעה כי שני מחשבי פילקו שכבר פעלו בממר"ם יספיקו לצורכי מדינת ישראל של אז.

נציגי מגזר ההי-טק שפועלים בנגב – עדיין מעטים

מאז כמובן הדברים השתנו, תעשיית ההיי-טק היא אחד העוגנים המרכזיים במדינה, מייצאת 45 אחוזים מכלל סך הייצוא הישראלי, ומוגדרת כקטר שמניע את המשק.

אבל הקטר הזה, בניגוד לקטרים של רכבת ישראל, נעצר במרכז הארץ, ולא מגיע בתדירת גבוהה לבאר שבע וליתר ישובי הנגב. נציגי המגזר שפועלים שם עדיין מעטים. 

הסיבות לכך הן רבות ולא כולן, אם לא רובן, בכלל תלויות בחברות ההיי-טק אלא במדיניות הממשלה, בהפניית משאבים, בהשקעות בתשתיות, בחינוך, ברשויות המקומיות, ובלא מעט בירוקרטיה. כל אלו לא מקלים על חברות היי-טק להקים בנגב מוקדי תעסוקה.

צריך לומר שלמרות הביקורת המופנית כלפי הענף, והאווירה הכללית שמתריסה כלפיו, בשנים האחרונות נעשו כמה צעדים, שלוו בהשקעות שיש להן פוטנציאל לשנות את המציאות.

יפריח את הנגב? ההיי-טק הישראלי. צילום: BigStock

תכניות לפיתוח החדשנות בדרום

כך למשל, צה"ל ומשרד הביטחון מאיצים את פרויקט העברת הצבא לדרום, בעקבות הפניית תקציבים למרחב האזורי שאפשרו את מעבר החיילים והקצינים ובני משפחותיהם. העיר באר שבע משקיעה משאבים רבים בפיתוח מרכזי חדשנות, והרחבת האקו-סיסטם שקיים סביב אוניברסיטת בן גוריון ומרכזי החדשנות של בית חולים סורוקה.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, שמתפרסם היום, מספר ארנון קולמבוס, מנהל חממת אין נגב, על התכניות החדשות להקים מרכז חדשנות ראשון מסוגו באזור הדרום, בין כביש 6 לרהט, והכוונת חברות שפועלות בחממה לגייס הון אנושי מהנגב. הוא גם מספר על מאמצים לחבר את החברות הצעירות עם החברות הגדולות, שפועלות בנגב ומשוועות לכוח אדם בתחום המיחשוב וההנדסה.

כל מנכ"לי חברות ההיי-טק מגלים פתיחות רבה ורצון להגביר את הנוכחות בדרום. הם גם עושים לא מעט פעולות, על ידי התנדבות, תרומה אישית בדרכים שונות ועוד. זה לא רק עניין של תמריצים כספיים, אלא גם של נושאים הקשורים באיכות החינוך, בפערים הבלתי נסבלים שקיימים בין הדרום למרכז הארץ, באתגרי נגישות תחבורתית ותעסוקתית, שמקשים על המנכ"לים לשכנע עובדים לעבור לדרום, ועוד יותר הם מתקשים לאתר את העובדים מהנגב.

שורה תחתונה: חזון בן גוריון להפרחת הנגב עובר כעת דרך חזון הסטארט-אפ ניישן שיהפוך את הנגב למרכז חדשנות עולמי, אליו ינהרו מכל העולם, ובעיקר מתל אביב דרומה.