מחשוב קצה כרכיב מרכזי בבניית ארכיטקטורה דיגיטלית

עולם המחשוב נמצא בדרך למהפכה נוספת. בעצם, רוב הארגונים המתקדמים כבר שם. הדיגיטליזציה שמעבירה את המיקוד ללקוח, למשתמש הקצה, לרחפן, לרובוט, לערים החכמות, למכונית האוטונומית ועוד מייצרת דרישה מיידית לחזרה למחשוב מבוזר – כזה שינגיש את מרכזי המחשבים לקצוות ויאפשר "תאי מחשוב" מרוחקים.

הצורך העסקי בכך ברור: ההערכות הן כי בתוך 3-4 שנים, כ-80% מהמידע יהיה מיוצר ומעובד מחוץ לדטה סנטרים וקרוב "למקום האירוע". הרבה מאוד יישומים ומידע ייאספו בקצה, וחלק לא קטן ממנו ידרוש התנהלות שונה של מערכות מידע.

ההגדרה הרווחת של מחשוב הקצה היא: תפיסת מחשוב שממקמת תוכן, נתונים ועיבוד קרוב יותר ליישומים, לאינטרנט של הדברים ולמשתמשים שצורכים אותם ומתקשרים אתם. לצד יתרונות גדולים שמאפשר מחשוב הקצה עבור יישומי הקצה, הקטנת עומס על הרשת, זמני תגובה מהירים לאירועים ושרידות גבוהה מאוד, הוא מייצר לא מעט אתגרים טכנולוגיים. לפניכם כמה שיקולים בולטים:

טווח התקשורת – הקישוריות שמשתפרת מאוד, ובמיוחד בעולם הדור החמישי של הסלולר, עדיין מהווה אתגר מבחינת הזמינות והשיהוי בהעברת המידע (Latency). לא ברור האם רשת זו תהיה ערוכה להתמודד עם כמויות הנתונים שייצרו מכוניות אוטונומיות, רחפנים, חיישנים בערים חכמות ועוד. שאלה יותר משמעותית היא: האם בכלל יש צורך להעביר את כל הנתונים הללו למרכז?

ארכיטקטורה פתוחה – מגוון עצום של דרישות בקצה יניע שלל פלטפורמות מחשוב ואחסון קצה. מפתחי היישומים יסתמכו על שכבות הפשטה של חומרה כדי "לכתוב פעם אחת, לפרוס בכל מקום". מחשוב הקצה יניע שינוי משמעותי בארכיטקטורות פיתוח ואספקה של יישומים.

מחשוב קצה – אתגרים ופתרונות. צילום: אילוסטרציה - BigStock

מזעור צריכת משאבים – חשמל, רוחב פס, כוח עיבוד ועיבוד גרפי לא מצויים בשפע באזורי הקצה. היכולת להתאים מערכות הפעלה והפשטה של החומרה דורשות עיבוד ויחד עם זאת, שרידות בסיסית.

פשטות תפעול וניהול – מחשובי הקצה יהיו רחוקים מהדטה סנטרים, שבהם יושבים מהנדסי השירות. לכן, המערכות חייבות להיות בעלות יכולות פריסה מרחוק, "תיקון עצמי", ניהוליות והתראות. כל תוספת פונקציונלית תגרור עמה בדרך כלל תוספת של משאבים. האיזון יהיה המפתח המרכזי בבניית ארכיטקטורה נכונה. יחד עם זאת, המערכת תצריך יכולת אימוץ של פונקציונליות נוספת.

נתונים בקצה – עיבוד הנתונים בקצה יצריך יכולות מחשוב חזקות. יצרניות המעבדים עסוקות מזה שנים במזעור הגודל וצריכת החשמל של מעבדים ואנחנו רואים התקדמות גדולה, כאשר מספיק רק לחשוב מה קרה למעבדי הטלפונים הניידים שלנו. להערכתי, נושא זה יהיה פתיר כתוצאה מההשקעות המשמעותיות בתחום. החוכמה תהיה במנגנוני איסוף "רזים", ההחלטה היכן ומה מעבדים וניהול כל מחזור החיים של הנתונים לצד כלים של DataOps, AIOps, MLOps, שידאגו לאוטומציה של מחזור החיים.

אבטחת מידע – כל נושא אבטחת המידע ישתנה. הנחת היסוד של רוב הארגונים המסורתיים היא שהנתונים שנמצאים במרכז המחשבים מוגנים פיזית ולא נגישים פיזית ולכן, ההגנות הן על מערך התקשורת. מחשוב הקצה והאינטרנט של הדברים יתקיימו במרחבים פיזיים זרים וניתן יהיה להגיע אליהם בקלות יחסית. יכולות כמו הצפנה, השמדה עצמית, אימות הרכיב וזיהוי התנהגות חריגה יהיו כלים בסיסיים בכל מערך שכזה.

לצד יתרונות גדולים שמאפשר מחשוב הקצה עבור יישומי הקצה, הקטנת עומס על הרשת, זמני תגובה מהירים לאירועים ושרידות גבוהה מאוד, הוא מייצר לא מעט אתגרים טכנולוגיים

טיפים לבניית מערך מחשוב קצה

• שאלו את שאלת מיליון הדולר: מדוע? מדוע אנחנו זקוקים למערך הזה ומה היתרונות העסקיים שהוא מספק? לפגישות שיעסקו בכך רצוי שתביאו אנשים עסקיים עם שאר רוח וחזון עסקי.
• הגדירו את השכבות (Tier) של שרשרת אספקת השירות המאופיינים ברוחבי פס תקשורת, מיקום פיזי, אספקת חשמל, הגנה פיזית ועוד.
• הגדירו את הפונקציונליות מכל שכבה ובאותה המידה את טווח האג'יליות, כדי לאפשר ולאמץ פונקציונליות חדשה.
• הגדירו את מערך הפריסה, הניהול והניטור לכל שכבה, תוך ניהול האיזון בין הפונקציונליות לצריכת המשאבים.
• הגדירו את מערכי אבטחת המידע המרכזיים והייחודיים לכל שכבה.
• בנו את "מסגרת הפתרון" ומפת הדרכים למימושה. מדובר במסע עם שינויים והתאמות – לא צריך עדיין לפתור את הכול.
• בחרו שותף או שותפים שיהיו ראויים לצאת אתכם למסע הזה.
• בחרו "מקרה מבחן" מספיק רחב, שיאפשר לחשוף ולזקק את הדרישות השונות.
• ולסיום, בחרו חברה שמספקת את היכולות והידע המקומיים, מבינה את הנושא ומייצרת פתרונות תומכים בקצב מהיר. הקוד הפתוח והסטנדרטים הפתוחים הם המפתח להשיג את היעדים שלכם לאורך זמן.