על נגישות, אקלים ומלחמת עננים

הפעם בטור: על הקריאה של בנט לרתימת ההיי-טק הישראלי למלחמה במשבר האקלים, חוסר הנגישות בוועידה בגלזגו והמקרה של השרה קארין אלהרר, והמתקפה של הממשלה נגד אורקל

אקלים ומחשוב ענן בתמונה אחת.

השבוע הופנו זרקורי העולם לוועידת האקלים שנערכה בגלזגו, סקוטלנד. הרבה מאוד הצהרות והבטחות פוזרו באוויר, כולל מנציגי ישראל, אבל אף אחד לא יודע בוודאות האם וכמה מהן באמת יסייעו להצלת כדור הארץ, או שהן יתאדו באוויר הלא נקי.

בישראל, דבר אחד שיזכרו מהוועידה הוא נושא הנגישות, בעקבות העובדה ששרת האנרגיה שלנו, קארין אלהרר, לא יכולה הייתה להשתתף בדיוני המליאה ביום הראשון (כולל להיות באולם בזמן נאומו של ראש הממשלה, נפתלי בנט), כי לא היו באולם הכנסים הענק בגלזגו הסדרי נגישות. בחוצפה בריטית לא אופיינית, מיד הופנתה האצבע המאשימה לשרה אלהרר ולצוותים מישראל, בטענה שהם לא הודיעו קודם שיש צורך בהסדרי נגישות לכבוד השרה. רק לאחר יממה, הבריטים הבינו שפישלו בגדול וראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, התנצל אישית בפני אלהרר.

שרת האנרגיה, קארין אלהרר.

שרת האנרגיה, קארין אלהרר. צילום: קובי קנטור ז"ל צילום: קובי קנטור ז"ל

הנושא עורר סערה בישראל, אבל גם בממלכה המאוחדת, והגל הזה גרם לאדוות במדינות נוספות. מה שווה אוויר נקי מפליטות גז חממה אם על הקרקע יש אנשים שלא יכולים לנהל אורח חיים סביר ולהשתתף בכנס, בפרט כשהוא של האו"ם? מבלי ללמד סנגוריה על המשלחת הישראלית, סביר להניח שחבריה לא נתנו את דעתם על כך, מפני שבארץ יש מודעות הרבה יותר טובה לנגישות מאשר בחלק מהמדינות האחרות, לפחות בכל מה שקשור במרכזים ציבוריים, כולל במקומות שבהם מתקיימים אירועים גדולים. נראה שהעולם המערבי, שדווקא מרבה לדבר על נגישות, צריך ללמוד הרבה מאיתנו. השרה אלהרר אמרה לאחר המקרה שאם כתוצאה ממה שקרה לה בוועידה בגלזגו תגדל המודעות לנגישות – הרי שרק בשביל זה היה כדאי להגיע לשם.

לפתח פתרונות ולא אפליקציות

אחת התובנות שעלתה מהוועידה היא שהמודעות הגדולה והגדלה לשמירה על כדור הארץ לא מספיקה ושרוב הפתרונות למצב הקריטי טרם הומצאו. לנקודה הזו בדיוק כיוון בנט, יזם ואיש היי-טק לשעבר, כשקרא ליזמים ולמפתחים להתגייס למצוא פתרונות, שיאפשרו לממש את היעדים שישראל הציבה לעצמה בנוגע להגנת הסביבה.

לפני שקוראים להיי-טק להתגייס, קובעי המדיניות חייבים לעשות בדק בית, לשנות את הגישה שלהם ולגרום לעצמם לאפשר את המהפכה הירוקה, ולא להילחם נגדה

יש בארץ קהילה די גדולה של מפתחים בתחום הטכנולוגיה לאנרגיה ירוקה. יש לא מעט סטארט-אפים שכבר פיתחו פתרונות בתחום. איפה הבעיה? ביישום שלהם בשטח. אין מספיק קרנות הון-סיכון שמוכנות להיפרד מלא מעט כסף כדי לקדם פרויקטים בתחום, שכבר מונחים במגירה. האשם נעוץ פחות בהן ויותר בשתיים מהרעות החולות של ישראל: עודף רגולציה, שמייצר חסמים, וחוסר יציבות במדיניות בנושא הזה. אין מדיניות מתכללת. יזם שרוצה להשקיע כסף בפתרונות תשתיתיים, כמו אנרגיה סולרית, או בטכנולוגיה בתחום צריך להיות בטוח שהמדינה לא תשנה את המדיניות שלה גם בעוד 10 שנים. לכן, לפני שקוראים להיי-טק להתגייס, קובעי המדיניות חייבים לעשות בדק בית, לשנות את הגישה שלהם ולגרום לעצמם לאפשר את המהפכה הירוקה, ולא להילחם נגדה.

מלחמת עננים: הממשלה נגד אורקל

בוועידת הפסגה של ה-IT מבית אנשים ומחשבים, שנערכה בתחילת השבוע, דיבר שחר ברכה, ראש רשות התקשוב, על מהפכת הענן שהממשלה הולכת לעבור בעקבות מכרז נימבוס. רבים הופתעו לשמוע את החלק האחרון של הרצאתו, שהוקדש לביקורת נוקבת על אורקל, שהפסידה במכרז. ברכה ציטט את פסק הדין שנתן בית המשפט בעתירה שבה דרשה אורקל לבטל את תוצאות המכרז ואת זכייתן של AWS וגוגל בו. הוא לא הסתיר את חוסר הנוחות שלו מעצם התביעה של אורקל – לא בדבריו בוועידה ולא בפוסט שכתב בעמוד הפייסבוק שלו בשבוע שעבר.

הדברים לא נאמרו במקרה וכל מילה הייתה מכוונת. כמו בכל מכרז גדול, אחד החששות של מוציאיו הוא שחברה שמפסידה תתקע אותו על יד הגשת תביעה. אורקל כבר מסרה שהיא תערער על פסק הדין, והדברים החריפים של ברכה נועדו להזהיר אותה שלא תעשה זאת. ברכה גם דיבר על אזורי הענן של שתי החברות המפסידות במכרז – אורקל שכבר עשתה זאת ומיקרוסופט, שבימים אלה מקימה את אזור הענן המקומי שלה – וציין שאלה ייפתחו (או נפתחו, במקרה של אורקל) לפני שיחל המימוש של פרויקט נימבוס.

שחר ברכה, ראש רשות התקשוב הממשלתי, בוועידה השבוע.

שחר ברכה, ראש רשות התקשוב הממשלתי, בוועידה השבוע. צילום: ניב קנטור

דוגמה מוחשית לכך קיבלנו בשבוע שעבר כאשר שירותי בריאות כללית, ארגון הבריאות הגדול בישראל והשני בגודלו בעולם, עלה לענן יחד עם מיקרוסופט. הסיכום בין שני הגופים הוא שברגע שהדטה סנטר בישראל של הענקית מרדמונד יהיה מוכן, כל המידע של הכללית יועבר לשם. כאשר ליאורה שכטר, מנמ"רית הכללית, נשאלה השבוע מדוע היא לא בחרה ללכת עם הממשלה, היא השיבה שאחד השיקולים היה החשש שמכרז בהיקף כזה ייתקע בבתי משפט, מה שהיה תוקע גם את המעבר לענן של הקופה, שיש בו צורך דחוף.

המהלך של הכללית ומיקרוסופט הוא פרויקט עוקף נימבוס, שעלול לסמן את הדרך לארגונים רבים – וזה כנראה עוד הסבר לעלייה להתקפה של הממשלה על אורקל. נראה שמלחמת העננים בין החברה לממשלה תימשך, ועוד נכונו לנו לא מעט התפתחויות מעניינות בה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים